מה את אומר‪ת‬ הילה רגב ורביד פלקסר

קול ששון וקול שמחה. החלטתם למסד את הקשר, לערוך מסיבה. לחגוג את האהבה שלכם בטקס חתונה כדת משה וישראל או לערוך מסיבת חברים כשסלבריטאי או רב מטעמכם עורך את הטקס. אולי אפילו הרחקתם לחו״ל והתחתנתם כרצונכם, כמו בסרטים ורק בחזרה לארץ נרשמתם כנשואים במרשם האוכלוסין. אבל מה יקרה אם חס וחלילה תרצו להתגרש? בישראל פרידה של זוג נשוי, שנרשם כנשוי בישראל, היא רק דרך בית הדין הרבני. אישה יהודייה שמבקשת לקבל גט מבעלה תלויה בהסכמתו ובאישור הדיינים שמולם נידון תיק הגירושים שלה. לא ניתן לעקוף את זה. זה כך מאז קום המדינה. 
אבל בחודשים האחרונים התחדש הדיון בנושא – האם זו הדרך היחידה? עם הצעת החוק להרחיב את סמכותם של בתי הדין הרבניים ולאפשר להם לדון חוקית גם במזונות ילדים, צללנו לתוך הנורמה ההלכתית והחוקית שהשתרשה פה ומחייבת להתגרש אך ורק ברבנות ובדקנו האם יש סיכוי לשינוי? האם יותר ויותר אזרחים מבקשים להפריד את הדת מקשרי האישות שלהם מבחירה? ראיינו את עו״ד רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה וירושה ומגישת הפודקאסט ״בית הספר לקארמה טובה״, עו"ד ניצן כספי שילוני, ממרכז צדק לנשים ודוקטורנטית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, מגישת הפודקאסט "מבקרות ברבנות", שעוסק בביקורת על בתי הדין הרבניים ויחסי דת ומדינה יחד עם הטוענת הרבנית, רבקה לוביץ. וביקשנו מיעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 לשותפות ושוויון מגדרי, שבחרה לא להירשם כנשואה במדינת ישראל, מהן ההשלכות של המהלך על החיים היומיומיים שלה.
:לינקים רלוונטים 
מרכז צדק לנשים 
הסכם קדם נישואין למי שמתחתנים בנישואין על פי ההלכה 
ארגון חופות 
קבוצת הפייסבוק של הפודקאסט - מה את אומרת 

האם בקרוב לא יהיו שמנים בעולם? 
ב-1918 יצא לאור הספר ״דיאטה ובריאות: עם מפתח קלוריות״ עם המשפט ״להיות שמנה זה חטא ושליטה עצמית היא המפתח לרזון״. 
שמנים, על פי תפיסה תרבותית שהשתרשה מאז ימי יוון הקדומה, הם אנשים חלשים, גרגרנים, חסרי שליטה עצמית ועצלנים. נשים שמנות, כרגיל בהיסטוריה, ספגו אפילו יותר זלזול. 
מחקרים הראו שאנשים שמנים סובלים מאפלייה במקומות העבודה, במערכת הבריאות, באפליקציות היכרויות ובייצוגים בתרבות הפופולארית. 
אבל מה אם כל זה הולך להשתנות? בשנים האחרונות משתנה היחס להשמנה. מעניין של כוח רצון והתמדה, להבנה שבמקרים של עודף משקל חריג (׳אוביס׳) מדובר במחלה כרונית שדורשת טיפול תרופתי מלווה, לעיתים לכל החיים. להגדרת השמנה כמחלה כרונית יש השלכות מרחיקות לכת. שוק תרופות חדש ומעורר תקווה משנה את אופי הטיפול במחלה ומייצר נורמות חדשות (וגם ׳ניצול׳ של התרופות על ידי משתמשים חדשים). תעשיית הדיאטות, שומרי המשקל, מכוני הכושר ואפליקציות הניטור עוברות מהפכה ובמקביל התפיסה של אנשים שמנים בתרבות הפופלארית עוברת מהפכה. מה שמעלה את השאלה – האם בקרוב יעלמו האנשים השמנים מן העולם?בפרק הנוכחי ראיינו את עו״ד ליה משיח, מטופלת שמתמודדת עם מחלת ההשמנה, יו״ר espo בישראל שסיפרה לנו איך השתנה השיח לגבי השמנת יתר עבורה באופן אישי ועם ד״ר דן אווירו, מומחה לרפואת משפחה, רפואת השמנה, רופא משפחה מחוזי ומנהל המרכז לטיפול בהשמנה של מכבי שירותי בריאות במחוז מרכז, שסקר בפרק את השינויים בתחום וגם תיאר לנו איך הולך להיראות העתיד (אולי).
רוצים לדבר על הפרק בקבוצת הפייסבוק שלנו? אנחנו ממש פה 

בעולם של קוד קופון, קלוז פרינדס ו״הפתעה מדהימה שיש רק לעוקבות שלי״ – האם לסלבריטאיות עדיין יש זכות קיום? ובזכות קיום אנחנו מתכוונות – האם הן עדיין יכולות להתפרנס? כניסת הרשתות החברתיות לחיינו שינתה – במהירות – את מאזן הכוחות בעולם הפרסום. התקציבים עברו ממסכי הטלוויזיה ודפי העיתונים לפרסום בסושיאל על גווניו וכוכבי רשת הפכו למוכרנים ומקדמי מכירות שגוזרים קופונים של עשרות אלפי שקלים על כל סטורי. בפרק הנוכחי יצאנו, מצוידות בידע אישי, קשרים והיסטוריה (הילה הייתה מנהלת הסושיאל של ׳לאשה׳ ומנהלת התוכן של בנק ׳וואן זירו׳ , רביד היא מנהלת השיווק של ׳פקטורי 54י) למסע מרתק: ניסינו להבין איך השתנה היחס למשפיעניות, מתי הן הפכו לקריאיטוריות, מי עושה את הכסף הגדול, אילו סלבס ׳קלאסיים׳ הצליחו להתרגל ומי נשאר מאחור. ראיינו את נועה רוזין, אחת המשפיעניות המובילות בשוק הישראלי, את ערן סוויסה, כתב הרכילות של ׳ישראל היום׳ ומשפיען רשת בעצמו ואת שי ארזואן, סוכן אמנים ושחקנים. חלקנו המון מידע פנימי ויעיל למי שחושבת להיכנס לעולם הזה. 
מי המשפיענית האהובה עלייך? האם אתה קונה בקוד קופון? לאן התעשייה הזו הולכת? והאם סלבס בלי סושיאל מדיה חזקים ישרדו את העשור הקרוב? בואו לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק של מה את אומרת ואל תשכחו לדרג את הפרק
 

מצעד השפחות׳ הראשון בירושלים בתחילת 2023 עורר תגובות עזות ברחבי הארץ. עשרות בודדות של נשים, בגלימות אדומות וכובעים לבנים שנתפרו בעזרת הדרכת יוטיוב, צעדו בראש מורכן באחת מההפגנות שהתנגדו למהפכה המשפטית. הבגדים האדומים, הצעידה בסך, העירה שדים מרצבם ונתנה את האות להשקת פעילות המודעות וההתנגדות של ׳בונות אלטרנטיבה׳, ארגון נשים א-פוליטי ששם לו למטרה לתקשר ולקדם זכויות נשים במערכת הפוליטית, האזרחית, הצבאית, האקדמית והמסחרית. היום, חמישה חודשים מאז אותו מצעד, ׳בונות אלטרנטיבה׳ מצליחות לייצר קול מובחן של מנהיגות נשית ולגרום לנו לשאול – האם הגיעה הזמן למנהיגות חדשה?
בפרק מיוחד בפודקאסט שלראשונה הוקלט בשידור חי במסגרת אירועי שבועות של ארגון ׳אלומה׳ ועיריית הוד השרון, יצאנו לבדוק האם מנהיגות נשית יכולה לחולל שינוי? איך מייצרים אלטרנטיבה בחברה פטריאכלית ואיך מוצאים משתפי פעולה מהמין השני? בפרק התארח אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון שמקפיד לשלב נשים הן בקואליציה שלו והן בתפקידי מפתח בעירייה ובדירקטוריונים עירוניים ואת לי הופמן אגיב, מנהלת קבוצות השטח של ׳בונות אלטרנטיבה׳. בפרק ניסינו לאפיין מנהיגות נשית בפוליטיקה העולמית, לבסס נוכחות מגדרית במרחב העירוני ולהבין האם ראשות ממשלה פמיניסטיות כמו אלו שנבחרו בניו זילנד (חפשו את פרק 5!) ובפינלנד – יכולות להצליח גם אצלנו.
 
יש לכם רעיונות לגבי מנהיגות נשית? רוצות להתייחס לפעולות של ׳בונות אלטרנטיבה׳? מחשבות בנוגע למעורבות של נשים בפוליטיקה המקומית? מוזמנים ומוזמנות לבוא לדבר על הכל בקבוצת הפייסבוק שלנו וכמובן לדרג אותנו ולהמליץ לחברים 

יותר מחמישים שנה מנסים לפתח את ״הגלולה לגבר״, אותה גלולת קסם שתשמש אמצעי מניעה יעיל, בטוח וחיוני עבור גברים ותוריד מעט מהאחריות של נשים למנוע היריון לא רצוי. אבל ׳פרויקט גלולה׳ תקוע. אין היענות. אין היתכנות. שנים של חינוך מיני והתוויה חברתית הובילו לכך שמניעת היריון נמצאת כמעט כולה באחריותה של הצלע הנשית במערכת הזוגית. אבל בשנים האחרונות המחט החלה לזוז. ניתוח לכריתת או קשירת צינורית זרע הופך להיות ברירת מחדל של גברים רבים שנמצאים במערכת יחסים זוגית שבה הסתיים פרק הילודה, גברים גרושים או אל-הוריים. בארצות הברית, בעקבות החקיקה האגרסיבית נגד הפסקות היריון יזומות, מספר הגברים שערכו בשנה האחרונה ניתוח שכזה הכפיל את עצמו ורופאי משפחה מציעים את הניתוח בקליניקה שלהם, ללא הרדמה וללא תופעות לוואי. 
ומה קורה בישראל? הכל מסתבך, כרגיל. בשל סיבות פוליטיות, דתיות ופרקטיקות רפואיות, מאד קשה לעשות ניתוח לכריתת צינורית הזרע בישראל. הניתוח לא מכוסה על ידי הביטוח, מעטים הרופאים שמבצעים אותו והוא לרוב בהרדמה מלאה או בטשטוש, מה שמצריך חדר ניתוח (ועלויות גבוהות). למה זה קורה? האם יש סיכוי לשינוי? ואיך מרגישים אחרי? 
בפרק הנוכחי התראיינו נוגה פרידמן, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, שערכה במסגרת התזה שלה מחקר מקיף על גברים שעברו ניתוח לכריתת צינורית הזרע בישראל. אבנר ואליענה, הורים לארבעה ילדים מראש העין, סיפרו על תהליך כריתת הזרע שעבר אבנר, על העלויות והתגובות במשפחה ובמעגל החברתי שלהם.
האם נעודד את בני הזוג שלנו לעבור ניתוח לכריתת צינורית הזרע? האם יש סיכוי שזה יהפוך לניתוח בסל הבריאות הישראלי? ואיך זה משפיע על יחסי המין? האם לספר לדייט שלך שעברת את התהליך? התשובות לכל השאלות הללו ועוד מחכים לכם ולכן בפרק וגם בקבוצת הפייסבוק שלנו ״מה את אומרת״
שתפו כי זה חשוב ונחמד וגם דרגו אותנו (כי זה חשוב ונחמד) 
 

באילו אמצעי מניעה את משתמשת? האם את על הגלולה? דיאפרגמה? התקן הורמונלי? לא הורמונלי? או שאולי בזמן הקיסרי האחרון ביקשת מהרופא לקשור את החצוצרות ושלום על ישראל? בשישים השנים שחלפו מאז שהגלולה למניעת היריון אושרה לשימוש בארצות הברית (ומשם בכל העולם) השתלטו אמצעי המניעה ההורמונליים על עולם אמצעי המניעה. נכון ל-2022, יותר ממאה מיליון משתמשות בגלולות בכל רגע נתון. אבל האם הגלולה עדיין מומלצת? משתמשות מדווחות ששימוש בגלולות גורם לכאבי ראש ורגישות מוגברת בחזה, לאובדן תיאבון, דיכאון, מיגרנות, בחילות, פטריות בנרתיק, מגבירות את הסיכון להתפתחות קרישי דם ועוד. מצד שני – האם יש לאמצעי המניעה ההורמונליים תחליף בטוח וקל לשימוש? האם יש אלטרנטיבה לגלולה? 
בפרק החדש של #מהאתאומרת יצאנו לבדוק מהי הדרך הכי טובה למנוע היריון לא רצוי והאם עדיין זו האחריות הבלעדית של האישה? ראיינו את נעמה, אל-הורית בת 40+ שסיפרה איך נטילת גלולות לאורך 20 שנה גרמו לה לתחושות אובדניות ועל תהליך האבחון הארוך. בר אומנסקי, אשת תקשורת, כותבת ומרצה, מנהלת הקהילה האינסטגרמית #בגוףראשון, חלקה איתנו איך היא ובן זוגה, החליטו כזוג, לוותר על הגלולה ולחלק באופן שיוויוני ביניהם את האחריות על אמצעי מניעה. שרון אורשלימי שכתבה דוקטורט על ׳אמצעי מניעה בישראל׳ שחקר את המדיניות הרשמית של המדינה בנוגע לאמצעי מניעה, דרך הפרקטיקה הרפואית (מחינוך מיני ועד זכויות רבייה) ועד התוצאות בשטח, אקטיביסטית בנושא אמצעי מניעה והפלות, חלקה איתנו את הידע שלה לגבי הנתונים בישראל וקרן לשם, מנכ״לית חברת אוקון הלפ קר, העניקה לנו הצצה לעתיד, כשהייטק נכנס לתחום אמצעי המניעה לנשים.
 אם אהבתן ואהבתם את הפרק, אתם ואתן מוזמנים ומוזמנות לבוא לדבר עליו בקבוצת הפייסבוק של ׳מה את אומרת׳ וכמובן להמליץ עלינו למי שטרם שמע אותנו