פודקאסטרטג‪י‬ INSS

טאיוואן מתמודדת עם מבצעי השפעה ותודעה הרסניים מצד סין, אך לא עומדת בשקט ומחכה שהחברה תתפרק כמו שהאימפריה האדומה רוצה. שרת הדיגיטל היוצאת של טאיוואן בראיון בלעדי לפייקלנד: "אנחנו חייבים לשתף פעולה במאבק נגד הדיסאינפורמציה בכל העולם. דמוקרטיות חייבות לעבוד יחד". פרק מיוחד על מדינה שמנסה ומצליחה להילחם בניסיון לייצר עובדות אלטרנטיביות ולפרק אותה מבפנים.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

בפרק זה של "רשת ביטחון" משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, ג'סי ויינברג, על היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב, מהקמת המדינה ועד ימינו, תוך התייחסות למלחמה הנמשכת מאז ה-7 באוקטובר. דרך נקודות הציון החשובות ביחסים, נבין את האינטרסים האמריקניים והישראליים וכיצד על ישראל לפעול כדי לשמר את מעמדה המיוחד.

חוקרת תוכנית "משפט וביטחון לאומי" במכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, מנתחת את הבקשה המפתיעה של תובע בית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון בגין פשעי מלחמה – דבר ששם אותם בעיני בית הדין בשורה אחת עם ראשי חמאס, שנגדם הוגשה בקשה דומה.

מהי סמכות בית הדין הפלילי, שישראל אינה חברה בו? האם התרחיש של הוצאת צווי מעצר באופן רשמי ואכיפתם על ידי המדינות החברות בבית הדין הוא בכלל ישים ועשוי להתממש בקרוב? מה יכולה ישראל לעשות כדי למנוע את התרחשות התרחיש, וכיצד עליה להתנהל בהתחשב במערכה המשפטית ארוכת הטווח הצפויה תוך כדי ניהול המערכה הצבאית בעזה? וגם: על ההבדלים בסמכויות ובתחומי המשפט בין בית הדין הפלילי לבית הדין הנוסף בהאג, בית הדין לצדק, בו מתקיים גם כן הליך נגד ישראל.

חוקרי תוכנית איראן במכון, סימה שיין וד"ר רז צימט, בדיון מיוחד על ההשלכות המידיות של מותו של נשיא איראן אבראהים ראיסי בהתרסקות מסוק בצפון איראן, כמו גם מותו של שר החוץ שהיה עמו על המסוק.

תחילה, ידונו השניים בהשלכות של האירוע על המשטר האיראני – כיצד משפיע מותו של ראיסי על שיקוליו של המנהיג העליון חמינאי – מקבל ההחלטות במדינה? האם, נוכח ההערכות כי ראיסי היה אמור לרשת את תפקיד המנהיג העליון לאחר לכתו של חמינאי, האירוע פותח מחדש את סוגיית הירושה בצמרת המשטר? ומי הם המועמדים הפוטנציאליים להחליף את ראיסי בתפקיד הנשיא?

בהמשך, ידונו השניים בסוגיית יחסי החוץ, ברקע תפקידו המשמעותי שהיה לשר החוץ שנהרג בהידוק הקשרים בין איראן לשחקנים המעורבים בציר האיראני. האם מות שר החוץ ישפיע על יחסי החוץ של איראן? והאם הרפובליקה האסלאמית תיאלץ לקחת פסק זמן מפרויקטים שונים שבהם לקחה חלק באזור?

וגם: מהן השלכות האירוע על הציבור האיראני? כמה משמעותיים הדיווחים על גילויי השמחה של מי שראו בראיסי סמל לדיכוי? ומהי האפשרות שמותו של ראיסי יהווה תמריץ לחידוש המחאה נגד המשטר?

מדינת ישראל ביום העצמאות ה-76: בין מלחמה לתקווה | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן

ראש המכון למחקיר ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, סוקר בפודקאסט מיוחד את המצב הביטחוני של מדינת ישראל בגזרותיה השונות ערב יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל ושבעה חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל, ודן בסיכונים – אך גם בהזדמנויות, העומדים לפתחה של המדינה.

תחילה, יעסוק הימן בזירת הלחימה המרכזית – הזירה הפלסטינית. האם בתנאים הקיימים ובשיטות שבהן צה"ל פועל, ברקע כניסת הצבא לאזור רפיח והתגברות הלחימה בצפון הרצועה, אפשר להכריע את חמאס צבאית? כיצד אפשרית עסקת חטופים במצב הנוכחי? מהו למעשה "הניצחון המוחלט" והאם – וכיצד - ניתן להשיג אותו? וגם: האם זהו הזמן לקבוע אסטרטגיות חדשות לגבי הזירה הפלסטינית, והאם ניתן לייצר כעת את השינויים הנדרשים לכך בצד הפלסטיני?

בנוגע לזירה הצפונית, שבה מתרחשת לחימה בעצימויות משתנות מאז 8 באוקטובר, יעסוק הימן במתרחש בשטח ובשאלה הגדולה – איך ניתן לייצר פתרון לתושבי הצפון הנמצאים כבר שבעה חודשים מחוץ לבתיהם? עוד ידון הימן בהסלמה הצבאית המשמעותית ביותר שאירעה אי פעם מול איראן: כיצד, חודש בדיוק לאחר "ליל הכטב"מים" ב-14 באפריל, ניתן להגדיר את תוצאות ההסלמה? ומה אנחנו צריכים ללמוד ממנה לגבי ההתמודדות עם איראן כאויב שלנו?

לבסוף, יעסוק הימן בזירה הפנימית ויסקור את ההתפתחויות האחרונות שאירעו בתוך ישראל תוך כדי המלחמה.




מעבר לרשת: בין רפיח לג'באליה – תגובות הציבור העזתי לשלב החדש במלחמה

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם באבולוציה של השיח בעזה עם תחילתו של השלב החדש במלחמת ״חרבות ברזל״: הכניסה לרפיח והמבצע בג׳באליה.

תחילה, נדון בכניסה הקרקעית לרפיח ובכיבוש מעבר הגבול עם מצרים: מהי הפרשנות שהעזתים נותנים למהלך הקרקעי של ישראל? כיצד הגיבו ל"שבירה המהירה" של תושבי מזרח רפיח? ומדוע לדעתם ישנן בעיות בסיקור המהלך?

בהמשך, נסקור את המצב בעזה ואת המחסור המורגש בדלק, בכסף ובמים נקיים לשתיים. נבין ונלמד אילו השלכות לוגיסטיות מייצרים אתגרים אלו על תנועת העקורים למחנות הפליטים ומדוע זה אינטרס ישראלי בראש ובראשונה לתת מענה לסוגיות אלו. בנוסף נבין מדוע למרות העובדה שארבעת גדודי חמאס נמצאים ברפיח, ההתנגדות המשמעותית ביותר והתמיכה הציבורית הגדולה ביותר לחמאס נמצאת דווקא במחנות המרכז.

לבסוף, ננסה להבין מדוע גם אחרי 220 ימי לחימה הציבור תומך בהתנגדות האלימה ואין לו שום כוונה (בשלב זה) להפעיל לחץ על חמאס שיביא לכניעה או לסיום המלחמה

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם באבולוציה של השיח בעזה עם תחילתו של השלב החדש במלחמת ״חרבות ברזל״: הכניסה לרפיח והמבצע בג׳באליה.

תחילה, נדון בכניסה הקרקעית לרפיח ובכיבוש מעבר הגבול עם מצרים: מהי הפרשנות שהעזתים נותנים למהלך הקרקעי של ישראל? כיצד הגיבו ל"שבירה המהירה" של תושבי מזרח רפיח? ומדוע לדעתם ישנן בעיות בסיקור המהלך?

בהמשך, נסקור את המצב בעזה ואת המחסור המורגש בדלק, בכסף ובמים נקיים לשתיים. נבין ונלמד אילו השלכות לוגיסטיות מייצרים אתגרים אלו על תנועת העקורים למחנות הפליטים ומדוע זה אינטרס ישראלי בראש ובראשונה לתת מענה לסוגיות אלו. בנוסף נבין מדוע למרות העובדה שארבעת גדודי חמאס נמצאים ברפיח, ההתנגדות המשמעותית ביותר והתמיכה הציבורית הגדולה ביותר לחמאס נמצאת דווקא במחנות המרכז.

לבסוף, ננסה להבין מדוע גם אחרי 220 ימי לחימה הציבור תומך בהתנגדות האלימה ואין לו שום כוונה (בשלב זה) להפעיל לחץ על חמאס שיביא לכניעה או לסיום המלחמה