מתישהו בחיים אנחנו נכנסות למירוץ. כל אחת מתחייסת אליו קצת שונה אבל כולנו רצות לאיזה יעד נכסף. מנסות להחזיק את האושר ביד בזמן שאנחנו מתלוננות על חוסר שעות שינה, על תקלות שלא מסתדרות, על לקוחות קשים, על אנשים מאתגרים. אבל בלי לשים לב, בין התסכול הזה לעצבים האלה, יוצא שאנחנו מגיעות ליעדים חשובים ומגשימות חלומות. מה זה אומר בעצם? שכל מה שאנחנו צריכות שיקרה בחיים שלנו, יקרה בסוף. השאלה מתי ואיך? ואם זה כבר הגיע, אז איך מצליחים לחיות את זה לאורך טווח ולא לשחרר את זה שניה אחרי שהגענו לפיסגה?