שיעורי הרב אליעזר קשתיא‪ל‬ קוראים נבון

הרב קשתיאל לערב פסח התשפד - ליל הסדר מציין את האהבה הנסתרת בין ה לעמו

הצורה ציוותה שעיקר מצוות ליל הסדר והחג זה באכילה. מצה פסח ומרור.

חכמים הוסיפו ארבע מצוות יין. ארבע כוסות. מה היחס בניהם?
המהרל בגבורות ה': מצוות אכילה מספרות את הסיפור.
האירועים ההיסטוריים.
אבל זה לא באמת הסיפור האמיתי. הסיפור האמיתי הוא שהקבה לא גאל אותנו מתוך רחמים על המסכנות שלנו, אלא מתוך אהבתו אותנו, מתוך הדבקות העליונה והנשגבת באהבת ה' לעמו. "הביאני אל בית היין ודגלו עליי אהבה". זה היין שמסמל על הקרבה בין הקבה לעמו.

כשמגיעים לוהיא שעמדה לאבותינו ולנו מרימים את הכוס לציין את הסוד הנסתר הדבקות העליונה שבין ישראל לקבה. היין מסמל את הנסתר, הרי את המיץ של הענבים לא רואים בהתחלה.

פסח מצה ןמרור זה כנגד שלושת האבות והמהרל מחדש שארבע כוסות זה כנגד ארבע אימהות ועוד גדולים כתבו את זה. באמת גם נשים חייבות בארבע כוסות.

האהבה מסמלת את האימהות.
השלה אומר בפנים אתם שונים מאומות העולם. וזה כנגד ההסתכלות הפנימית של האימהות.
כוס ראשונה שרה אימנו שידעה לראות את ההבדל בין ישמעאל הפרא אדם לבין יצחק. אברהם לא ראה.

רבקה זה כוס שנייה המגיד הארוך גם יצחק היתה לו הווא אמינא להעדיף את עשיו. רבקה ידע להעדיף את יעקב. כמו שרשי אומר שיצחק רצה לברך את עשיו בליל הסדר והמקובלים כתבו שזה יסוד המנהג לגנוב את האפיקומן.

כוס שלישי רחל. יעקב ורחל לא נפגשו שבע שנים וקבעו בניהם סוג של סיסמה למפגש שלהם.
והנה בבוקר לאה שרחל בהחבא ביין הנסתר דאגה שלאה תקבל את הסיסמה.ובזכות זה זכינו בחלק משבטי יה. בגיוון שיש בעם ישראל. בסדר באפיקומן כל עם ישראל גדולים לקטנים אוכלים את אותו שיעור מצה.
זכינו ביהודה שידע להודות לה. דוד המלך תמיד תהילתו בפי. כל זה בא מלאה שבאה ליעקב בהחבא. בזכות רחל.

זוהי עיקר שמחתנו שאנחנו דבקים בקבה על קדושתנו העליונה הנצחית הסודית שהיא מעל כל הגיון..

לפני עשרים שנה למדתי בישיבת הכותל והסתכלתי על פרשת בשלח. למרות שאין הבדל בין ישראל לעמים ובכל זאת ה אהב אותנו דווקא.
הלכתי לרב אדרי ושאלתי מה הפשט בזה. ואמר לי אני הלכתי לרב צבי יהודה ושאלתי אותו איך יכול להיות שה אהב אותנו על מה? וענה לי זה הקפריזה של הקבה לאהוב את ישראל.
לכן נחגוג את האהבה הזו בליל הסדר. להתחזק בוודאות הגאולה שתבוא לישראל. שאליהו הנביא יבוא וישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. נתמלא כולנו באמונה הנסתרת בלילה הזה.

הרב קשתיאל לפרשת מצורע שבת הגדול התשפד - שמירת הלשון מתוך הודאה עצומה לה'.



פרשת מצורע - בשנה רגילה שבת הגדול יוצאת בפרשת צו.

רואים בחז״ל שהסיבה העיקרית לשיעבוד מצריים היא לשון הרע. ״אכן נודע הדבר...״

משה שואל את עצמו איך אנחנו עדיין בשיעבוד? למה הקבה לא מרחם על עמו ומקצר את הגלות? ואומר משה עכשיו אני מבין זה בגלל שעדיין אין שמירת הלשון.

הוכיח מזה החפץ חיים בהקדמה לספרו שכל אריכות הגלות זה בגלל לשון הרע. מזמן הקבה היה מביא את הגאולה לפי כל הסימנים. לכן אכתוב ספר שיסיר את המכשול הזה.



מה הדרך להינצל מלשון הרע? פעם קודמת עסקנו בראייה ראיית הטוב, אבל יש עוד דרך והיא שאדם יתרגל להודות, להגיד הרבה תודה כש״ימלא פי תהילתך״ הפה עסוק בהודייה ולא בלשון הרע.



זה מה שנעשה בע״ה בליל הסדר - יימלא פינו להודות לה'.

ואפילו כולנו חכמים כולנו נבונים, כולנו זקנים וכולנו יודעים את התורה....ארבע מדריגות בתורה ובכל זאת אנחנו מחוייבים לספר ביציאת מצריים. להודות לקבה.

בגמרא מסופר שמישהו הירבה בשירות ותשבחות לקבה וגערו בו. סיימת את כל התשבחות? מספיק להגיד האל הגדול הגיבור והנורא איך זה מסתדר?

אם אתה בא לתת ציונים לקבה מי אתה? עדיף שתשתוק ״לך דומייה תהילה״, אבל אם אתה בא להודות בתור עבד ה כחלק מעבודת ה שלנו ״יימלא פי תהילתך״ מתוך מחוייבות עצומה, כחובה, כעבודה זה צריך כמה שיותר.

זוהי עבודת ליל הסדר להודות ולהלל זה מביא את הגאולה, מציל אותנו מלשון הרע.



השבוע ביום ראשון צהל הצליח להפיל ב״ה הרבה מהטילים והכטבמים שאיראן שיגרה והיו הרבה ניסים. שאלו אותי אולי צריך להגיד הלל או אולי ברכות הודאה מיוחדות? אמרתי הרי מקום המדינה יש כל כך הרבה ניסי ניסים שהקבה עושה עימנו עכשיו נזכרנו להודות??

השבוע העברנו הרבה שיעורים בדרום. היינו בדימונה וזה פשוט נראה כמו עיר חדשה התפתחות מדהימה...

אוייבנו אמנם מנסים לפגוע בנו מקנאים בנו, מנסים להפריע להתקדמות הגאולה, אבל הקבה ממשיך בחסדיו. הנוער מתגייס בהמוניו הרבה חסדים שהקבה עושה. צריכים להיות עסוקים רק בטוב רק בחסדים. את כל הקיטור והעצבים להוציא רק על הגויים. לא על עם ישראל ״לא תלך רכיל בעמך״.

התורה מאריכה בטומאת צרעת יותר מכל טומאה. אדם חי שמתהלך ומטמא כמו מת! רק מציץ לתוך בית מייד הבית נטמא. הכל בגלל לשון הרע. צריך להמציא לחפש שבחים ולעסוק רק בחסדי ה'. גם מה שלא כתוב באגדה. כל המרבה הרי זה משובח.



בשבת נקרא את ההפטרה את הבטחות ה, אין ספק שהקבה יקים את כל דברו ויגאל אותנו. צריך להתחזק באמונה ובוודאות הגאולה. ככל שנתחזק במסירות נפש על התורה ועל עם ישראל כך הקבה ירבה בחסדיו.



כל אדם יכול לע

הרב קשתיאל לפרשת תזריע התשפד - הסתכלות בחסדי ה'

הדבר הראשון שלומדים בפרשת נגעים הוא "והובא אל הכהן". הולכים לכהן, לא לחכם. כל הזמן מופיע "וראה הכהן וראהו הכהן" הכל תלוי בכהן.

יש פה בירור בנושא הראייה כשאתה מסתכל אתה מחליט אם יש פה נגע או לא. בעיניים שלנו אנחנו מחליטים אם יש חיסרון או לא. אולי זה אפילו דבר חיובי.

שורש הצרעת זה ההסתכלות. העין באלף בית קודמת לפה. קודם מתבוננים ואחר כך מדברים.

אם הסתכלת באופן שטחי הפה שלך למעשה הקדים. לא התבוננת מספיק לפני שהתחלת לדבר.



במגילת איכה הכל מסודר לפי אלף בית. השורש של החורבן הוא שהפה רץ קדימה לפני העין. אמרו לשון הרע אחד על השני.

התפקיד של הכהן הוא לראות את הטוב, לסדר את ההתבוננות.

כשאדם רואה חסרונות אצל השני יש בו גם את החסרונות הללו.

כשאדם רואה נגע הוא הולך לכהן שיראה אותו.



זוהי באמת גאולה חשובה, להחליט איך לראות ולהסתכל במציאות.

מי שראה את פרעה והתנהלותו היתה לו פרשנות: שמשה למעשה נכשל. מאז שהגיע יש רק החמרה במצב, פרעה מסובב את משה על האצבע משה לא מצליח בכלום. אבל זה היה מעשה ה' שהוביל את הגאולה.

אפשר היה להסתכל אחרת,מהקבה בכוונה מקשה את ליבם של הרשעים כדי להשמידם כדי לבוא איתם חשבון.



בכל פעם צריך חירות של עיון, להתבונן, בליל הסדר אומרים "חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצריים", אתה צריך להסתכל על עצמך בצורה כזו. הרבה התבוננות שמצילה אותנו מלשון הרע מראייה שלילית של המציאות.



חכמי הפנימיות אמרו שאור זה כמו עוור. כדאדם רואה רק את האור את החיצוני הוא למעשה עוור. כשאדם מעיין בתורה הוא מתרגל לראות דברים אחרת. צריך לבוא לאהרון הכהן שיראה בעין פנימית את העולם.



הקבה הוציא אותנו בחודש האביב, מוציא אסירים בכושרות, בזמן הכשר ביותר.



תראה איך הכל יפה איך העולם נראה טוב, עכשיו זה הזמן לדבר.

צריך כל הזמן לדבר בחסדי ה'. כשעסוקים בחסדי ה פחות עסוקים בכישלונות בני אדם.

אתמול בבית חולים פגשתי את חבר שלי והוא סיפר לי את חסדי ה שהוא פגש.



ה' מקשה את לב אוייבנו כי זה מביא דברים גדולים וזה אולי להשמידם. הם וכל מי שפעל נגד ישראל לא יינקה.

ותבט עיני בשורי...צדיק כתמר יפרח ...צורי ולא עוולתה בו.

הרב קשתיאל לפרשת שמיני:

יש כמה דעות בחז''ל ובראשונים מה היה חטאם של נדב ואביהו

דעת ר' אליעזר, מובא ברש''י: לא מתו בני אהרון אלא שהורו הלכה בפני רבן.

מה ההלכה שהורו?

שלמרות שיורדת אש מהשמים, גם כהן צריך להביא אש מעצמו.

ומה רע בכך?

למרות שאדם אומר דברים נכונים צריך להיזהר.

ר' אליעזר, בעל השמועה, הוא זה שאמר שמעידים עליו שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו. והאומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל.

הופעת התורה בישראל יש לה כללים.

בחכמות אחרות אין מושג של לא לומר דבר שלא שמע וכו' - אלא הכול לפי שכלו של אדם.

מדען למד שנים רבות וחושב אחרת מהפרופ' שלו - אין בעיה שיכתוב נגדו.

כי הכול בנוי על האדם שבשכלו חוקר.

בתורה: הכול מאת ה'. המלמד תורה לעמו ישראל. לא אנחנו משיגים את התורה, אלא הקב''ה מביא לנו תורה.

החשוב בכללי הופעת התורה: יראת שמים.

במדע יכול להיות אדם בלי יראת שמים ויצליח.

בתורה הוא נותן התורה. היא באה אלינו משמים.

אם לאדם יש יראה התורה תופיע בקירבו.

לא מקשיב בסברות בתורה לאדם בלי יראה.

כל שיראתו קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת.

ר''ע תלמידו של ר''א לימד אותנו איך קונים יראת שמים, ע''י יראת רבו.

מי שמורה בפני רבו, או שלא שמע מפי רבו - חסר לו יראה.

שכינה - שהתורה שוכנת בקרבנו.

יש סדר להופעת התורה.

ר''א כ''כ חריף בזה שהכול מהשמים - עד שהגיע לסכסוך עם חבריו.

יש לנו פה התרחשות של בית מדרש. משה, אהרון, ובניו של אהרון.

ומלמד אותנו איך מתנהל בית מדרש בישראל.

ש': ומה לגבי סברה וחידוש?

ת': באות בשביל לחדד את הרב.

יש מימרא שאם יש שני ת''ח שחולקים - הלכה כמי שיש לו יותר תלמידים. שמחדדים שמועותיו.

אם יש לתלמיד סברא - יגש לרבו לומר לו על סברתו ולקבל אישורו.

במיוחד בנושא הזה: הפריע לנדב ואביהו שהכול יורד משמים! ושאלו: רגע, מה איתי? מה אני?

היה להם רצון למעט בחד משמעיות שהתורה זה דבר שבא מהשמים.

הגמ' בשבת: אם לאדם המון חכמה ואין יראה. מביאה כמה משלים להסביר בעייתיות זו.

אחד המשלים: לאדם צופן סודי של כספת, אבל אין לו מפתח של דלת הבנק - נשאר בחוץ ונשאר עני.

אם יראתו קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת.

מהר''ל מחדד בנתיב התורה, הדרך לבנות היראה - התבטלות לרבו.

הרב אבינר כתב פעם מאמר על הנושא הזה וסיפר שכל פעם שהיתה לו שאלה קשה בהלכה היה הולך לר' אברום שפירא והציע לו פסיקתו, ולא פעם ולא פעמיים ביטל הרב אברום את דעתו. ומחק הרב אבינר את חידושיו אלו.

ההקפדה על סברת נדב ואביהו היא על כך שגם מי שחריף ותלמיד חכם - צריך להתייחס לדעת רבותיו וגדולי הדור.

כן יש חידושים שהם פיתוח...

גם בחידושים - צריך להביא מקור לדבריו.

עוד הלכה בגמ' ובשו''ע: אם רבו ק

לסוגיה בקצרה 👈    • פרשת צו - הקרבה לה' מתוך דעת ותשומת ל...  
להורדת השיכתוב 👈
---
📣 לכל המידע על ספרים, שיעורים והרשמה לקבלת עדכונים אונליין
הכל בקישור אחד [לכל הפלטפורמות] 👈🏽 https://linktr.ee/Koreim_Navon.Rabbi_...
נשמח בהפצה ושיתוף לזיכוי הרבים🌹🌷

.