הפרק הזה הוא עדות לניצחון שלי על עצמי. מכירות את ההרגשה? להיות בסיטואציה שבה כבר הכל מרגיש אבוד. את לא יודעת איך את הולכת לצאת מההבור הזה, את נכנסת ללופ של מחשבות בשילוב עם דיבורים רעים וברור לך שהבעיה לא תיפתר ככה ורק תחמיר. מתישהו חוויתי איזה הארה. פתאום קיבלתי סימן ותזכורת לדבר היחיד שיכול להוציא אותי מהבור ולעזור לי לנצח. הפרק הזה מתרכז בדבר הזה בדיוק. איך אנחנו משנות את התמונה? מה הכלי היחיד שבאמת יכול להביא ריפוי לנשמה מותשת? ואיך מנצחים במחלמה שכבר הרגישה אבודה לגמרי?