אחד מדרכי קניין התורה הוא הנושא בעול עם חברו, המהר"ל מסביר שהדבר כולל גם נשיאה בעול עם כלל הציבור. כשאדם נושא בעול של כלל הציבור הוא מראה שהוא לא נבדל מהציבור. התורה מטביעה בנו את ההסתכלות הכללית, לתפוס שהכול חלק מכלל גדול, אחדותי ושלם, שאין פרט המנותק מהכלל. משום כך הנשיאה בעול עם החבר הכרחית לקניין התורה. המדרש מביא דוגמה לנשיאה בעול עם חברו במובן הציבורי ממשה רבנו, שכשעוד חי בארמון במצרים, יצא לראות בסבלותם של אחיו. המדרש אף מזכיר בקשר לכך את דברי הלל: "אל תפרוש מן הצבור", ואומר על כך: "שלא יהיה אדם רואה צבור בצער ויאמר: 'אלך לביתי ואוכל ואשתה, ושלום עלי נפשי!' – אלא יהא נושא בעול עם חבירו".