בגיל 38 הגיע הרצל לביקור בן 10 ימים בארץ ישראל. רבים התרגשו עד דמעות משראו את המנהיג הציוני החדש, המשיח שקם לעם היהודי. אבל גם הרצל בכה. דמעות דמעות. משה סמילנסקי הגיע לאולפן לספר מה הוא חווה באותו ביקור ועל הדמעות של הרצל. האזנה מהנה! "האיכרים היהודים הם קשי־עורף ונבונים, זה היה הרושם שעשו עלינו בכל מקום שנפגשנו עמהם... המתיישבים הם, למשל, פרשים מעולים. כשבאנו למושבה רחובות, דהרה לקראתנו קבוצת צעירים, עשרים וכמה במספר, שביקשו ללוות אותנו. הם ערכו מסביב לכרכרות שלנו מין “פאנטאזיה” ערבית; ולמראה הבחורים הגזעיים שזופי־הפנים, שהדהירו את סוסיהם למרחקי שדה וחזרו וקרבו אלינו בתרועות, נזכרנו שלא־מדעת בפרשים אוחזי־הפלצורים שב“מערב הפראי” של אמריקה. לצערנו יכולנו לבקר רק מספר מועט של מושבות, אבל את האיכר היהודי בכל־זאת הכרנו. הוא מבטיח הרבה בשביל העתיד." רשמי מסע מארץ-ישראל מאת: בנימין זאב הרצל תרגום: מיכאל ברקוביץ (מגרמנית) וגם רשמי מסע מארץ ישראל בנימין זאב הרצל תרגום: שמשון מלצר, חיים איזק, יהושע השל ייבין (מגרמנית) גרסה 1 גרסה 2 באתר פרוייקט בן יהודה הסיפור של משה סמילנסקי מתוך "זכרונות ארץ ישראל", חלק שני, שליקט אברהם יערי, עמוד 756 הרצל על חמור לבן במצריים, בדרכו לארץ ישראל