לאחר אלבום ה'פלסטיק אונו באנד' המטלטל של ג'ון לנון, זה נראה היה כמו משימה בלתי אפשרית לצור אלבום המשך שיוכל להשתוות לו יצירתית. בפועל ג'ון יצר אלבום המשך שנשמע פנטסטי ומלא חיים ולרוב יש בו גם שירים טובים ומגובשים. אלבום שהתעלה על קודמו בהצלחה ובמכירות, אבל האמירה בו התפזרה לכל הכיוונים ובעיקר השאירה טעם רע כשהיא שיקפה באופן שקשה היה להתעלם ממנו את הריב המתוקשר בין ג'ון ופול בתקופה הזו. האלבום שהוקלט לראשונה באולפני אסקוט החדשים שהקים ג'ון באחוזת טיטנהארסט, רצה להשיג בו הכל: קצת מההצלחה של ג'ורג' עם האלבום המשולש שלו, אמירות פוליטיות שיתכתבו עם הפעילים איתם הוא החל להתרועע, אבל בעיקר להביא לתוכו את פול מקרטני כמו לומר - גם אני יכול לעשות את מה שהוא עושה. ההתכתבות שהחלה באלבום הקודם עם שנת 1968 ותקופת הודו והאלבום הלבן העלתה הילוך והתוצאה היא מישמש של שירים וסגנונות בהפקה נוצצת שדיברו מיד לקהל הרחב שאותו הוא רצה לכבוש. הפרק החדש יעסוק בתקופת צומת הדרכים של ג'ון ב 1971 שהניבה את האלבום הזה והסתיימה בגלות בניו יורק.