היום נדבר על בנייה ירוקה. זה לא בהכרח אומר שהבניינים עצמם ירוקים, למרות שגם זה כבר יש. זה אומר שצריך לעשות סדר בענף הבנייה המזהם, רווי האי דיוקים, חסר הנתונים, כל מה שהופך אותו גם ליקר מאוד לצרכן וגם רע ומזיק מאוד לסביבה. חשוב לדבר על זה, גם כי אנחנו נמצאים במשבר נדל״ן שממנו מי ישורנו, וגם כי למה לא? למה לא לשלב בענף הנדל״ן יותר בינה מלאכותית, יותר כלים טכנולוגיים, יותר בקרה שתאפשר לו להיות יותר מותאם לעידן שבו אנחנו חיים.  אורחים: עו״ד גלית עופר, ראש מחלקת קיימות וסביבה בשבלת, גלית שיף,...

כבר עוד מעט עשור כולם מדברים בלי הפסקה על ביטקוין. זה לא משנה אם המחיר של המטבע עולה או יורד, תמיד יש לו שווי מטורף. אבל מטבע הביטקוין הוא רק "האח המפורסם" של סיפור הרבה יותר גדול, של טכנולוגיה מאוד מורכבת, שנתפסת כמשנה מציאות - בלוקצ'יין. הפעם, ענבר ניצלה את העובדה ששאול הוא אחד מעורכי הדין הראשונים בישראל שעוסק בשאלות המשפטיות שמתעוררות מהטכנולוגיה הזו שנקראת בלוקצ'יין. שאלתי את שאול מה זה בלוקצ'יין ולמה זה טוב? האם הוא באמת נותן את המענה לבעיות שה"כסף המסורתי" לא הצליח לתת? בשני הפרקים...

עו״ד שאול אדרת ועינבר איתן גולדשטיין על אליזבת הולמס שכונתה סטיב ג׳ובס של ההייטק, ונשפטה לאחרונה ל11 שנה בבית סוהר על הונאת משקיעים. כנסו לפודקסט שלהם 👈https://spoti.fi/3UVkV7M 

אילון מאסק מגדיר מחדש את חובת הדיווח. בפרק הפתיחה נצלול לדמותו המסקרנת של איש העסקים העשיר בעולם- אילון מאסק. נבין ביחד מהי חובת דיווח של חברה ציבורית, למה חברה ציבורית מפרסמת מידע? מהן דרכי הפרסום המקובלות? נתבונן בהתנהלותו של מאסק ונבחן כיצד הוא מגדיר מחדש את הנורמות המקובלות לפרסום המידע (השימוש שלו בפלטפורמות כמו טוויטר לדוגמא) ונעסוק בשאלה הגדולה מכולן: האם הצורה שבה מדווחים היום היא בכלל רלוונטית בשנת 2022?? הצטרפו לדיון הסוער בין שאול לעינבר וספרו לנו בסוף מי שכנע אתכם 🎙 לעוד פרקים...

בפרק היום נדבר עם עו״ד ליאור אבירם, השותף המנהל של הפירמה ועם תמר הרמתי, שהיא עורכת דין בהכשרתה, אבל היום היא מנהלת החדשנות של שבלת.  תובנות מעניינות: המודל העסקי הולך להשתנות, משרדי עורכי הדין יציעו יותר מוצרים משפטיים משירות פר שעה כפי שנהוג. תהיה יותר טכנולוגיה ויכול מאוד להיות שעורכי הדין יעבדו פחות שעה. למרות כל זה, כך אומר ליאור, ״מה שאני אוהב במקצוע יישאר״. הסקרנות, החשיבה מחוץ לקופסה, המפגשים עם אנשים ומקרים מעניינים, כל זה יהיה כנראה לתמיד. 

היום נגע עם עו״ד שרון סופרין, שותף בשבלת וראש המחלקה למכס ומסחר חוץ, בנושא שמעסיק את כולנו. סחר חוץ. כלומר המוצרים והסחורות שאנחנו מייבאים ומייצאים. לכאן נכנסים לא מעט מושגים שאנחנו שומעים לאחרונה לא מעט כמו יבוא מקביל, כמו כניסה של ענקי קמעונאות כמו קרפור הצרפתית וג׳מבו היוונית לשוק הישראלי שמשווע לתחרות.  מיותר להגיד שמאז הקורונה היה משבר גדול של שינוע בעולם, ויחסי המסחר נפגעו וגם על זה נדבר קצת ובכלל ננסה לצלול ביחד לסוגיות הסבוכות שהשינויים הגדולים שאנחנו חווים בהיבטי הצריכה, מביאים איתם.  

ההשקעה העצומה בכך והרגישות המובנית שיש בנושא הזה, כל אלו מביאים גם לאתגרים גדולים בתחום הסייבר.  אנחנו יותר חשופים. המידע הרפואי שלנו עולה הרבה פעמים לענן. על הידיים שלנו יש לעיתים מכשירי ניטור שבודקים את קצב דפיקות הלב שלנו, ובבתי החולים שלנו יש תוכנה ומכשור שהופכת את הטיפול ליעיל ואפקטיבי הרבה יותר, אבל גם כרוכה ביותר סיכונים. נשוחח בין היתר על מתקפת הסייבר על ביה״ח ׳הלל יפה׳, דו״ח מבקר המדינה על המכשור הרפואי והפוטנציאל הגדול שכל אלו מהווים עבור יזמים בעולם אבטחת המידע.  אורחים: עו״ד עמוס...

רפורמת הבנקאות הפתוחה היא מילה גדולה שמכילה בתוכה הרבה נדבכים קטנים. היא חלק מהתהליך שהחל בשנים האחרונות וביניהם ״חוק שירותי מידע פיננסי״ והיא משנה את המערכת הבנקאית. המטרה היא להפוך את המידע הפיננסי שלנו לנגיש לרשותנו לגמרי, כך שהתחרות בין הבנקים על הכסף של הצרכנים תתחזק. אורחת: עו״ד מיכל אוחנה 

השינויים הטקטוניים שחווה המערכת הבנקאית מביאים לתחרות גדולה אחרי כל לקוח ולקוח. ובכלל, ככל שהאינפלציה גדלה, יוקר המחיה עולה, השיח על המערכת הבנקאית גדל ואנחנו נחשפים למונחים שכבר שכחנו מהם. אינפלציה זה אחד מהם, ובעקבותיה הריבית שהופכת את הכסף, המוצר של הבנקים, ליקר יותר מבשנים האחרונות. חוצמזה, גם מהפכת השקיפות, הביג הדאטה, הקריפטו, כל אלו ועוד משנים את הבנקים ומשפיעים עליהם.   הפרק של היום יעסוק בשינויים שקורים במערכת הבנקאית, בהיבטי ה-ESG שכרוכים בהם, בסגירת הסניפים, עתיד המזומן והכלים...

יש בעולם 70 מיליון איש מאובחנים על הרצף האוטיסטי, 80% מהם לא עובדים או עובדים מעט מאוד.  לא נדבר על אוטיזם, משום שאנחנו לא אנשי מקצוע בתחום וצריך לשמור על מידה של צניעות, אבל כן נדבר על איך הטכנולוגיה מגדירה אותו מחדש ומאפשרת ליותר ויותר אנשים להיות חלק מהחברה ולא מחוצה לה.  אורחים: רימון טובין, איש טכנולוגיה, שיש לו סיפור אישי מעניין שהביא אותו לייסד את ההאקוטיזם ומיזמים נוספים שמטרתם להעלות את המודעות לנושא. יונתן סדקא מייסד ומנכל LADAAT ועו״ד עינת וידברג, שותפה בשבלת וחברה בוועדת הניהול של...

אליעזר פישמן היה עד לפני כמה שנים איש עסקים כל יכול במשק הישראלי. לקבוצה שבראשותו היו אחזקות בתחומים רבים וביניהם קמעונאות, נדלן, תעשייה ותקשורת. הסיפור מכאן די מוכר והוא היה מרוח בשנים האחרונות על גביי מיטב כלי התקשורת. לא נרחיב כאן על איך ירד פישמן מנכסיו, אבל נפתח חלון להליך משפטי שהתנהל בלונדון במטרה להשיב כספים שפישמן הבריח מישראל לקופת פשיטת הרגל שפתח בית המשפט ושדרכה אמור לחזור הכסף, או לפחות חלקו, לנושים הרבים.  את העלילה הסבוכה וחובקת העולם הזאת נפרוש היום בפניכם ונעשה את זה עם עו״ד...

המצב באוקראינה והסנקציות שבאות בעקבותיו על רוסיה גורמים לא בעיות לא פשוטות ללא מעט חברות הייטק, וזה קורה דווקא בימים שבהם מדברים על משבר בענף וגלי פיטורים שבדרך. זה עוד לפני שדיברנו על ההיבטים הרגולטוריים של המצב הזה, איך ההיבטים המשפטיים שלו מרתיעים חברות משפטיות, ומה זה אומר לגביי ההתנהלות מול משקיעים בנקים וספקים.  תהיה כאן היום עו״ד נעמה מרגלית, שותפה במחלקת ההייטק בפירמה. 

ישראל נמצאת בחלק הצפוני של רצועת המדבריות העולמית, וגם חלק גדול משטחה הוא מדבר. כפי שאתם מתארים לעצמכם, ישראל מהמדינות המובילות בעולם במאבק במדבור, אפילו האו״ם הכיר בכך, וזאת כתוצאה מהגיאוגרפיה הארצישראלית היחודית והיותנו מעצמה טכנולוגית.  יש ישראלים שמגדלים במדבר גידולים חקלאים שבעבר היה אפשר רק לחלום עליהם. סטארט אפים כחול-לבן מנסים למצוא פתרונות לקירור אקולוגי, אחרים בוחנים סנסורים מיוחדים להשקייה ועוד פתרונות שיאפשרו חיים בתוך אזור שהפך מדברי. נדבר על כמה מהפתרונות האלה היום, שכבר אפשר...

 היום מתארח עו״ד אמיר איליאסקו שותף במחלקת ההייטק בפירמה ומומחה לדיני תאגידים ומשפט מסחרי.  קצת מכל דבר:  קצת על אקטואליה ואיך זה קשור לתעשייה 4.0, אחד מהטרנדים החמים שעולים לאחרונה לכותרות בנסיבות פחות טובות (הסלמונלה של שטראוס) נעבור לטכנולוגיות ימיות ואיך זה קשור למחירים של המוצרים שאנחנו מזמינים באינטרנט.  נסיים בטעם טוב עם ספורטס טק. אולי אנחנו לא אימפריית ספורט, אבל יש כבר כמה חברות ישראליות שיביאו לנו כבוד, אם לא במונדיאל אז לפחות באקזיטים. 

ממש לאחרונה הודיע שר הבריאות ניצן הורוביץ שהוא מוציא את מרכיב ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים. הCBD הוא המרכיב בקנאביס שאינו פסיכואקטיבי, כלומר לא מתמסטלים ממנו, אבל יש לו שימושים נרחבים שיכולים להקל על חייהם של מטופלים הסובלים ממחלות רבות. הדילמה הזאת די ידועה, למדינות רבות בעולם כבר מצאו לה פתרון והיא פירנסה הרבה מאוד תיאוריות קונספירציה שטוענות שמישהו מנסה למנוע מאיתנו את מה שנתן לנו הטבע.  היום נדבר על המציאות ולא על קונספירציות, וננסה בעזרת שני מומחים רציניים לרדת לעומקה של הסוגייה הזאת...

בפרק השני המשכנו את השיחה שעשינו בפרק הקודם. ריכזנו המון שאלות שעלו בעקבותיו. כמה מהשאלות שעלו: למה צריך את זה? זה יכול לשמש להלבנת הון? איך זה קשור לבלוקצ׳יין? איפה סוחרים בזה? איך מעריכים אמנות דיגיטלית? ומה צריך לדעת כל אחד שרוצה להיכנס לתחום. אורחים: עו״ד שאול אדרת ורם אבישר שהוא יזם בתחום הקריפטו. 

אלן דג׳אנרס כבר הספיקה למכור בדרך הזאת את הקטע בתוכנית שלה שבו היא מסבירה מה זה NFT, אז אל תרגישו בנוח אם אתם עדיין לא מבינים מה זה אומר. ככלל, באמצעות טוקן בלתי ניתן להחלפה, מקבל הרוכש רישיון בלעדי לשימוש. בגלל מערכת הבלוקצ׳יין המתקדמת, אותה שרשרת בלוקים שדיברנו עליה בפרק עם עו״ד מירי ביקל ועו״ד שאול אדרת, אי אפשר יהיה להטיל ספק באותנטיות של היצירה שנרכשה. האם זאת בעלות? מה ההבדל בין זה לבין זכויות יוצרים? ולמה בכלל צריך את זה? אורחים: עו״ד שאול אדרת, עו״ד טל בן ניסן, עו״ד יונתן...

חוק הגנת הפרטיות נחקק ב1981 והוא כפי שאנחנו יכולים לדמיין לעצמנו, לא מותאם לעולם שבו אנחנו חיים היום. זה עלה לאחרונה לא מעט לכותרות בהקשרים כאלה ואחרים שלא ניכנס אליהם, וזה גם לא חשוב, השורה התחתונה היא שהפרטיות שלנו יותר שברירית מאי פעם, וגם החוק צריך להתאים את עצמו לעידן החדש. אורח: עו״ד ניר פיינברג, שותף במחלקת ההייטק. 

בחלק השני של הפרק על אנרגיה מתחדשת, אנחנו ממשיכים את השיחה שהתחלנו בפרק הקודם ולוקחים אותה אל העתיד. איך יראה משק האנרגיה? האם זה מחייב ריכוזיות? ואיזה כלים חדשים עשויים להשתלב במשק האנרגיה העתידי שלנו? כמה מהנקודות המעניינות:  על השימוש במימן ״מימן הוא הדלק המושלם, עלות האגירה היא אפסית, אתה יכול לאגור במימן פי אלף מסוללה, זה משהו שגם תופס תאוצה״.  ״לכל תחום יש את הסמכות בתחום שלו,  והוא דואג למשבצת שלו ולא מסתכל על האינטרסים הרחבים״.  ״בישראל שאני צריך לקבל מחברת חשמל סלילה של קו אומרים...

רמת החיים בעולם עולה. האוכלוסייה גדלה בקצב מסחרר והיא חצתה את קו ה-9 מיליארד אנשים. הנתון הזה בלבד, ולא רק הוא, מהווים אתגר של ממש לתעשיית האנרגיה. גם המסורתית, וגם המתחדשת. לצד זה, משבר האקלים, שסביבו מתכנסות היום ממשלות וקובעי מדיניות, בניסיון לטכס עצה, כיצד להפוך את הקערה על פיה ולנסות ולהציל את העולם לטובת הדורות שיבואו אחרינו. בפרק ננסה להסביר מה הן שלושת המהפכות שקרו וקורות בימים אלו בעולם האנרגיה המתחדשת ושהן עשויות להשפיע, תכף נשמע איך הן כבר משפיעות, על האופן שבו אנחנו צורכים אנרגיה...

בנטפליקס עלו לאחרונה עם ״עוזרת בית״ maid שמתארת את חייה של אלכס, שבורחת מבעלה השתיין, וחייה עוברים עליה בעוני מחפיר. היא שורדת באמצעות מטבעות שהיא מוצאת בשיפולי הספות, מתמודד עם אמא אגוצנטרית, ועם צרות שלא מפסיקות לפול עליה בצרורות. סדרה טובה, ולא נעשה לכם ספוילר.  החברים בנטפליקס עלו לאחרונה גם עם משחק הדיונון, הסדרה הדרום-קוריאנית המדוברת. שגם היא עוסקת בכסף, מעמד וחובות. אני מאלה שמאמינים שהתרבות הפופולרית מספקת לנו מראה חברתית ששווה להסתכל עליה, ושהסדרות שנעשו בנטפליקס לאחרונה, העיסוק...

אין מספיק ערבים בהייטק. הנתונים מדברים בעד עצמם:  48% בלבד מערביי ישראלים לוקחים חלק בשוק התעסוקה, לעומת 64% בקרב האוכלוסייה היהודית.  2% בלבד מהעובדים בתעשיית ההייטק בישראל, הם ערבים. 64% מערביי ישראל לא שמעו על תחום היזמות.  78% לא מכירים עובד הייטק.  במסגרת פרויקט מיוחד ששבלת מקדמת וגם עליו מסופר בפרק הזה, ננסה לחשוב איך מגבירים את ההשתלבות של ערביי ישראל בתעשיית החדשנות הישראלית. אורחים: רביע זיוד מייסד ומנכל של עמותת חאסוב ועו״ד יואב מנור שהוא שותף במחלקת הייטק והון סיכון של המשרד. 

אנחנו רואים איך ככל שעולה כוחן של ענקיות הטכנולוגיה עולה גם מידת החיכוך בינם לבין רשויות הממשל השונות בעולם כולו ובארה״ב בפרט. מארק צוקרברג עצמו כבר ביקר לא אחת בסנאט האמריקאי במטרה לענות על שאלות שהוצגו לו על ידי ועדות מערכת המשפט והמסחר של בית הנבחרים. כמוהו גם ג׳ק דורסי מנכל טוויטר וסונדאר פיצ׳אי מנכ״ל גוגל ואלפבית. צפוי שהם עוד יבקרו לא מעט בבתי משפט בשנים הקרובות, ככל שכוחם יגבר וככל שהוא ימשיך ויאיים על כוחה של המדינה. אנחנו יכולים רק להניח-שככל שהטכנולוגיה תיכנס עוד יותר לחיינו, כך...

השקעת אימפקט היא השקעה יחודית משום שהיא עונה על צורך אקוטי באמת, שאותו צריכים לרוב אנשים שחיים באזורים שמנותקים מחשמל ומים. הרבה אנשים מדברים על אימפקט, אבל לא תמיד מבינים במה זה מורכב. כדי להוציא לפועל פרויקט כמו קיילות, שמיד נשמע עליו, צריכים גם מעטפת משפטית הוליסטית שיודעת לעבוד במדינות לא פשוטות, גם מימון וגופים שיודעים לתת הלוואות של סכומים קטנים במיוחד, מיקרו פייננסינג, גם יכולת לאתר שותפים מקומיים או מפיצים אמינים. זה לא פשוט, אבל זה משנה את העולם וגם אפשר לעשות מזה כסף. אורחים: אושיק...

בכינוס האחרון של המפלגה הקומוניסטית בסין, הגוף החזק והשולט במדינה, אמר נשיא סין שי ג׳ינפינג אמירה שהפתיעה רבים. ״הכרחי לרכוש חברים״, הוא אמר ובכך הודה למעשה בבדידותה של סין שככל שכוחה עולה בכלכלה והפוליטיקה העולמית, כך מתרחב מעגל החשדנים כלפיה. למעשה, עוד לפני הקורונה, שגרמה נזק גדול לתדמיתה של סין בעולם, סין הייתה מדינה לא פופולרית שהצליחה לעצבן לא מעט בירות בעולם. יש כאלו שיאמרו, שכשאתה מצליח קמים עליך קנאים ומתנגדים, ויש אחרים שיטענו שגישתה של סין אגרסיבית מדי, גם פנימה כלפיי הסינים עצמם,...