בפרק הקודם עם פרופ׳ חגי רם אברום והוא שוחחו על ספרות איראנית. בפרק היום הם מדברים על חשיש. הסם המועדף על המעמדות הנמוכים במזרח התיכון. לאורך השנים, היו במזרח התיכון שושלות שמנסות להגביל את החשיש, אך הן הבינו שהן לא יכולות לנצח את החשיש שהיה שם לפניהם. מה מסלולו של החשיש במזרח התיכון הקולוניאלי? ומה היה תפקידו החברתי במשטור האוכלוסייה שצריך להכניס אל המודרנה?

שי פורסטנברג הוא חייל מילואים בן 24, חובב ספרות ומתרגם. השיחה עם אברום נסובה סביב ״הגשש החיוור״. הגששים.

ליסה פרץ בחרה את ״בדם קר״ של טרומן קפוטה כטקסט שבליבת השיחה שלה עם אברום. תיעוד רזה, שנכתב בידי איש מוזר, על רצח שאירע בקנזס שבה הוא ״האחר המוחלט״. בימים אלה, חוץ מזה שהיא מנהלת את התרבות בעיר חיפה, היא מסתובבת בין מלונות המפונים ומקרינה את סרטה ״הבית בקרית שמונה״ שחוזר לטבח שאירע בעיר בפסח 1974. לא קנזס, לא באמריקה, אבל בהחלט ניו ז׳ורנליזם. שיחה על עיתונות ופריפריה, קולנוע דוקומנטרי ו״פרטים קטנים שצריכים להתכנס לפאזל מאוד גדול״.

כשהרמב״ם מגיע למצרים הוא כותב תעודה היסטורית, מכתב פרי עטו, שבו הוא מתייחס התייחסות מפורטת לסוגיית פדיון השבויים. הרמב״ם הופך להיות דמות ציבורית, כתוצאה מכך שהוא מעורב בעניין שיש בו עניין ציבורי. פדיון השבויים הוא גם מצווה דתית, אבל יש לו גם היבט לאומי מובהק. כל יהודי יצטרך לתת את חלקו כדי לסייע בפדיון השבויים. אברום בשיחה מיוחדת עם אחד האנשים היחידים שקוראים לו אברהם והוא מגיב. פרופ׳ מנחם בן ששון, לשעבר נשיא האוניברסיטה העברית, חבר כנסת והגיס של אברום.

פרופ׳ שלמה בן עמי ואברום התכנסו לקראת פסח לשיחה נוספת. אם לא הקשבתם לפרק הקודם עם שלמה זה זמן טוב לחזור לזה. הלינק למטה 👇 בפרק היום הם נותנים סימנים במעבר של אומות בין עבדות לחירות. בתהליך אבולוציוני (יוון, ספרד, פורטוגל) או כתוצאה מטראומה (יפן, גרמניה), בין רומא לפורטוגל, בין דורות מייסדים לדורות המתעייפים שבאים אחריהם-מה הוא מנגנון ההשתנות של החברה? הפרק הקודם | בעיני הספרדים, היהודים הם איבר בגוף הלאומי | https://shorturl.at/CRSV7

אבנר וישניצר הוא פרופ׳ בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. מתמחה באימפריה העותמאנית. בשיחה עם אברום הם מדברים על כתיבתו של קול נסימי, משורר בן המאה ה-17 שכתיבתו מבוססת על השירה העממית באיסלאם הסופי. הזרם באיסלאם שמדגים את החוויה הפנימית של המאמין.

סמי אבו שחאדה הוא חבר כנסת לשעבר וחוקר ההיסטוריה המודרנית של יפו. בשיחה עם אברום הוא מדבר על הספר של של מארק לוין Overthrowing Geography: Jaffa, Tel Aviv, and the Struggle for Palestine, 1880-1948. בין היתר, על אזרחות: ״אני פלשתיני ואזרח בישראל שלא הייתי חלק מההגדרה שלה״, על התנועה הציונית: ״להקים מדינה יהודית במקום שאין בו רוב יהודי? זה לא יכול היה להיגמר טוב״, הטיולים עם הסבים שלו ברחובות יפו ״יש להם עיר אחרת בזיכרון״ והסיורים שקיים ביפו ״המטיילים היו מסרבים להאמין שאנחנו היינו יכולים...

ניר חסון לא מאוהב בירושלים, אבל נאמנים עליו דברי הנציב הבריטי: ״אין קידום אחרי ירושלים״. בשיחה עם אברום הם מנתחים את פרוטוקול ישיבת הממשלה מה17 בספטמבר 1967 ודרכו מנסים להבין: למה משחקים כדורגל באל-אקצה?

הפסיכולוגית של נורית גפן אמרה לה שהשגרה שומרת עליה. אחרי החתונה נשברו ההרגלים והחיים הפכו יותר בלתי צפויים. ״כששמים את הטבעת, הגבר מתעורר לאישה אחרת״, על הבוהמה ״דור הפרחים נכשל״.

פרופ׳ דוד קרצמר הוא מגדולי המשפטנים הישראלים. מומחה למשפט בינלאומי וחוקתי. ממקימי מרכז מינרבה לזכויות אדם, ממייסדי ״בצלם״ וסבא. אברום ופרופ׳ קרצמר חולקים דעות, וחשוב מזה: נכדים. בפרק הפעם, פרופ׳ קרצמר מנתח את הצהרת בלפור, הפוליטיקה שמסביבה והניסוח המשפטי שלה. באמצעותה הוא עונה על השאלה: האם יהודה ושומרון זה שטח כבוש?

אמנון רז קרקוצקין הוא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן גוריון שמרבה לעסוק ולחקור את התודעה ההיסטורית הציונית על שלל היבטיה השונים והשלכותיה. אברום פגש את אמנון פעמים ספורות אבל קרקוצקין השפיע עליו יותר משיוכל לדמיין. נתעמק בטקסט ״הצהרת אמונים לשפה שלנו״ שכתב גדול חוקרי הקבלה, גרשום שלום. בשיחה על חוזק התרבות היהודית ועל הסכנה שהיא מציבה לעצמה, נצלול אל ההיסטוריה התודעתית של המושג הרחב ״ציונות״.

פרופ׳ ליעד מודריק היא פרופ׳ למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. היא זכורה לכולנו מימי הרדיו והתוכנית הנהדרת שהגישה במשך תקופה עם פרופ׳ מיכאל הרסגור המנוח. ״שעה היסטורית״. בשיחה עם אברום הם משוחחים על עטלפים והחיבור המפורסם של תומאס נייגל.

יורם מלצר הוא סופר, מתרגם, מבקר תרבות והתארים רק ממשיכים. לאחרונה סיים את הדוקטורט שלו בבלשנות או כפי שיעיד על עצמו בצניעות : ״אני קורא וכותב״. את הפרק של השבוע הקלטנו בספרייה הלאומית החדשה בירושלים. נדבר על כתבי קורתאסר, סופר ארגנטינאי שגלה לפריז ומרבה לעסוק בפרספקטיבה משתנה. נתעכב על סיפורו הקצר ״שם אבל איפה? איך?״ ונבחן אותו דרך המבט המאפיין את ״אלכסון״ - כתב העת הדיגיטלי שיורם הוא עורכו הראשי בשמונה השנים האחרונות. בשיחה מרתקת וחוצת תודעות נחקור את הטקסט בצורה ״האלכסונית״ שיורם מתמחה בה.

מיכאל מנקין הוא ממובילי השמאל האמוני, מנהל התכנית הערבית יהודית ״השותפות״ וכתבת את הספר ״רך ונוקב״ על מוסר ומסורת בעידן של כוח יהודי. מיכאל לוקח אותנו לצפת התוססת של המאה ה16 אל ספרו של הרב משה קורדובירו , ״תומר דבורה״. נולדה שיחה מרתקת על הכמיהה של האדם ל״מדריכים״ אלים והסכנה שבכמיהה הזו ועל הפרשנות השגויה של מנהיגי הציונות הדתית את המרדף אחרי מידות טובות והחלפתן בניצחונות ריקים.

רחלי רוטנר מגישה את הפודקסט ״ wako הפודקסט״ ביחד עם בן זוגה אריאל ויסמן. למרבה פליאתה של רחלי אברום הוא מאזין קבוע שחושב שהשיח שלה ושל אריאל הוא מהסנסורים הדקים של המחשבה הישראלית של היום. זה הוליד שיחה מרתקת על ״סיפורי נרניה״ וכמיהה למשהו רוחני. עבור שניים שגדלו בציונות הדתית זה לא דבר של מה בכך.

-הפרק הוקלט לפני אירועי ה7.10- נועה סתת היא רבה רפורמית ומנכ״לית האגודה לזכויות האזרח. בשיחה עם אברום הם משוחחים על פרדריק דאגלס, מההוגים האמריקאים הגדולים בכל הזמנים, שלמד לקרוא מסוורי נמל לבנים איתם עבד ומארונות האחוזה שאליה נמסר כעבד. על צמיחה מתוך שורשים, כליאתם של של המדוכאים והמדכאים, פוליטיקת הזהויות ומקומה של הדת.

אברום בורג ועופרי אילני בשיחה על טכנולוגיה ואינטרנט, הנרקסיזם של העיר הגדולה ואורי אבנרי וגורלו של מוסד המדינה.

פרופ׳ עירן הלפרין הוא פרופ׳ לפסיכולוגיה חברתית. מייסד מרכז ׳אקורד׳-פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי. בשיחה עם אברום הוא אומר ״אנשים שפוחדים לא רוצים להשמיד את האחר, הם רוצים ביטחון. התפיסה אצלנו היא שאפשר להשיג ביטחון רק באמצעים מיליטריסטיים״. וגם: תשובה לשאלה מהי תקווה?

גרשון בסקין מכיר את החמאס. כבר שנים שהוא משמש איש הקשר מטעמה של מדינת ישראל לגוף האזרחי של חמאס. בשיחה עם אברום הוא אומר: העולם מתכוון לכפות תהליך שלום, עם גוף בינלאומי ואבני דרך להקמת מדינה פלשתינית. ״שום ילד מאוהיו לא יגן פה על השלום, צריכים להיות סיורים משותפים, אני לא רוצה תהליך שלום מונחה על ידי האמריקאים, הם הכי גרועים בזה…זה צריך להיות מהלך אזורי, לא יהיה ״הסכם שהפלשתינים יכולים לחיות איתו״. וגם: מספר לראשונה על ערוץ שהיה מעורב בו בניסיון להגיע לפריצת דרך.

פרופ׳ דוד אנוך הוא ראש הקתדרה לפילוסופיה של המשפט באוניברסיטת אוקספורד. בשיחה עם אברום הם מדברים על מוסר בלחימה, המושגים ׳פרופורציונליות׳ ו׳נזק אגבי׳ ואבן הריחיים המוסרית: ׳אנחנו בשדה שבו הכל נכתב בדם, אבל זה לא אומר שמגבלות מוסריות לא קיימות׳ והמצפון האנושי: ׳אנשים רעים מאוד הם גם מצפוניים׳.

ד״ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.

אברום השתתף במסיבת העיתונאים שערכה ועדת המעקב לרגל המצב. בטור מיוחד הוא מציג את מה שאמר שם.

פרופ׳ אוריה שביט הוא ר׳ החוג ללימודי ערבית ואיסלאם באוניברסיטת תל אביב. הוא התארח פה בעבר בפרק מרתק שעסק באבן ח׳לדון. מטבע הדברים והאירועים, פרופ׳ שביט מסייע לנו להבין טוב יותר את האידיאולוגיה שמאחורי חמאס שאותו הוא מגדיר: ״נאצי ועוד״. וגם: אברום מספר על הפגישה שקיים עם אחמד יאסין כשזה ישב בכלא הישראלי ומה הייתה ההתרשמות שלו מהמנהיג הדתי של חמאס? הצטרפו אלינו למפגש קוראים בזום. מוצ״ש 20:00. אתם מוזמנים לשלוח לנו לפני כן טקסטים, אם תרצו להקריא אותם...

כל אחד מאיתנו חווה את בעירות הקיץ, אין מי שלא רואה בפני האחר את השתקפות חרדותיו. ביחד כולנו מסתובבים כהלומים כה זקוקים לנחמה. היצרים כמו מרק מהביל; כעס ופחד. חרון נורא על החמאס האיום ועל הממשלה שהכזיבה. עצב קיומי על גן העדן הפורח שקמל לגיהנום. על חפים מפשע באשר הם. חיינו כבר לא יהיו כשהיו. מתוך התהומות והחושך, אני מבקש להציע בעדינות ובצניעות את נחמת אימי המנוחה. הפוסט טראומה היא חלק בלתי נפרד מחיי משפחתי. ועם כל זאת מי שלא הכיר את ההיסטוריה של אמי לא היה יכול להעלות על דעתו שיש בה משהו פגוע....