'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 15 באוקטובר, היום ה-375 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל.לאחר שנחשפנו השבוע, בכאב רב ובמחיר של הרבה הרוגים ופצועים, לסכנה של כטב"מים מתאבדים שמשוגרים בקבוצות או בזוגות, חושף הבוקר ה"פיננשל טיימס", בכותרת הראשית שלו, אתגר מטריד נוסף: הולך ומתפתח בצה"ל מחסור חמור במיירטים עבור מערכת ההגנה האווירית. זו הסיבה, כנראה, שארצות הברית שלחה לישראל מערכות אמריקניות להתמודדות עם טילים בליסטיים – וזו גם אולי הסיבה להסכמה של ישראל לשורה של דרישות מארצות הברית, כמו שלא להפציץ את ביירות ולהימנע מלהפציץ מתקני גרעין או מתקני נפט באיראן. אנחנו נדבר עם פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, שנבחר להשיא משואה ביום העצמאות האחרון, בזכות תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים. הנה משהו שנראה אזוטרי בימים אלה ולחלוטין לא קשור אלינו – אלא שהוא בדיוק, אבל בדיוק, הבעיה הכי גדולה של מדינת ישראל והסכנה הכי גדולה לקיום שלה. האקדמיה המלכותית השבדית למדעים הכריזה אתמול על זוכי פרס הנובל לכלכלה לשנת 2024, והפרופסורים המאושרים שיתחלקו בפרס של מיליון דולר הם דארון אסמוגלו וסיימן ג'ונסון, שניהם מ-MIT (המוסד בו למד בנימין נתניהו, וגם זה קשור לסיפור), וג'יימס רובינסון מאוניברסיטת שיקגו. העניין הוא שהמחקרים של שלושת הכלכלנים עוסקים בתפקיד של המוסדות – בית המשפט, שומרי הסף, שלטון החוק וגם הנורמות הציבוריות – בהצלחה הכלכלית של מדינות. הם האנשים שהוכיחו שמוסדות חזקים – בדיוק אלה שנתניהו והקואליציה שלו מחלישים במרץ בשנתיים האחרונות – הם קריטיים לצמיחה ולרמת החיים של האזרחים. אנחנו נדבר עם הכלכלן פרופ' יוסי זעירא, שמכיר את דארון אסמוגלו, ועבד עמו.  כידוע, הביטחון צריך כלכלה טובה והכלכלה חייבת ביטחון טוב – וזו הסיבה שדו"ח הביניים שהגישה השבוע ועדת נגל, הועדה ששוקדת על איפיון תקציב הביטחון לעשר השנים הקרובות, הוא כה חשוב. הבעיה היא שבישראל של 2024 וממשלת נתניהו הכל פוליטי, ובמקום לפעול לגיוס רחב של צעירים הוועדה מציעה את הארכת השירות הצבאי והוספת ימי מילואים – שהם יקרים פי כמה לכלכלה ולמשק - ובוודאי שאינם מוסריים. אנחנו נדבר על הדו"ח הזה עם השותף שלי סמי פרץ. ולסיום, הנה משהו שמעניין לפחות מחצית מהעובדים במדינה, בוודאי בענפי ההיי-טק: רכב ליסינג מהעבודה: כבר לא הבוננזה שהוא היה בעבר – ולמעשה הוא כמעט לא כדאי – ולכן התופעה הולכת ונעלמת. בדיוק: שווי השימוש זינק, על הסטארט-אפיסטים הוא לא עושה רושם, ולחברות כבר אין כוח להתעסק עם "צריך לעשות טסט לאוטו של המ