בפרק זה אנו מארחים את עו"ד רחל ווזנר, הממונה על הקדשות דתיים בבתי הדין הרבניים (עד לאחרונה), בכירה במשרד המשפטים (לשעבר). איתה נדבר על פסק דין מרתק שפורסם ביום 26.6.24 על ידי בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, שעסק בממשק שבין עולם הצוואות לעולם ההקדשות. מה היה הסיפור שם? תהילה הייתה אישה ערירית שהלכה לעולמה בשנת 2010 בגיל 91, כשהיא מותירה אחריה נכסים בראש העין, לגביהם כתבה שתי צוואות שונות. על פי הצוואה הראשונה (1992), עיזבונה אמור היה לעבור לעמותה/כולל ועל פי הצוואה השנייה (1998), עיזבונה אמור להתחלק בין קרוב משפחתה לבין אותה עמותה. קרוב משפחתה הגיש בקשה לצו קיום צוואתה השנייה והצו נחתם בשנת 2020 על ידי הרשמת לענייני ירושה בתל אביב. ואולם, לאחר שקרוב המשפחה ביקש לרשום את הנכסים על שמו ב"טאבו", נתקל בסירוב בהעדר "הסכם בין יורשים" או צו שיפוטי (שכן על פי הצוואה השנייה, הוא אינו הזוכה היחיד...). בנסיבות אלה נפתח תיק בבית הדין הרבני בפתח תקווה שקבע כי תהילה ביקשה למעשה ליצור "הקדש" בנכסיה לטובת לומדי תורה. עו"ד ווזנר תנתח את פסק הדין הנ"ל, תוך הבהרת מושגים שונים בנושא של הקדשות הדתיים בבתי הדין הרבניים.   לעיון בפסק הדין האמור ובפסקי דין נוספים שנתנו לאחרונה בסוגייה זו לחץ על הקישורים המצ"ב:   1.    1364334/1 בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה – נשוא הפרק 2.    ע"א 2364/04 הקדש דתי כאישיות משפטית נפרדת 3.    1347097/1 בית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו – בית הרב קוק 4.    1464212/2/2 בית הרבני הגדול – הוועד הכללי – ר' מאיר בעל הנס 5.    1098800/1 בית הדין האזורי תל אביב – עץ חיים 6.    1310115/2 בית הדין הרבני הגדול – בית חינוך יתומים 7.    1063227/2 בית הדין הרבני האזורי תל אביב – הוועד הכללי כנסת ישראל 8.    943290/1 בית הדין הרבני האזורי ירושלים – צוואה מול הקדש האזנה מהנה ומועילה!