ה"שולחן ערוך" פוסק ש"אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים", ומביא כמה מנהגים האסורים משום איסור זה, כמו: "לא ילבש מלבוש המיוחד להם, ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם...". הרמ"א מסכם שיהודי צריך להיות מובדל מהגויים "במלבושיו ובשאר מעשיו", אך מסייג שלא כל דבר שהגויים נוהגים לעשות אסור עלינו, אלא רק דברים שיש בהם משום קלקול, ולכן רק מנהג שיש בו פריצות אסור עלינו, או מנהג בלי טעם גלוי, מחשש שיש בו שמץ מעבודת האלילים שירשו הגויים מאבותיהם. אך דבר שאין בו פריצות, ויש בו היגיון ותועלת ברורה – אינו אסור. לפי זה לא אמורה להיות כל בעיה של "חוקות הגויים" בעמידה בצפירה ביום הזיכרון, שכן, אין בדבר כל פריצות, ויש במנהג זה היגיון ברור – להתייחד עם זכר חיילי צה"ל שמסרו נפשם על הגנת העם והמולדת.