לקראת כניסתם ארצה הבטיחה התורה לישראל שה' יהיה עימם וייתן את עמי הארץ לפניהם. הבטחות אלו ודאי שִמחו אותם מאוד ונטעו בהם את הוודאות שירושת הארץ עתידה להסתיים בתוך זמן קצר ובלי מאמץ. אולם, למעשה חלפו למעלה מארבע מאות שנה עד שזכו לשבת בארצם בנחת ושלווה, ובית המקדש עמד על מכונו! אומנם היו הבטחות גדולות ועצומות – אך הגשמתן הייתה כרוכה בתהליך ארוך ומתמשך, אשר נרמז כבר בהבטחות: "וְנָשַׁל ה' אֱ¬¬־לֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט, לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר...". בבית ראשון חלפו מאות שנים עד שזכו ישראל להגיע לשלווה חומרית ורוחנית בארץ. האפשר להשוות זאת לשיבת ציון בדור שלנו?! הלוא שיבתנו המחודשת, שעיקרה בתקומת מדינת ישראל, אינה מתקרבת באורכה לחצי ואף לשליש מהתקופה שנדרשה לאבותינו! עלינו להתעודד ולהתמלא כוחות מתוך הסתכלות ארוכת־טווח והבנה שאנו נמצאים בתהליך גדול ומתמשך הדורש זמן.