רבי חייא דימה את הגאולה ל"איילת השחר שבקע אורה": "כך היא גאולתן של ישראל – בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת – היא רבה והולכת!". ישנן כמה נקודות דמיון בין הזריחה לגאולה: (א) הזריחה והגאולה הן תהליכים איטיים ומדורגים. (ב) בתחילת הופעת אור השחר והגאולה, לא כולם מבחינים בכך, אלא רק בהמשך מתבהר לכולם שהם החלו. (ג) קודם הפצעת האור הראשון שורר בחוץ החושך הנורא ביותר, ולפני בוא הגאולה שורר חושך הגלות החמור ביותר. בברכת הגאולה המשיחית בתפילה אנו אומרים: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח... ברוך אתה ה', מצמיח קרן ישועה". הדגשת הצמיחה בברכה זו מלמדת אותנו כי הגאולה המשיחית דומה לצמיחה. וגם כאן אפשר לראות את שלוש נקודות הדמיון: הצמיחה היא תהליך; בהתחלה לא כולם מכירים בצמיחה; השלב שלפני הצמיחה הוא ריקבון הזרע. עקרונות אלו מלמדים אותנו איך נכון להסתכל על תהליך גאולתנו.