גישתו של הבודהה להימנעות מסבל, נתקלת בקושי מודרני שנדמה ורק הולך ומתבסס עם השנים: המרדף אחר השלמות. רובנו שואפים לדיוק ולהישגים, אך כשהמגמה הזו הופכת לאובססיה – אין ספק שזוהי תחילתה של התייסרות נוראה. במקום שבו הפרפקציונזם תופס את עיקר הפוקוס שלנו, דווקא התבוננות בסדק שמצוי בדברים היא המפתח לנחמה. See omnystudio.com/listener for privacy information.

התקשורת שלנו עם הסביבה רוויה באתגרים. יש מי שהופכים כל שיחה לקדיחה, יש מי שנאלמים, או מי שמחשיבים 'שיח' כדינמיקה שבה הם ממתינים שנשתוק עד שיוכלו לשוב ולהשמיע את עצמם. כישורי המיינדפולנס שסיגלנו עד כה לשימוש במרחב הפנימי שלנו, מסוגלים לשמש אותנו גם במרחב השיח הבין-אישי. המפתח המרכזי טמון בהקשבה. לדובר ולמתחולל בתוכנו. See omnystudio.com/listener for privacy information.

אנו מכירים את עצמנו ברגעים הפחות טובים שלנו; כשאנחנו כועסים, עצובים או מאוכזבים מאוד. כשרגש עז שוטף אותנו, אנחנו לעתים נסחפים איתו ללא שליטה או יכולת ניווט. את תמונת המציאות החדשה אנחנו מגלים אחרי שהוא חולף מעלינו. כל אחד מאיתנו רוצה לווסת את המד-הרגשי שלו, אבל איך בכלל אפשר לעשות זאת מבלי להפוך לזומבי שכבר לא חווה שום דבר? התשובה לשאלה הזו עוברת בתא הנהג של התודעה שלנו. See omnystudio.com/listener for privacy information.

האדם החושב בהחלט מוכיח את קיומו, אך האדם המודע עושה זאת בצורה יותר יעילה ופחות מעודדת חרדה. המחשבה והמודעות הם שני ההיכלים המרכזיים המתחרים על מרחב המיינד שלנו.באיזה היכל אנו שוהים לרוב, באיזה היכל אנחנו רוצים לשהיות יותר ומדוע כל כך קשה לנו לעשות זאת? בתור התחלה:כבו את ההתראות בסלולרי.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

עוד רגע הכל ישקוט מסביב, וזה בדיוק השלב שבו הרחשים בראש נשמעים חזק מהרגיל. אנחנו מזמינים אתכם להתכנס פנימה לרגעים של התבוננות ומודעות, ולהניח לכל לעבור דרככם הלאה בכמה נשימות עמוקות See omnystudio.com/listener for privacy information.

כולנו מכורים להרגלים שלנו. אנחנו קמים בבוקר עם כוס קפה, מתעצבנים כשהתוכנית האהובה עלינו לא משודרת ולא מצליחים להירדם כששעות השינה שלנו משתנות. האם כל ההרגלים הם רעים, ואיך אפשר לחיות את החיים תוך תשומת לב לדברים הקטנים האלה בלי לתת להם לנהל אותנו? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי אינספור שימושים בשגרה כתירוץ להזנחת תרגולי המדיטציה, הגיעה משבר הקורונה וכפה על כולנו חיי פרישות. כלום לא הכין אותנו ליום שבו שגרת חיינו תיגדע, ואיתה גם הכבלים שחיברו אותנו לעוגנים בחיינו. בעבר התקשינו לתרגל מיינדפולנס, כי העבודה, הלימודים, החיים. ועכשיו? עכשיו שקט. יותר מדי שקט. ומי בכלל יודע מה עושים איתו? בדיוק בשביל חזרנו בפרק מיוחד. מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית

כל עיסוק מתמשך בנושא כלשהו מצריך סיכום. במיוחד אם הוא כולל מושגים, הגדרות ותרגולים. את המפגש האחרון הקדשנו בדיוק לשם שינון והטמעת כל העקרונות שלמדנו ותרגלנו עד כה. אם הספקתם לשכוח כמה – זה בסדר גמור. כאן לא תמצאו שיפוטיות. אתם תמיד מוזמנים לשוב ולהאזין לכל הפרקים והתרגולים. מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית 

אחרי שמונה תרגולים, ודאי תרצו לרדת אל השורה התחתונה ולנסות ולהבין מה יצא לכם מכל זה עד כה. האמת? לגיטימי. החדשות הרעות הן שמצטיינים ככל שתהיו, גם עכשיו לא תצליחו להימנע מסיטואציות מלחיצות, מרגיזות, שיפוטיות ולא נעימות בשגרה שלכם. החדשות הטובות הן שעכשיו אתם כבר יודעים לזהות אותן ולבחור כיצד להגיב אליהן. מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית 

מחשבות על תרחישים מולידות מחשבות על תת-תרחישים, שמולידות מחשבות נוספות על תרחישים נוספים, ובסופו של כל תרחיש כזה אנו נדמיין לרוב את הנורא מכל. למרות שההסתברות היא ברוב המקרים לטובתנו, התודעה שלנו תדבק בתרחיש האימים. בין השאר, מסייע המיינדפולנס בהכרת נתיבי החרדה והדאגנות שלנו, ובהפחתת תסמיני החרדה שאנו חווים. האם כדאי להתמכר למיינדפולנס? לא בטוח. מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית 

אנו עומדים למשפט מדי יום. בעיני הסביבה, ולרוב גם חמור מזה: בעיני עצמנו. אנו נוטים לשפוט את עצמנו לחומרה, ובמקרים רבים לשמש גם תליינים. מחקרים שנעשו על השפעת השיפוטיות העצמית מצאו התאמה בינה לבין השפעות של התנהגות אלימה. כפי שלא ניתן למגר את השיפוטיות כליל, גם לא ניתן לתרגל מיינדפולנס מבלי שהיא תסתנן לתהליך. האם אנו תמיד יודעים לזהות אותה? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית 

'האדם מתכנן תכניות והאלוהים צוחק' היא אחת האמירות המשקפות את חוסר השליטה שלנו באירועים המתרחשים במציאות. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לא לקבל את השינויים שנגזרו עלינו מכורח המציאות, אלא להיאבק בה. ברוב המקרים, מדובר במאבק אבוד מראש שלא מטיב עמנו. מכאן עולה השאלה, היכן עובר הגבול בין קבלה לתבוסתנות, ואיזה תפקיד תופסת החמלה בתהליך הזה? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית 

חלקנו מקפידים מאוד על התזונה שלנו ובוררים כל דבר שאנו מכניסים לפה. אבל מה בדבר מה שאנו מכניסים לתודעה שלנו? כאן אנו נוטים להיות הרבה פחות בררנים, מתברר. השפעות הג'אנק-פוד של התודעה זהות למדי להשפעותיו של הג'אנק-פוד המסורתי. הוא מחליש אותנו, מאביס אותנו בחומרים לא נחוצים, ובעיקר מזין את המעגל המתמשך הזה. ובתזונה – כמו בתזונה – הפתרון הוא דיאטה. למיינד. מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית

תאונת דרכים, שיחה לא נעימה עם הבוס או אפילו מריבה לא צפויה עם בן/בת הזוג הם אירועים שקשה ליצוק לתוכם מיינדפולנס בזמן אמת. בדיוק לשם כך פותחה מתכונת ייחודית של מיינדפולנס, המיועדת למקרים חריגים. כיצד ניתן להימנע ממאבק מיותר במציאות קיימת, ואיך לכבות 'סרטים רעים' שמוקרנים בשידורים חוזרים בתודעה שלנו? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית 

שגרת היומיום מלאת אתגרים, מה שעשוי להקשות עלינו בין השאר גם בתרגול מיינדפולנס. אחד האתגרים הקשים ביותר הוא בוחן היעדים שהצבנו לעצמנו, והגישה השיפוטית הנלוות אליו על האופן שבו פעלנו להשגתם. האם יש דרך נכונה להציב לעצמנו יעדים, או שהגדרה כזו היא הרסנית מיסודה? כיצד לנווט בין ה-Doing ל-Being, והאם הדרך הבטוחה להימנע מאכזבות היא היעדר ציפיות? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית 

מאות מחקרים נעשו על אודות השפעותיה של ביקורת עצמית. לכאורה נדמה שלא ניתן להימנע ממנה, שכן גם האנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה נוטים להלקות את עצמם תכופות. אם כן, כיצד והאם בכלל יש בידינו את היכולת להימנע מביקורת עצמית? האם הדינמיקה בינינו לבין המחשבות שלנו ניתנת לתכנות מחדש, והאם ניתן ללוות החוצה מחשבות בלתי רצויות? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית

בשנים האחרונות הפכה המיינדפולנס ('קשיבות', בעברית) לאחת משיטות המדיטציה הפופולריות בעולם המערבי. מה היא אותה שיטה, לשם מה היא נועדה וכיצד ניתן בעזרתה להכיר ולאלף את התודעה שלנו? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס בגישה הטיפולית