שיר חשוב מאו‪ד‬ גלגלצ

בסוף 2013, בלי שום התרעה מוקדמת, ביונסה שחררה אלבום. ככה, בהפתעה. בלי סינגלים מקדימים, בלי ראיונות, בלי רמזים.
זה היה מהלך חסר תקדים בפופ המיינסטרימי, שזכה לכינוי ״לעשות ביונסה״.

בקליפ המצמרר שמלווה את השיר, רואים את בואי על ערש דווי, עטוף בתכריכים, משלים עם גורלו הבלתי נמנע, אך יחד עם זאת מגייס כוחות אחרונים לריקוד אחרון, לפרידה אחרונה מהקהל

פרנק אושן הוא תמצית הסיפור של העשור הזה. עשור שבו המוזיקה השחורה הפכה סופית לז׳אנר הדומיננטי, גם מבחינה אמנותית וגם מבחינה מסחרית.

הגרסה של בלייק לשיר הזה, שבמקור שייך לזמרת הקנדית פייסט, מתחילה עם פסנתר ושירה. אבל המרכיב הכי מפתיע בה הוא שקט. שקט מוחלט.

לפעמים כל מה שצריך זה לשמוע בפול ווליום שיר של ליזו, שיזכיר לנו כמה אנחנו שוות ויעלה חיוך על הפנים.

דאנסינג און מיי אוון הוא המנון לאנשים בודדים, זה ה-"אול דה לונלי פיפול" של המאה ה-21, ולטעמי, זה שיר הפופ המושלם של העשור. קוואמי.