המהר"ל מסביר שאין ברייה יכולה לעמוד במחיצת "הרוגי מלכות", משום שהם ביטלו את גופם על קדושת השם, ולפיכך הם נבדלים לגמרי מהגוף והם לגמרי עם השכינה, וממילא איש אינו יכול להתקרב לדרגתם. נוסיף על כך, שהם ביטלו את חייהם למען ישראל, ובזה נבדלו משאר הבריות, שיצר החיים וההישרדות הוא המנחה אותן. וכשם שבעולם הזה הם נבדלו מכל בריה, כך בעולם הבא אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם. הראי"ה קוק זצ"ל כותב שיש להתאבל על יהודים שנרצחו ביד נוכרים, אפילו אם בחייהם היו רחוקים מתורה ומצוות ואף פעלו נגדן – ועל אחת כמה וכמה יהודים שמסרו את נפשם למען תחיית האומה ושלומה.