מאז הומצא המטוס התפתח במהירות הכוח האווירי והפך להיות מרכיב מרכזי בעוצמתו של כל צבא מודרני. מאז מלחמת העולם הראשונה ממלאים מטוסים מגוון רחב של משימות — החל מסיוע קרוב לכוחות בחזית וכלה בהפצצות אסטרטגיות — ולמעשה לא ניתן כיום לחשוב על השגת הכרעה בעימותים צבאיים ללא כוח אווירי. אולם למרות ההתקדמות העצומה של כוחות האוויר האפקטיביות שלהם נמצאת בדעיכה. אל"ם ד"ר מאיר פינקל פרסם את המאמר לראשונה בספטמבר 2008 בגיליון 421-420 של "מערכות", בעת שהיה ראש מחלקת תפיסות בזרוע היבשה. בהמשך הופיע המאמר...

תיקוף של רשימת עקרונות מלחמה בהתאם לאתגרי העת הנוכחית הוא דיון קשה ומעמיק. מאחר שאין פתרון מוחלט לניסוח רשימת עקרונות מלחמה, הפעלה שלהם והתאמתם לעידן הנוכחי הם לב ליבה של אומנות המלחמה. מאמרם של אלוף אמיר ברעם, מפקד פיקוד צפון, ושל ד"ר סא"ל (מיל') שגיא טורגן, ראש הצוות האקדמי בקתדרה ללימודי צבא במכללות הצבאיות. מתוך כתב העת מערכות, גיליון 494, אוגוסט 2022: קישור למאמר מגיש: אלון מולר

בעקבות המלחמה בעיראק היו מי שמיהרו להכריז על מותם של מסוקי הקרב בשל האבדות הכבדות שהם ספגו בכמה מבצעים. אולם ניתוח של המבצעים האלה מלמד שהאבדות הכבדות לא נבעו מחולשותיו של מסוק הקרב, אלא בשל פגמים מהותיים בתכנונם של אותם מבצעים, וכי ההכרזה על מותו של מסוק הקרב נכונה כמו ההכרזה על מותו של הטנק בעקבות מלחמת יום הכיפורים. מאמרו של סא"ל עידו, מדריך בפו"ם. מתוך כתב העת מערכות, גיליון 395, אוגוסט 2004: קישור למאמר מגיש: אלון מולר

במפגש בין כוחות מהפכניים לבין צה"ל, אסור לוותר על התמרון היבשתי בתוך שטח האויב, כמרכיב הכרעה עיקרי. חיבור רב־זרועי של האוויר, היבשה והמודיעין ייצור תנאים לקיומו של תמרון מועיל. יש להפנות מאמץ עיקרי ומשאבים לבניין כוח התמרון היבשתי בצה"ל. מאמרו של תא"ל גיורא סגל (ז"ל). היה המייסד של המעבדה התפיסתית ומפקדה הראשון. סגל היה חוקר שהגה ויזם משימות מאתגרות כדי לתרום לבניין הכוח ולהפעלתו בצה"ל. הוא הותיר מאמרים וכתבים רבים, שתרומתם חשובה ללמידה המבצעית של צה"ל גם היום. מתוך כתב העת מערכות, גיליון...

השמדתו של מערך הטק"א בבקעת הלבנון חוללה זעזוע עמוק בסוריה והיא הגורם המרכזי לכך שחזית רמת הגולן שקטה זה 25 שנה. אבל להישג הזה היה גם מחיר: הוא ששכנע את סוריה להשליך את יהבה בעתיד על טילי הקרקע-קרקע. מאמרו של אלוף (מיל') דוד עברי, מפקד חיל האוויר במלחמת של"ג, נשיא בואינג ישראל ויו"ר מכון פישר למחקר. מתוך כתב העת מערכות, גיליון 413, יולי 2007: קישור למאמר מגיש: אלון מולר

בניגוד לטענות שנשמעו לאחר מלחמת ששת הימים, כאילו ישראל תכננה מראש את מסעות הכיבושים, העובדות מלמדות שהאירועים באותה המלחמה התפתחו באופן אקראי למדי. מאמרו של סא"ל (מיל) ד"ר שמעון גולן, ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקה להיסטוריה בצה"ל. מתוך כתב העת מערכות, גיליון 443, יוני 2012: קישור למאמר מגישה: עמלי חביב פרגון

הוספת עקרון הגמישות לעקרונות המלחמה של צה"ל תעביר מסר חד וברור למפקדים בצבא בנוגע לדרך שבה יש לבנות את הכוח, לתכנן מבצעים ולהפעיל את הכוח. מאמרו של אל"ם יהודה יוחננוף, מפקד פו"ם כללי. מתוך כתב העת "מערכות", גיליון 455, יוני 2014: קישור למאמר מגיש: אביתר אלעד

תפיסת ההתקפה של צה“ל בעבר הושפעה בעיקר מלידל הארט. השינויים במאפייני הלחימה במזרח התיכון הביאו אותו לשנות תפיסה ולדגול בזו של קלאוזביץ. מאמרו של סא"ל (מיל') ד"ר שגיא טורגן, ראש המרכז ללימודים צבאיים במכללה לפיקוד ומטה. מתוך כתב העת "מערכות", גיליון 465, יוני 2016: קישור למאמר מגיש: אלון מולר

לקצינים רבים בצה"ל אין אומץ לחלוק על מפקדיהם. לתופעה הזאת יש סיבות רבות ותוצאה אחת: צבא פחות טוב ופחות יעיל שיתקשה לבצע את משימותיו כראוי. המאמר מונה את הסיבות לתופעה הזאת ובוחן את הדרכים למיגורה. מאמרו של אל"ם אמיר אבולעפיה, מח"ט נח"ל, בוגר מב"ל. מתוך כתב העת "מערכות", גיליון 433, אוקטובר 2010: קישור למאמר

החיוניות של התמרון וההכרעה בלב המחשבה עליה מבוססת אסטרטגיית צה"ל, תובעות לתקף ולפרש מחדש את המושגים הללו כבסיס לשפה משותפת. מאמרו של אל"ם (מיל') יובל בזק, רמ"ט אוגדה. מתוך כתב העת "מערכות", גיליון 479, אוגוסט 2018: קישור למאמר

למפקד פלוגה אין מטה או עוזרים. לאלוף פיקוד יש מטה המונה מאות בעלי תפקידים. אם לאלוף הפיקוד היה כל הידע והזמן הנדרשים לפקד על יחידותיו, הוא היה מוותר על המטה, כמו מפקד הפלוגה. מאמרו של תא"ל יעקב זיגדון, מפקד פו"ם. מתוך כתב העת "מערכות", גיליון 396, ספטמבר 2004: קישור למאמר

מפקדי יבשה בצה"ל שנדרשים לצאת למבצע מקדישים את רוב תשומת הלב לשאלה באיזו צורת קרב ראוי לבחור, במקום הסוגיה המרכזית: מהו ההישג המבצעי שנדרש מהם. מאמרו של סא"ל דותן דרוק, רע“ן תמרון במחלקת התורה וההדרכה בזרוע היבשה. מתוך כתב העת "מערכות", גיליון 463, אוקטובר 2015: קישור למאמר

ידוע הדבר שהמעשה הצבאי הנכון ומרחיק הראות הוא להכין את הניצחון מבעוד ימי שלום, אבל הרי ימי שלום יש שהם מביאים ירידה גם בחריפותה ובבהירותה של המחשבה הצבאית. מאמרו של אלוף יצחק שדה, ממפקדי "ההגנה", ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון. עם הקמת צה"ל בעיצומה של מלחמת העצמאות קיבל דרגת אלוף. יזם את הקמתה של חטיבת השריון הראשונה, חטיבה 8, ופיקד עליה. מתוך כתב העת "מערכות", גיליון 70, ספטמבר 1951: קישור למאמר

קישור למאמרלמקצוע הצבאי יש תורה מקצועית, מגובשת ומפורשת, הבאה לידי ביטוי ב"עקרונות המלחמה" וב"תורת הלחימה". הצבא מצפה, שכל קצין ינתח ויעריך נכונה לפיה כל מצב צבאי, שבו הוא עשוי להיתקל במלחמה. אולם, למקצוע הצבאי עדיין אין תיאוריה מפורשת על כישורי החשיבה, שהקצין אמור להפעיל על־מנת לבצע ניתוח והערכה כאלה. מאמרו של ד"ר צבי לניר, ראש מכון "פרקסיס" לפיתוח תהליכי החשיבה והלמידה. מתוך כתב העת "מערכות", גיליון 326, ספטמבר 1992.

תפיסה היא הבסיס לתורת הלחימה, לפיתוחם של אמצעי הלחימה, להכשרת הלוחמים, לאימונם ולמבנה הכוח. כדי לגבש תפיסה מוצלחת יש להיצמד לכמה עקרונות יסוד המוסברים במאמר. מאמרו של שמואל שמואל, ראש המכון למחקר צבאי וחוקר בכיר במרכז דדו. לשעבר קמ"ב צבאות המערב ורת"ח הצבאות הזרים במח' תו"ל בתוה"ד. מתוך כתב העת "מערכות", גיליון 442, אפריל 2012: קישור למאמר