קנאה ורכושנות הם מצבים שבני אדם נוטים לייחס ״לצד האפל של הרגש ״ או לאותם צדדים רגשיים בהם האדם לא מצליח לבטא או לא רוצה לבטא את עצמו באופן ישיר כי הוא לא מוכן להודות בפני עצמו שקיימים בו רגשות שנתפסים כשליליים כמו קנאה ורכושנות. הרצון של האדם השואף להתפתח והציפייה שבתהליך ההתקדמות שלו הוא יוכל לשים בצד גורמים שליליים או להיפטר מאותם גורמים ורגשות שנתפסים בעיניו שליליים גורמים לו במקרים רבים להדחיק תכונות כאלו כי הרגשת ההתקדמות שלו היא המטרה המרכזית וזה מצדיק לכאורה את ההכחשה של מה שקיים באמת ונוכח בתוך העצמי באופן קבוע. אם האדם מתנהל עפ״י ערכים של כנות ויושר פנימיים אז (מתי שהוא בתהליך ההתפתחות) מגיעה המסקנה מתבקשת שאומרת ומסבירה שהחלוקה בין טוב ורע , רגש שלילי ורגש חיובי ושיש לגרש רגשות שליליים היא חלוקה שכלתנית של המינד, כזו שקובעת קטיגוריות ומעמדות בתוך תפיסת המציאות, כשהאמת אומרת: שכל עוד צורת המחשבה הזו מובילה אצל האדם אז לא תוכל לבוא התפתחות אמיתית כי ההפרדה בין זה לבין זה , בין קנאה לאהבה- כרגש שלילי או חיובי היא הנפרדות עצמה .. הניסיון לטהר וסלק את מה שמפריע לכאורה לאותו דימוי עצמי מלהיות מושלם היא הנפרדות הפנימית שלא מאפשרת בסופו של דבר את האחדות הפנימית כי המינד שואף להפריד דברים עפ״י נכון ולא נכון , טוב ורע , גבוה ונמוך בחלוקה של קטיגוריות ושיפוטיות .. כאשר אדם מקבל ,מבין וחש שהוא מקנא או שיש בו רכושנות כלפי דברים הוא מרגיש את זה מתוך בסיס שהוא מכיר בעצמו, מתוך ההתנהלות והאופי ולעיתים ההכרה הזו מעוררת אכזבה למרות הדרך וההתפתחות שהוא עשה או עשתה כי עדיין קיימת מתחת לפני השטח חווית הדחייה וההרגשה שאתה לא שייך או שאין תואם בין הציפיות שלך והרצונות לבין מה שמתממש.. זה קורה בזמן שאנשים אחרים מצליחים, חוגגים או אוהבים ואולי אתם חשים שנותרתם בודדים ודחויים ועצם ההרגשה הזו מסבה כאב והבעיה היא לא הקנאה אלא הרגשת הדחייה והרעיון שאתה בודד, דחוי ולא שייך וזו הרגשה שיכולה להתבטא באינסוף צורות ולכן הפרשנות להרגשה הזו היא הדבר שאותו יש לשנות.. זה ברור שמוטב להתחבר אל העולם הזה מתוך אהבה וקבלה ולא להביט על החיים מתוך צרות עין, קנאה ורכושנות כי הם ביטוי לאנרגיה שלילית שגם לה יש מקום כי היא מתקיימת כמו הסלעים שמעכבים את הזרימה בנהר ועדיין כל עוד הנהר זורם הכל בסדר כי הסלעים הם חלק בלתי נפרד מהנהר . יין ויאנג , שחור ולבן , יום ולילה מתקיימים זה בתוך זה ויוצרים ומזינים אחד את השני ואחרי שמקבלים את הסלעים בנהר החיים ומכירים בהם אפשר לתת את תשומת הלב לזרימה עצמה ולהוריד את ההשפעה המזיקה בת