הפעם יצאנו מהאולפן כדי להתארח בסטודיו היפואי של הבמאי והתסריטאי ארי פולמן. זה שבוע עסוק במיוחד, לקראת הבכורה הישראלית של סרטו, אירוע שמגיע בסיומן של שמונה שנים מייגעות שבהן הוא רודף אחרי הדמות של אנה פרנק. נדבר הרבה על העבודה של במאי אנימציה, והקשיים האינסופיים בדרך אל הסרט המצויר; נחזור לכיתת הכוכבים שבה למד באוניברסיטה, ולנקודת המפנה בקריירה שהגיעה עם וואלס עם באשיר. פולמן מתיישב לראיון פתוח, כואב, ומשתף גם בסיפורים מסמרי שיער מלבנון שלא מצאו את דרכם אל הסרט ההוא. ולקראת סיום נגיע למקום שבו התחיל בקולנוע התיעודי, ולמה הוא לא רואה עצמו חוזר לעשות סרטים כאלה. פולמן פוצח שם במונולוג ביקורתי על הז׳אנר, שליוצרים דוקומנטריים יהיה קשה לשמוע. עורכת: דפנה יודוביץ' עריכת סאונד: ליאת עטר מאולפני אורקה