#יזםהשבוע קרן ולירן רוטר #פוסט 1 פוסט היכרות הי, אני קרן, בת 38, נשואה ללירן בן 42 ואנחנו הורים לנועם בן 7 ולדניאל בת 5. לירן בעל תואר שני במנהל עסקים, ומנהל שיווק בחברת תיירות, ועובד הרבה עם גורמים מחו"ל. אני יועצת ארגונית בהכשרתי, ניהלתי ב-13 שנים האחרונות מחלקות שירות ומכירות מגוונות במשק הישראלי, וסיימתי את תפקידי האחרון לא מזמן. ובמקביל, עוסקת בנגרות ביתית, מעבירה סדנאות יצירה ומאפרת מקצועית כבר מעל 18 שנים. אני חייבת להודות שהחשיפה הזו שלנו ב"יזם השבוע" היא צעד משמעותי עבורנו ברמה האישית, ודורשת מאיתנו אומץ רב! אנחנו עושים הרבה "מאחורי הקלעים", ומשתפים יחסית מעט, אז תודה גדולה לכל צוות הפורום! קיבלנו פה הזדמנות להכניס אתכם לבית שלנו, לעשייה שלנו ולמחשבות ולאמונות שלנו, אז נשתדל לסקרן, לעניין אתכם ולתת לכם ערך. את הרומן שלנו עם נדלן התחלנו לפני כ-13 שנים... התחלנו לחשוב על זה המון, ולרצות לעשות משהו.. ועוד קצת לחשוב, ולהסתובב המון בשכונות שגרנו, לחלום על השבחת נכסים ומכירתם ברווח (פליפים באנגלית צחה😉), לשמוע ממכרים וחברים על כל מיני סיפורי הצלחה ובעיקר- לא לעשות כלום! (מי שזה נשמע לו מוכר שירים יד ☝🏼) ככה התנהלנו במשך כמה שנים טובות (!), בלחשוב הרבה..🤔🤔, כולל אחרי שהתחתנו והיה לנו מעט כסף. (אז חשבנו שזה מעט, אך אם היה לנו את הידע שיש לנו היום- בהחלט היינו יכולים לבצע השקעה ראשונה בחו"ל). עבדנו מלא, גרנו אצל ההורים, והכל בשביל לקנות בית בישראל!! עם השנים הבנו שעשירים/ "מסודרים כלכלית" לא נהיה מהמצב הזה (וזו לא בהכרח מטרת חיינו), אבל הכי גרוע, הבנו גם שלא נצליח לספק לילדינו רמת חיים טובה, ו שלא נייצר לנו פנסיות מספיקות מעבודות רגילות כשכירים- וזה בער בנו לאפשר להם לגדול אחרת..! אף אחד מאיתנו לא גדל במשפחה עשירה, ובנוסף לכך, גדלנו עם התפישות שכסף לא צומח על העצים, שצריך לעבוד הרבה וממש קשה כדי לייצר כסף, או שיש לך כסף- או שאין... ואולי בכלל כדאי להתחתן בן/בת זוג עשירים (😮) אנשים טובים לרוב לא מצליחים לעשות כסף, מרבה נכסים-מרבה דאגות וכו' וכו'.. ועם ההבנה הזו התנהלנו בעולם מספר שנים לא מבוטל! מבאס קצת לחשוב על זה ככה, לא?? לפני כשלוש שנים עזבתי מקום עבודה שהיה יקר לליבי והיווה חלק משמעותי מחיי במשך מספר שנים, רק מהסיבה שכבר לא היה לי שם טוב לקראת הסוף. לצערי, ברמה האישית מבחינת הקריירה אני מרגישה שלא מצאתי התאמה, וכל פעם "נפלתי" על משהו שלא היה בדיוק - איך להגיד את זה בעדינות- "הבית השני שלי" (😏) ובנוסף על העובדה שעבדתי שעות ארוכות בתפקידי ניהול אינטנסיביים מאוד. התחלתי לחשוב שלא יתכן שככה נעביר את החיים שלנו,