בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על איומי סייבר, על מתקפות סייבר ועל החזית החמקמקה הזו שמתקיימת במרחב הקיברנטי. השמירה על ביטחון זירת הסייבר נועד להמשיך ולהבטיח את תפקודן של רשתות התקשורת והמחשבים שלא יפגעו במתקפת סייבר. חזית שכבר לא כל כך חדשה, שבמלחמות העכשיו, הופכת לזירה דומיננטית בשמירה על הביטחון. הזירה השישית, אם תרצו, לצד האוויר, הים, היבשה, החלל והעורף. אם לקחת את מלחמת רוסיה-אוקראינה כדוגמא, אז אנחנו למעשה עדים למלחמת הסייבר העולמית הראשונה. מלחמה היברידית שבה מתקפות סייבר ומתקפות צבאיות מתואמות מתרחשות במקביל. "מלחמה היברידית".   בפרק 53 של "לא רק יחצ", ליבי עוז, ראש אגף דוברות והסברה במערך הסייבר הלאומי, בשיחה על הסברה ודוברות לגוף שמעדיף שלא תהיה חשיפה תקשורתית.   ליבי שיתפה על תפקידה כדוברת משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית, על שבוע החלל כמותג, כולל שיתופי הפעולה עם רונה רמון (ז"ל) וליל המדענים. עיקר השיחה עם ליבי התמקדה בתפקידה במערך הסייבר הלאומי, מה זה המערך הזה, על הקמת מערך התקשורת בניהולה, ובכלל על הממד הביטחוני השישי, הסייבר, ולאור ההקדמה - למה הוא לא כפוף בעצם למשרד הביטחון...? ליבי שיתפה על הקשר בינה, כדוברת מערך הסייבר הלאומי, לבין דוברי ארגונים הנמצאים תחת מתקפת סייבר, כולל שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה. וכן הרחבנו גם על אירוע הסייבר בחברת שירביט; מה היה שם ומה היה חלקו של מערך הסייבר בניהול האירוע. דברנו על אחריות העיתונאים בתוך אירוע סייבר ומה חלקה של התקשורת: מצד אחד קיים הממד התודעתי שבחשיפת עצם האירוע ומצד שני קיים הצורך הביטחוני שדורש סודיות. השיחה נעה על המתח שבין מה שמותר ואסור לחשוף, ממש כמו נושא השיחה שלנו – מצד אחד ליבי טוענת שאין הסברה טובה יותר מאירוע שבאמת קרה ופתח מהדורות, ומצד שני קיים הרצון להשאיר את ניהול המתקפות באפלת הרשת. אז איך עושים הסברה לגוף שמעדיף לא להיות בכותרות...?