אחד מסמלי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא צפירת הזיכרון, שבה העם כולו עומד מלכת ומתייחד עם בניו ובנותיו שמסרו את נפשם למען העם והמולדת. אולם, ישנם המתנגדים לעמידה בצפירה, כביכול מטעמים הלכתיים, בעיקר מפני שיש בכך לדעתם משום איסור "חוקות הגויים". איסור "בחוקות הגויים" מקורו בפרשת "אחרי מות", שבו התורה המבדילה בין חוקות הגויים, בעיקר חוקות המצרים והכנענים, לבין חוקות התורה. בפשטות, הכתוב מדבר על איסורי העריות המוזכרים מייד לאחר מכן. המדרש מסביר שלא כל מעשה של הגויים אסור לנו, אלא רק המעשים המושחתים שלהם. הוא מוסיף שהאיסור ללכת בחוקות הגויים כולל בתוכו גם את "דרכי האמורי", מנהגים סתומים שנהגו הגויים לעשות, והם אסורים עלינו. במקורות חז"ל נמצא פירוט באלו מנהגים מדובר. מכל מקום ברור שלא כל מנהג של הגויים נאסר לנו.