ב-23 ביולי 1962, יום המהפכה במצרים, הציג גמאל עבד אל נאצר ברחובות קהיר טילי קרקע-קרקע שיוכלו, לדבריו, לפגוע בכל נקודה בשטח מדינת ישראל. ההנהגה בירושלים נאחזה בפאניקה, במיוחד כשהסתבר שמאחורי תוכנית הטילים המצרית עומדים מדענים גרמנים. ראש המוסד, איסר הראל, היה בטוח שישראל עומדת לפני שואה שנייה, ופקד על מלחמת חורמה חשאית כנגד המדענים. בפרק הנוכחי נדבר על "מבצע דמוקלס", ונראה כיצד מודיעין סלקטיבי, הערכות שגויות והיעדר מטרה ריאלית גרמו נזק בל ישוער למדיניות החוץ הישראלית. בפועל ישנה חשיבות לא רק לכמות המודיעין שאנחנו אוספים אלא לאיכותו, ובמיוחד - לאופי השאלות שהחומר מאפשר לנו לשאול.