התארחתי בביתה הצנוע ועמוס הספרים של לאה בירוחם, ושוחחנו במשך שעה קלה על ציונות, הגדרה עצמית, זהות, אישי לעומת קולקטיבי, פוסט-מודרניזם, פמיניזם דתי, יהדות, הלכה, נישואים חד-מיניים, מגדר ועוד. לא על הכל הסכמנו, כיאה לשיחה טובה ועניינית, אך לפי תגובותיה של לאה – נראה ששאלתי אותה “שאלות טובות”.   בשיחה גיליתי מי מעורר בלאה השראה (בעיקר אנשים שכבר מתו), לקבר של מי היא עלתה לרגל (רמז- הוא לא יהודי), מדוע אקטיביזם משפר את מצב הרוח, איזה הלכות היא רוצה לנסות לשנות אחרי שתסיים את הסמכתה כרבנית אורתודוקסית (בעיקר הלכות בנושאי אישות וגם אולי להחליף את הלולב בכף תמרים), למה היא כועסת על בנה ההומוסקסואל (לא על כך שהוא הומוסקסואל), וגם שההסטוריה היא בו זמנית מה שמעצב אותנו ואת מי שאנחנו, וגם “משהו שאתה תופס בשתי הידיים ועושה אותו”. לקריאה והאזנה נוספת מוזמנים להכנס לבלוג האזנה נעימה