במלחמה ברמות גלעד נפגע אחאב מחץ והחל לדמם, אך חרף סבלו הרב, נותר לעמוד במרכבה לעיני חייליו עד שמת מפצעו בסוף היום. הוא עשה זאת כדי להסתיר את פציעתו מישראל כדי שלא ייחלשו וינוסו, דבר שבוודאי היה מביא לתבוסתם. אחאב מסר את נפשו למען ישראל, זו זכותו המיוחדת, שבעטיה זכה לחלק בעולם הבא חרף כל מעשיו הרעים. רבי יוסף יעב"ץ מוסיף שעמידת אחאב על המרכבה חרף פציעתו הקשה, למען לא ינוסו ישראל ויפלו, היא הסיבה שנתן לו ה' למלוך על ישראל מלכתחילה. כלומר, מסירות הנפש של אחאב למען ישראל לא הייתה מאורע חד־פעמי, רק ביום מותו, בעומדו מדמם במרכבתו, המעשה האחרון שלו העיד על מסירות נפשו למען ישראל כל ימיו חייו. מסירות הנפש של אחאב על ישראל היא שזיכתה אותו בהנהגה חרף כל מעשיו הרעים, ובזכותה הוא הוביל את ישראל להצלחות צבאיות ומדיניות גדולות.