בחירות 2024 לנשיאות ארה"ב, יזכרו מהצמודות והדרמטיות ביותר אי פעם. מצד אחד דונלד טראמפ דמות שנויה במחלוקת, נשיא לשעבר שכשל להיבחר פעם שנייה ומנסה את מזלו שוב. מולו סגנית הנשיא קמלה האריס שמתמודדת על הנשיאות לאחר שהנשיא המכהן ג'ו ביידן אולץ למעשה לפרוש מהמרוץ.חמי שלו שכעיתונאי עבד במגוון עיתונים לרבות משני צידי המתרס הפוליטי- הן כתב בכיר ב"הארץ" הן משנה לעורך הראשי של "ישראל היום", מכיר מקרוב את הפוליטיקה האמריקנית ,את הפוליטיקה הישראלית ואת הזיקה ביניהן.עד כמה בחירות 2024 קריטיות לגבי ישראל?...

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

לפני מיליארד ושלוש מאות מיליון שנה שני חורים שחורים ענקיים שהתקרבו זה לזה קצת יותר מדי, הסתחררו זה סביב זה במהירות עצומה, תוך שהמאסה העצומה שלהם מעוותת את המרחב שסביבם ושולחת גלי כבידה אימתניים לכל הכיוונים. ב-2015, מדען איטלקי שעמד לצאת לארוחת צהריים קיבל הודעת דואר אלקטרוני מפתיעה - שעתידה לחולל מהפכה מהותית באופן שבו אנחנו חוקרים את היקום.  אורח בפרק: פרופ' עילם גרוס מהמחלקה לפיזיקת חלקיקים ואסטרופיזיקה במכון ויצמן.  האזנה נעימה :-) רן

חברת BMW ידועה כיום כיצרנית רכבי יוקרה, אבל עד לא מזמן היא לא ייצרה רכבים, אלא כלים למטבח.

לכאורה אכילה היא עניין פשוט- כשהבטן מקרקרת הגוף מסמן לנו שיש צורך באנרגיה, אנחנו אמורים לאכול עד שובע, וזהו. אבל הנוסחה הבסיסית הזו כבר לא ממש עובדת בצורה הזו. אנחנו מצ'פרים את עצמנו עם אוכל, מענישים את עצמנו עם אוכל, אוכלים יותר מידי או פחות מידי ובעיקר מתעסקים באוכל הרבה יותר מידי. אז מה יש בו, באוכל, שמפעיל אותנו כל כך? מהן הסיבות השונות שגורמות לנו לאכול יותר או פחות ממה שהגוף שלנו צריך? ובאיזה שלב נוצר הקשר האדוק בין אוכל, משקל ודימוי עצמי? הפעם מתארחת טל חמרה ששון, תזונאית קלינית,...

אליזבת' ביזלנד ונלי בליי ממשיכות במסע מסביב לעולם בכיוונים מנוגדים, ומגיעות בחזרה לניו יורק. השאלה היא מי משתיהן עשתה זאת קודם, תוך כמה זמן - והאם מי שהגיעה ראשונה היא, למעשה, זו שניצחה.

בעשרים השנים האחרונות הוצגו תחזיות שונות בנוגע למקצועות שנמצאים בסכנת שיבוש בשל הופעתה של "אוטומציה" – כך זה נקרא לפני הבינה המלאכותית. חלק מהתחזיות התגלו כשגויות אבל על דבר אחד כולם מסכימים גם כיום: ההסתברות שאנשים שעובדים במרכזי שירות לקוחות ותמיכה טכנית טלפוניים, שעובדים במה שמכונה באנגלית בשם Contact Centers, ההסתברות שהם יוחלפו במערכות אוטומטיות עד, נניח, לשנת 2035, נוגעת בוודאות מוחלטת.   אבל הופעתן של מערכות הבינה המלאכותית היוצרות שמסוגלות לייצר טקסט בשילוב עם מערכות שמסוגלות לחקות את...

אי פעם תהיתן למה העור מתנהג אחרת בכל עונה? האם צריך לשנות את שגרת הטיפוח במהלך השנה? ומה את באמת צריכה לקחת איתך בתיק לחופשה?הפרק, נתכונן ביחד לשינויי מזג האוויר עם מירה ברטפלד ואפרת וכטל, ונדבר על כל הטיפים שיאפשרו לנו לשמור על עור בריא וקורן לאורך כל השנה. זה הפרק שכולן צריכות להאזין לו – בין אם את קוסמטיקאית שמחפשת להעשיר את הידע או לקוחה שמעוניינת לתת את הטיפול הטוב ביותר לעור שלה. האזנה נעימה

ב- 21 בספטמבר 1971, ביוסטון טקסס, נולד ילד שישנה את מדע הרפואה ביותר מאופן אחד. דיויד פיליפ ווטר, ילד חייכן ומבריק, הוא ילד הבועה הראשון. בחלק ב' זה של השידור החוזר, נשמע מפרופסור רז סומך על המחלה הגנטית הנדירה ממנה סבל דיויד, SCID. פרופסור סומך ידבר על פריצת הדרך בטיפול במחלה, וגם על המורכבות של הטיפול בה על רקע חיינו באזור.

אחד מהתחומים ברפואה שנמצאים תחת הלחץ המשמעותי ביותר בעקבות המלחמה, הוא השיקום. החדשנות בשיקום היא האמצעי להשגת המטרה המרכזית - החזרת המטופל לאיכות חיים מיטבית ועצמאות מרבית בהתאם ליכולותיו. ד"ר חגי אמיר - מנהל המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית ומנהל המחלקה לשיקום אורטופדי;  וענת גילן - מנהלת החדשנות והפיתוח העסקי בבית לוינשטיין, בשיחה על החדשנות שבעולם השיקום - מגירוי מגנטי של המוח, עבור במערכות ממוחשבות לניטור תרופות, ועד לטיפולים הרחוקים מאוד מטכנולוגיה פורצת דרך - על מנת להשיג את...

החלטנו להביא בשידור חוזר כמה מהפרקים שאהבתם במיוחד! והפעם, אודי שויקי, Cloud Architect בסיילספורס. היום כולם יודעים ש"דאטה זה מאוד חשוב". אבל למה בעצם? הרי עודף דאטה זו מפלצת שלא יודעת שובע, וגם טומנת בחובה לא מעט סיכונים. "לפעמים אנחנו שוכחים שהדאטה הוא הסוסים של עגלת ה-AI" אומר אודי שויקי. אז איך הכל קשור לניהול דאטה ולהיפר-פרסונליזציה ברמה הגבוהה ביותר? למה חשוב לצמצם את הפער האדיר ולקרב בין הביזנס ל-IT? איך כל זה קשור לאומץ הלב של ה-CTO? ולמה אסטרטגיית הדאטה שלכם צריכה להיות קודם כל...

ב- 21 בספטמבר 1971, ביוסטון טקסס, נולד ילד שישנה את מדע הרפואה ביותר מאופן אחד. דיויד פיליפ ווטר, ילד חייכן ומבריק, הוא ילד הבועה הראשון. המחלה הגנטית הנדירה ממנה סבל, SCID, היא נושא שני הפרקים הבאים של עושים רפואה. מופיעים בפרק: פרופסור רז סומך (אימונולוג ילדים), ודוקטור מיכל טנצר (פסיכוליגית קלינית).

חטפתם פעם טריפ מאכילת לחם? הטסתם פעם מטוס כשאתם שיכורים? מה עם מלחמה? ניהלתם פעם מלחמה מסטולים? הנה כמה מסיפורי הטריפים המוזרים בהיסטוריה

אחרי שבפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בראנו את העולם ומילאנו אותו ביצורים חיים ובראשם האדם, הפעם נעסוק בסיפור לא פחות מוכר ואהוב, סיפורו של הגן בעדן המתפרש על פרקים ב' ו-ג' בספר בראשית. איך ייתכן שבסיפור כ"כ מוכר שלומדים מהגן עד כיתה יב, עדיין אפשר למצוא דברים חדשים ומפתיעים? אילו בעיות ושאלות עולות מסיפורי הבריאה שמשפיעות גם על סיפור גן העדן? עד כמה אנחנו באמת מכירים את הטקסט? מה בעז שואל את תלמידיו שתמיד גורם להם לתדהמה? איך קשורים לכל זה (שוב) המים והרקיע? איפה באמת נמצא גן העדן? (או שמא הגן...

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי שגוי? ואילו תופעות הכלכלה ההתנהגותית עוזרת להבין?

שתי נשים יצאו מניו יורק בשנת 1889, אחת בספינה ואחת ברכבת, אחת מזרחה ואחת מערבה. המטרה של האחת היתה להקיף את העולם, ולנצח את פיליאס פוג, לו זה לקח, כידוע, 80 יום. המטרה של השניה היתה להקיף את העולם בכיוון ההפוך, ולנצח את הראשונה. סיפור אמיתי על מירוץ מסביב לעולם, שפרק אחד לא יספיק בשבילו.

בעברית אומרים "שימו לב" אבל באנגלית אומרים "Pay Attention". דווקא הביטוי הזה, באנגלית, מפנה את תשומת הלב שלנו לכך שתשומת לב היא מטבע, משהו שאתה משלם. אם תשומת לב היא מטבע ברור מדוע אנחנו מוקפים באנשים, גופים וארגונים שמשתמשים בכל הטריקים והשטיקים שקיימים כדי לקחת אותו מאיתנו ולהעביר אותו אליהם. אם תשומת לב היא מטבע הרי שכמו כל מטבע ניתן להמיר אותו, לצבור אותו או לאבד אותו. איך נראה העולם דרך משקפי כלכלת תשומת הלב, איך כמעט כל מה שמקיף אותנו בנוי כך שיצליח לחטוף את תשומת הלב שלנו? התכנית שודרה...

לפני קצת יותר מחמישה מיליוני שנים, משהו איום קרה לים התיכון. שינויי אקלים גלובליים הובילו לחסימתו של מיצר גיברלטר, ומים מהאוקיינוס האטלנטי לא יכלו עוד להחליף את המים שהתאדו מאגן הים התיכון. בתוך פחות מאלף שנה, הים רחב הידיים התייבש ונעלם - ואת מקומו תפס מדבר כה לוהט, מלוח ושומם עד שים המלח שלנו נראה, לעומתו, כמו נווה מדבר נעים... חמישה מיליוני שנים לאחר מכן החליט אדריכל גרמני בשם הרמן סוגל לנסות ולייבש *שוב* את הים התיכון - אבל הפעם בצורה יזומה.  האזנה נעימה, רן

יצחק (צוקי) פיינגרש סוחב איתו קבוע את הזיכרונות הקשים של מלחמת יום הכיפורים. האזעקות ב 7 באוקטובר 2023 החזירו אותו לאוקטובר  1973 לדיונות בקרבת תעלת סואץ. אלא שהפעם נוספה גם הדאגה לתום הבן שלו שגויס מיד למילואים ליחידת הניוד שבה הוא משרת. ובעת שהוא בעזה, אישתו ושני ילדיהם מפונים מביתם בקיבוץ מעיין ברוך ששוכן מרחק נגיעה מהגבול ושספג מטחים שירו החיזבאללה.

עליית הבינה המלאכותית מעוררת שאלות עצומות, מלהיבות וגם מפחידות: על עתיד העבודה, האנושות וכדור הארץ. אבל למה שלא פשוט נשכח מכל זה, ניקח מודל שפה גדול (או קטן) ונחבר אותו איכשהו לעציץ? או לכיור? או לפח זבל? או לאסלה?  בפרק הזה מתארח שוב רן בר-זיק, האיש שממוטט את כל החומות שבין האדם למכונה. המתקנים המופרכים שהוא בונה בבית שלו, להנאת (או לאימת) בני משפחתו, כבר הפכו לשם דבר ברשתות החברתיות, אך אלו לא רק אנקדוטות. בר זיק משתמש ב-רספברי פיי ובמיקרו-בקרים, מתנסה עם סנסורים ומאמן רשתות נוירונים,...

חדשנות והגיל השלישי נדמים לחלק האנשים כמו דבר והיפוכו. אך האתגר הוא ההתמודדות עם דעות קדומות ותפיסות מוטעות לגבי יכולותיהם של אנשים מבוגרים. ד"ר מירה מרם, מנהלת המרכז השיקומי-גריאטרי מבית רבקה, מספרת לנו איך גם עבור הגיל השלישי אימוץ של טכנולוגיות חדשות כמו מציאות מדומה, יחד עם גישה אנושית ורגישה יכולים להביא להצלחות ופריצות דרך בשיקומם.

Compromise a cloud service and tens thousands of vehicles can be affected at once. Matt MacKinnon of Upstream Security walks us through the world of cloud security for connected vehicles, transport trucks, tractors, and other "stuff that moves."

 ב-15 באוקטובר 2024 בערב יתקיים במועדון הגריי שבתל-אביב מפגש עבור מאזיני ומאזינות "עושים טכנולוגיה". בפרק הזה אני מגלה מי יהיה האורח המרכזי בפרק הלייב. השתתפו וקחו חלק בהקלטת הלייב הראשונה של "עושים טכנולוגיה". גגלו "גריי עושים טכנולוגיה" ומהרו לשריין לעצמכם כרטיס.

אם נעצור ברחוב אדם ונשאל אותו איך נברא העולם על פי התנ"ך, ככל הנראה הוא ישיב שבראשית היה תוהו ובוהו, ואז האל ברא את עולמנו במשך 7 ימים, ולאחר שאלוהים נח הוא עשה ניתוח לאדם וברא את חווה ומשם ממשיכים לסיפור גן העדן. אז....לא.בפרק הקודם שוחחנו על סיפור הבריאה בשישה ימים כפי שמופיע בבראשית א'. הפעם נדון בסיפור שמופיע בפרק ב'. לכאורה, שני סיפורים שכולם מכירים. ובכן - רק לכאורה, שכן בפרק זה מוצגת בריאת העולם מחדש, ובצורה שונה לחלוטין! בצורה שסותרת לגמרי את כל מה שנכתב לפניה, ואיכשהו, בזיכרון...

אנחנו נעשה הכל בשבילם אבל לפעמים אנחנו לא יכולים לסבול אותם. הם אלו שהכי מצחיקים אותנו, אבל גם אלו שיכולים לעצבן אותנו מהר יותר מכולם. האחים והאחיות שלנו- אלו איתם אנו חולקים את מערכת היחסים הארוכה ביותר בחיינו. מערכת יחסים סבוכה ומסועפת הכוללת תחרות על תשומת לב ומשאבים. מערכת יחסים בה לומדים לבצע משא ומתן, לריב, להשלים, לשנוא ולאהוב. בפרק הזה ד"ר אבידן מילבסקי מסביר כיצד סדר הילודה, המגדר, פער הגילאים, כמות האחים משפיעים על ההתפתחות שלנו? באיזה אופן מערכת יחסים מיטיבה עם אחינו יכולה להועיל...