The Daily Sicha - השיחה היומי‪ת‬ The Daily Sicha

התוכן
בסיום מס' יומא מביאה המשנה הפסוק "מקוה ישראל ה'" ואומרת ע"ז "מה מקוה מטהר את ישראל אף הקב"ה מטהר את ישראל". וצ"ע הראי' ממקוה שהקב"ה מטהר את ישראל?! אלא אם יאמר א' שאינו מאמין שהקב"ה בעצמו מתעסק לטהר את הטמאים שעשו נגד רצונו ית', "רחץ הוי' את צואת בנות ציון" – הלא מתאים יותר שהוא ישלח לצורך זה מלאך, נביא, רב, שמש..., בשביל מה עליו בעצמו להתעסק בזה"?! ע"ז באה הראי' ממקוה: זה שמקוה מטהרת את הטמאים, וכמה טמאים שלא יטבלו בה הרי היא נשארת בטהרתה, ה"ז דוקא בגלל שהיא מציאות (היחידה שהקב"ה נתן בעולם) שאין לה שום שייכות לטומאה כלל, ואינה בגדר לקבל טומאה (וברוחניות ה"ז התורה ש"אינה מקבלת טומאה"). ועד"ז, דוקא הקב"ה בעצמו שהוא היחיד השלם בתכלית השלימות, ואינו בגדר לקבל טומאה ח"ו, יכול להתעסק עם הטמאים ולטהרם!
משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ד


ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2024



Synopsis
At the end of Masechta Yoma, the Mishnah cites the verse “The mikveh of the Jewish people is Hashem,” and says, “Just as a mikveh purifies the impure, so does the Holy One, Blessed be He, purify the Jewish people.” A person might say, he doesn’t believe that Hashem Himself deals with purifying the impure – i.e. someone who has transgressed His will. Seemingly it would be more fitting for Hashem to send a messenger, an angel, an navi, a rabbi to do it, rather than do it Himself?! But a mikveh proves Hashem does so Himself: the mikveh purifies the impure, and no matter how many impure people immerse in it, it remains pure, precisely because it is the one thing in the world that is entirely unsusceptible to impurity at all, and cannot become impure. (In spiritual terms: the Torah cannot become impure). Similarly, it is precisely Hashem Himself, the one perfect being, Who cannot become impure – Who can deal with purifying the impure.
Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724


For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2024



לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏
לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת משפחתו שי'

התוכן
"חכמה" (ללא קשר להנהגה בפועל) יש גם בגוים אבל לא ענין ה"תורה" (הוראה שמיישמים אותה בפועל). כי כדי לפעול עם האדם לוותר על כבודו, על הקנאה והתאוה וכדומה – אין הדבר אפשרי אא"כ זה מיוסד על קיום רצונו של בורא העולם ומנהיגו. ובדורנו זה, כאשר דוקא אצל אותו עם שהתפאר בענינים של חכמה ומדע חקירה ומוסר וכו' הי' היפך הענין דצדק ויושר באופן הכי מבהיל – הוכח זאת. וזהו גם מה שמסכת אבות, שבו מדובר בעניני מוסר ומדות טובות, מתחיל "משה קיבל תורה מסיני", שכן זוהי הערובה היחידה להנהגה עפ"י צדק ויושר בנוגע לעצמו ובנוגע לזולת – "והעמידו תלמידים הרבה" (כהמשך המשנה). וכמדובר כמ"פ ש"הרבה" פירושו שלא שייך ריבוי גדול יותר! היינו שלא נשאר אפילו יהודי אחד שאינו בכלל זה. ועד"ז צ"ל ההשפעה על אוה"ע. וכאשר ה"דברים יוצאים מן הלב – נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם", ורואה "פרי טוב בעמלו".
ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ


ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2024



Synopsis
“Wisdom” (unmoored from practical deed) can be found even among the nations, but “Torah” comes only from Sinai. Because to get a person to forego his own honor, jealousy, and desires etc. – is impossible unless built on the foundation of fulfilling the will of the Creator and Ruler of the world. This is especially proven in our generation, the nation which boasted of being the most advanced in wisdom, science, philosophy and morality etc. – stooped to the most horrifying evil. This is also why Pirkei Avos, which is about ethics and positive traits, begins with “Moshe received the Torah from Sinai.” Because that is the only guarantee for just and upright conduct with regards to oneself and others. The Mishna continues, “Raise many students.” “Many” means that not even one Jew remains unreached; similarly, we must influence the nations of the world as well. And “Words spoken from the heart enter the heart and have their effect,” allowing one to see “good fruits from his labor.”
Two excerpts from sichah of 12 Tammuz 5744


For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2024

התוכן
הענין של ספירת העומר [כמ"ש ברביעי דפ' אמור] הוא שסופרים ימים. ולכאו' מהו התועלת בזה?! אלא, מכיון שתכלית ימים אלו הוא - תוכנם, להזכר על ה"עומר", ואם אינו סופר היום "לעומר" - הפסיד היום! ומזה לימוד נפלא על הצורך לייקר הזמן - כי לכל רגע שניתן לאדם יש תכלית מסויימת - למלא את שליחותו של הקב"ה המוטלת עליו לקיים ברגע זה, ודוקא עי"ז נעשה רגע זה למציאות בעלת תוכן אמיתי, ואם עובר רגע ללא תוכן המתאים, הרי לא זו בלבד שחסר אצלו המעשה שהי' יכול לעשות ברגע זה, אלא גם כללות המציאות דרגע זה! וע"ד שהי' אצל אאע"ה שהי' "בא בימים" - ימיו היו שלמים, "מלאים" בתוכן אמיתי, וענין זה בא בירושה לכאו"א מישראל, ויש לו הכחות שכל רגע ורגע מהיום יהי' ממולא בתוכן אמיתי!
ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב


ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2024



Synopsis
Seemingly, what is the point of counting days during Sefiras HaOmer [as described in the fourth Aliyah of Emor]? The point of the Omer is to remember the Omer offering (“to the Omer”), and if one fails to count a day, he loses that day. This teaches us a wondrous lesson about the importance of valuing time: every moment a person is given is for a specific purpose – to give the moment true meaning by using it to fulfill his Divine mission for that moment. If a moment passes without being properly filled with meaning, he not only loses the deed he could have done at that moment, rather, he also loses the very moment itself. It says that Avraham Avinu was “coming in days,” meaning, his days were complete, filled with true meaning. This ability is given to every Jew as an inheritance, to fill every moment of the day with true meaning.
Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5742


For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2024

התוכן
מעלת הימים האחרונים דחג הפסח מצד הענין ד"הכל הולך אחר החיתום", וכן עפ"י הידוע שההדגשה בימים האחרונים דחה"פ היא על הגאולה העתידה, וכמו שמודגש בהפטרות של ימים אלו וכן בקריאת התורה דשביעי של פסח ‏–‏ השירה ד"אז ישיר וגו'", ובמילא יש להוסיף בפעולות טובות בימים האחרונים דחה"פ ביתר שאת עוד יותר מבימים הראשונים, ובמיוחד פעולות הקשורות עם ילדי ישראל, כי הרי הענין ד"הם הכירוהו תחלה" הי' בשביעי של פסח! וענין זה ד"הם הכירוהו תחילה" הוא בכל ילדי ישראל בכל מקום ובכל זמן והם פועלים גם על הוריהם ‏–‏ "והשיב לב אבות (להקב"ה) על (ידי) בנים".
משיחת יום ד' דחוה"מ פסח, ערב ימים האחרונים דחג הפסח ה'תש"מ, אחרי תפילת שחרית


ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2024



Synopsis
The emphasis during the second days of Pesach is on the coming Redemption, as seen in the Haftoros of the second days as well as in the Torah reading of the seventh day of Pesach – the song of Az yashir etc. Therefore, one should increase in positive deeds during the last days of Pesach, even more so than during the first days, especially activities involving Jewish children, because [at Kerias Yam Suf, which took place] on the seventh day of Pesach, “They recognized Him first.” The idea that “They recognized Him first” applies to all Jewish children in every time and place, and they also influence their parents – “He will turn the hearts of the fathers to [Hashem, through] the children.”
Excerpt from sichah of the 4th day of Chol Hamoed Pesach 5740


For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2024



לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסח
לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות
לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת ר' מאיר שי' זקלס

התוכן
חג הפסח נק' בתורה "חג המצות". החילוק בין חמץ למצה הוא, שבצק של "חמץ" הולך ותופח ומגביה א"ע, ואילו בצק של "מצה" שומרים עליו שלא יתפח. ובעבודה: "חמץ" מורה על רגש של גאוה והתנשאות, ו"מצה" - על רגש של ביטול וענווה. וההוראה: הנהגתו של יהודי צ"ל באופן של "מצה" - לא בתנועה של גאוה אלא של ביטול. ובנוגע לכאו"א מ"צבאות ה'" שזכו להיות בצבא שהרמטכ"ל שלו הוא ממה"מ הקב"ה, זקוקים הם לאזהרה מיוחדת שידיעת דבר זה לא תביא אותם לידי גאווה ח"ו כ"א לתוקף במילוי הוראותיו של ה'.
משיחת יום ועש"ק, ג' דחול המועד פסח, ח"י ניסן ה'תשמ"ג, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו


ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2024



Synopsis
Pesach is called Chag Hamatzos; the difference between chametz and matzah is that chametz rises, whereas matzah is guarded so that it doesn’t rise. In terms of divine service: chametz represents haughtiness and arrogance, and matzah represents humility and bittul. A Jew must behave like “matzah” – with bittul and humility. Every member of Tzivos Hashem, who has merited to be in the army whose Commander-in-Chief is Hashem, must make sure that despite having this great privilege and quality, he doesn’t let it lead to arrogance, chas v’shalom, but rather that it gives him strength for fulfilling Hashem’s instructions.
Excerpt from sichah of Friday, 3rd day of Chol Hamo’ed Pesach, 18 Nissan 5743, to members of Tzivos Hashem


For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2024



לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏
לזכות שמעון נצח בן קרן ברכה לבנה שי' ליום ההולדת שלו י"ט ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת ‏הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו גוזלן

התוכן
כיון ש"תורת אמת" דורשת "בכל יום יום חייב אדם לראות עצמו כאלו הוא יצא ממצרים" מובן שישנו הענין ד"יציאת מצרים" בכל אחד בכל יום! והביאור: הרי ענינו של יציאת מצרים הוא הנסים גלויים שהיו אז, הנה כאשר כל אחד יתבונן בעצמו יראה שקורים אצלו נסים בכל יום ויום! לפעמים נסים גלויים, לפעמים הוא רואה השגחה פרטית גלוי' ולפעמים הנסים מלובשים בטבע, עד שאפי' הפרנסה של יהודי תלוי' באמת בנסים (רק הם מלובשים בטבע), כמסופר על ר' המנונא שגם כשהי' לו האוכל על השולחן הי' מתפלל לה' למזונות! וזהו גם הענין דברכת האוכל שעי"ז נעשה האוכל ברשותו של המברך ואז מותר לו ליהנות מזה, והרי אין נס גדול מזה שע"י בקשתו מממה"מ הקב"ה ה"ה מקבל מיד לחם ברשותו!
משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג


ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2024



Synopsis
Since the Torah of Truth demands that “Every single day a person is obligated to view himself as though he went out from Egypt,” it is understood that the Exodus occurs every single day. Being that the Exodus involved open miracles, this means that a person experiences miracles every day, and when he contemplates this, he will see it. Sometimes open miracles, sometimes open displays of Hashgacha Pratis, and sometimes miracles clothed in the ways of nature; indeed, a Jew’s livelihood is entirely miraculous (just that it is clothed in nature). In this vein, the Gemara tells the story of Rav Hamnuna, who would daven to Hashem for food even when he already had food on his table. This is also the significance of the brachos made before eating food – the brachah places the food in the person’s domain, giving him permission to enjoy it. And there is no greater miracle than this: that by asking the King of Kings, the Holy One, blessed be He for food, one is immediately given food that belongs to him.
Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733


For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2024