הרמב"ם פוסק שבמלחמת מצווה הכול יוצאים – אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. לפי זה יוצא שאין כל פטור בימינו מהשתתפות במלחמה על הגנת עם ישראל, וכולם מחויבים על פי ההלכה להתגייס לצה"ל, שהוא הזרוע המעשית לקיום מצוות המלחמה! אולם, ישנם המביאים את דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, שבהם הוא כתב ששבט לוי אינו נוחל נחלה בארץ ישראל, מפני שהוא "הובדל לעבוד את ה', לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים". בשל תפקיד חשוב זה, הובדל השבט מדרכי העולם – "לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין... אלא הם חיל־ה'...". הרמב"ם מוסיף ש"כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להִבּדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו... הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהיה ד' חלקו ונחלתו...". מכאן משמע לכאורה שבני שבט לוי "לא עורכין מלחמה כשאר ישראל" – ולא רק הם! אלא גם "כל איש ואיש" מוזמן להידמות להם – ובעקבות כך להיפטר מחובת המלחמה! יש הרוצים ללמוד מכאן שכל בני הישיבות לומדי התורה אינם צריכים להשתתף במלחמות של עם ישראל על קיומו בארצו! אך האם באמת לכך התכוון הרמב"ם?