Episodes
מיהן קבוצות ״נאמני הר הבית״, ומה רצונן? מה הוביל לשינוי בפסיקות הרבנים על היחס להר הקדוש, ממקום שאסור בתכלית האיסור להתפלל בו, למקום שהיום רבנים לא מעטים פוסקים שחובה להתפלל בו? האם החברה החרדית מצטרפת בהדרגה לזרם הציוני הלאומי בשינוי ביחס להר? ומה הקשר בין הקמת בית מקדש שלישי להתנתקות ולהפיכה המשפטית? בפרק בונוס שלנו לעונה זו, אירחנו את ד״ר שרינה חן שהסבירה על התנועה ההולכת ומתחזקת של בניין הבית השלישי, ולמה הולכים ומתרחבים המעגלים שעבורם בית המקדש הוא קודם כל ״בית״, ורק אחר כך ״מקדש״,...
Published 10/21/24
לכמה מאיתנו יצא לשמוע קולות מתוך עזה מאז תחילת המלחמה? לילה היא אישה בת 29 שחיה כיום בח'אן יונס, באוהל. מכיוון שאין חיבור מספיק טוב לאינטרנט, הקלטנו את השאלות שלנו ואת התשובות שלה בנפרד, וחיברנו יחד בעריכה על מנת שיישמע כמו שיחה. בעברית שלמדה בשנים האחרונות לבד, בעיקר מקריאה וממעקב אחרי תכנים ישראלים ברשת, היא סיפרה לנו על הילדות שלה בדרום רצועת עזה בימי גוש קטיף, על החלום לראות את הים, על אהבה נכזבת עם בחור מחברון שנגדעה בעקבות מדיניות הסגר, ועל איך אנשים בעזה רואים ישראלים. לא נשארה עין...
Published 10/10/24
בשנים האחרונות יותר ויותר יוצרים יהודים-ישראלים מפרסמים שירים בערבית, החל מנטע אלקיים ודודו טסה ועד שפיטה ואבו טבלה. בעוד ששפה ואומנות הם מרכיבים פוטנציאלים לקירוב בין תרבויות, ד"ר נדים כרכבי סיפר לנו שהמציאות מורכבת הרבה יותר. רוב היוצרים אינם משתמשים בניב הפלסטיני המקומי, אלא בערבית של סבים וסבתות שהגיעו לארץ כמהגרים ממדינות ערב שונות לפני עשרות שנים. חלקם אפילו משתמשים במוזיקה כדי לחזק דעות קדומות על ערבית והתרבות הערבית, ולייצר חוסר אמון והיררכיה. איך זה קשור למעמד של השפה הערבית בישראל?...
Published 09/03/24
כמה פעמים ראינו את השם צלאח א-דין ברחובות של עיירות וערים ערבים, או כשמות של מוסדות ממלכתיים בעולם הערבי? מיהו אותו צלאח א-דין, ומדוע דמותו בולטת כל כך בזיכרון ההיסטורי הערבי והמוסלמי? מדוע הוא נחשב לגיבור היסטורי של העם הפלסטיני? ההיסטוריונית פרופ׳ דניאלה טלמון הלר סיפרה לנו על המצביא המפורסם, על יחסו למיעוטים דתיים ולאויביו הצלבנים, ועל האופן שבו השתמשו תנועות לאומיות שונות בדמותו כדי לחזק את הנרטיבים שלהן.
קצת על הפודקאסט:
האם אנחנו כאן? או שם? מדינת ישראל נמצאת לחופו המזרחי של אגן הים...
Published 08/13/24
45 שנה עברו מאז המהפכה והקמת הרפובליקה האסלאמית של איראן. הדור הצעיר, השלישי למהפכה, הוא דור יותר חילוני ויותר ביקורתי. לכן למרות שבעיניים ישראליות איראן נתפסת כמקשה אחת של שמרנות ופונדמנטליזם דתי, בפוליטיקה האיראנית יש ספקטרום רחב של שמאל, ימין, מרכז, ורצונות שונים לשינוי. בפרק הזה סיפר לנו ד״ר רז צימט על העמדות הפוליטיות והדתיות השונות ברפובליקה האסלאמית של איראן, מה רוצים ה״רפורמיסטים״ באיראן, ואיך הם מתכוונים להשיג את אותה רפורמה?
בפרק, שנגע בחיים באיראן, במחאת הנשים והיחס למיעוטים,...
Published 07/30/24
בחודשים הרבים מאז תחילת המלחמה, כמעט ולא ניתן למצוא ראיונות עם תושבי עזה בעברית. המציאות ברצועה מתווכת לקהל הישראלי דרך פרשנות של כולם חוץ מהעזתים עצמם, ולכן חשוב לנו להביא את קולם של מי שחיו בה במשך עשרות שנים וחוו על בשרם את התהפוכות הדרמטיות שעברו עליה. ע׳אזי אבו ג׳יאב שחי בעזה רוב חייו, ונמצא כרגע בחו"ל, הוא עיתונאי וגם כותב ומתרגם באתר המשותף של הפורום לחשיבה אזורית ומכון ון ליר. דרך נקודת המבט שלו, שמענו על הילדות במחנה פליטים ברצועה, על דעת הקהל ברחוב העזתי לאורך השנים ועל הלך הרוח...
Published 07/16/24
כולנו זוכרים לטובה את הסיוע של ירדן בבלימת המתקפה האיראנית באפריל האחרון, אך זאת לא הייתה הפעם הראשונה שבה האינטרסים הישראליים והירדניים הובילו לשיתוף פעולה צבאי ובטחוני. איך זה מסתדר עם העמדה הנחרצת של המשטר ההאשמי נגד המלחמה המתמשכת בעזה?
ירדן, המדינה עם הגבול המשותף הארוך ביותר עם מדינת ישראל, היא מהשחקניות האזוריות החשבות בזירה, אי של יציבות אל מול אינספור תחזיות שניבאו את התמוטטותה. מהי מערכת היחסים בין האוכלוסייה העבר-ירדנית לבין הפלסטינים הגרים במדינה, וכיצד היא השפיעה על פרשת כליאתו...
Published 07/02/24
רוב מדינות המזרח התיכון מאופיינות באוכלוסייה הטרוגנית ובריבוי קבוצות מיעוט. האם נכון להגיד שקבוצות מיעוט שולטות במדינות רבות במזרח התיכון כמו במקרה של סוריה ולבנון? מה יחסן של מדינות המזרח התיכון לקבוצות המיעוט שחיות בשטחן וכיצד הוא השתנה בעקבות אירועי האביב הערבי? מדוע הדרוזים בלבנון לא פתחו תודעה של מיעוט למרות אחוזם הקטן באוכלוסייה? מה מסביר את הקשר בין קבוצות כמו נוצרים אורתודוקסים ושיעים לתנועות מרקסיסטיות? מה מניע את האסטרטגיה הישראלית כלפי קבוצות מיעוטים שונות במרחב והאם ניתן להגיד את...
Published 06/18/24
דווקא ברגע הכי קשה ומייאש בהיסטוריה של מערכת היחסים בין הישראלים לפלסטינים, בפרק הזה החלטנו לדבר על פתרונות. בעוד רבים מדברים על "הכרעה" כפתרון היחידי לסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך, שוחחנו עם ד"ר לימור יהודה, משפטנית החוקרת סכסוכים ותהליכי שלום במבט השוואתי. בגיבוי מחקרים על מוקדי סכסוך אחרים ברחבי העולם, למדנו מדוע הכרחי לקדם הסדר מדיני המבוסס על שוויון ושותפות בין שני העמים ומדוע חלוקה אינה בהכרח מובילה להפרדה.
קצת על הפודקאסט:
האם אנחנו כאן? או שם? מדינת ישראל נמצאת לחופו המזרחי של אגן...
Published 06/03/24
רוסיה היא לא מדינה במזרח התיכון, אבל המעורבות שלה באיזור היא אולי מהגבוהות בקרב מדינות העולם. בולטות במיוחד המעורבות הרוסית באפגניסטן ובסוריה והקשרים הקרובים שהיא מנהלת עם איראן. הסיבות למעורבות החזקה הזו קשורות הן ביחסים שלה עם האוכלוסייה המוסלמית שבתוכה, והן ביעדים אסטרטגיים, כלכליים, פוליטיים וצבאיים שנובעים מתוך שאיפותיה לחזור להיות מעצמה אזורית. ותושבי המזרח התיכון? הם תופסים באופן אחר את המעורבות הזאת; היחס השלילי של חלקם למערב מחזק את תדמיתה של רוסיה כאלטרנטיבה. אחרים מבכים על המעורבות...
Published 05/22/24
מה צריך לדעת על השכנה שלנו מדרום, היחידה שחולקת גבול עם רצועת עזה בנוסף לישראל? האם הנטייה לייחס למצרים עייפות מהמהפכות מאז 2011 היא טעות? ואיך ההשלכות של האביב הערבי משפיעות על העמדה המצרית ביחס לעזה? למה מצרים נכשלה בהתמודדות עם פיצוץ האוכלוסין שלה? ואיך נראה המאבק הפמיניסטי המצרי נגד אלימות מינית? כל זאת ועוד בפרק עם ד״ר מירה צורף, מומחית למצרים.
קצת על הפודקאסט:
האם אנחנו כאן? או שם? מדינת ישראל נמצאת לחופו המזרחי של אגן הים התיכון - או בערבית - בלאד א-שאם (بلاد الشَّام) איזור הכולל...
Published 05/06/24
מהם שורשי העוינות ארוכת השנים בין סעודיה לאיראן, ומה הן מוכנות לעשות כדי להילחם על ההגמוניה במזרח התיכון? איך נוצרה הממלכה הסעודית ואילו מפנים ושינויים היא עוברת בשנים האחרונות שמשפיעים על צביונו של המזרח התיכון כולו? איך יוזמת השלום הסעודית קשורה לפיגוע התאומים, ומה מעודד את הסעודים להתערב בסכסוך הישראלי-פלסטיני, וגם לרצות להיות זו שתספק פתרון ל״יום שאחרי״ בעזה? בפרק הזה דיברנו עם ד״ר שאול ינאי, שסיפר לנו על העבר, ההווה והעתיד של הממלכה הסעודית.
קצת על הפודקאסט:
האם אנחנו כאן? או שם? מדינת...
Published 04/21/24
מהן הבעיות והאתגרים בלימודי המזרח התיכון בישראל? מדוע ישראל אינה נכללת בחקר המזרח התיכון בארץ או כשחקן רלוונטי בניתוח סוגיות הקשורות למזרח התיכון? מהם היחסים בין האקדמיה לממסד הביטחוני בארץ והאם אקדמאים מתחום המזרח התיכון יכולים להשפיע על השיח הציבורי? פרופ׳ יצחק רייטר וד״ר אסף דוד מנתחים ממבט-על את מצב הדיסציפלינה בארץ, ומהרהרים על מה יכול וצריך להשתנות בה.
.
הפורום לחשיבה אזורית: https://www.regthink.org/
.
אילמ״א: https://www.meisai.org.il/
.
מכון ון ליר:...
Published 12/17/23
האם פמיניזם הוא תופעה מערבית? מתי ואיך התחיל המאבק הפמיניסטי בעולם הערבי, ומה ההבדל בין ״תנועות נשים״ לבין ״נשים בתנועה״? בפרק זה, חלקה איתנו ד״ר רולא הרדל את התפיסות שלה ושל חוקרות נוספות בעולם הערבי בנושא זכויות נשים, והדרך להיאבק עליהן במציאות של המזרח התיכון, אז והיום.
.
מאמר של ד״ר רולא הרדל באתר הפורום לחשיבה אזורית: https://cutt.ly/UwzVCavp
.
הפורום לחשיבה אזורית: https://www.regthink.org/
.
אילמ״א: https://www.meisai.org.il/
.
מכון ון ליר:...
Published 12/13/23
איך נראה המאבק האזרחי של הפלסטינים אזרחי ישראל מאז 1948, ומה השתנה עם השנים? למה דווקא נצרת הייתה עיר משמעותית בהיסטוריה של אותו מאבק, ואיך היא עיצבה את התפיסות והפרקטיקטות של מנהיגי המאבק? מה הם הדמיונות הפוליטיים המעצבים והמגבילים את דפוסי ההשתתפות הפוליטית בקרב הפלסטינים? ד״ר אמיר פאח׳ורי וד״ר לינא דלאשה בשיחה ערה על העבר, ההווה והעתיד של הפלסטינים אזרחי ישראל.
*הפרק הוקלט לפני ה-7/10.
.
מאמר של ד״ר אמיר פאח׳ורי ב״שיחה מקומית״: https://cutt.ly/Uwzmhs3e
.
מאמר של ד״ר לינא דלאשה:...
Published 12/10/23
בפרק הזה קיבלנו הצצה למאחורי הקלעים של המדיניות הישראלית בירושלים ולאופן שבו בירתה של המדינה היהודית נאבקת במציאות הדו־לאומית שלה. דיברנו על הייחודיות של תושבי ירושלים הפלסטינים בתוך ההקשר הרחב יותר - הן בתוך העיר עצמה והן בתוך הסכסוך הישראלי-פלסטיני באופן רחב - ועל דרכי המאבק שלהם בנסיונותיהן של הרשויות לדחוק אותם אל מחוץ לגבולות חומת ההפרדה.
.
מאמרים של אביב טטרסקי באתר של הפורום לחשיבה אזורית: https://cutt.ly/Bwzb5UuQ
.
הספר של אמנון ויעל: https://bit.ly/3STVPb8
.
הפורום לחשיבה...
Published 12/03/23
התנועה האסלאמית הייתה כאן עוד לפני היווסדה של מדינת היהודים, אבל עברה שינויים משמעותיים מאז 1948, ומנהלת עד היום מערכת יחסים מורכבת עם הפוליטיקה והחברה בישראל. בין היתר סיפרה לנו ד״ר סלוא עלינאת עאבד על אקטיביזם-פוליטי-דתי בקרב נשים מוסלמיות במסגד אל-אקצא בירושלים, ואיך הנוכחות שלהן במסגד ("רבאט" בערבית) קוראת תיגר באופן גלוי וסמוי הן על הסמכות הגברית הפלסטינית והן על זו של השלטון הישראלי.
.
מאמר באתר הפורום לחשיבה אזורית על מצב התנועה האסלאמית בארץ:...
Published 11/26/23
נשיא טורקיה הידוע לשמצה, רֵגֵ'פּ טָאִיפּ אֶרְדוֹאָן התחיל את דרכו הפוליטית כנציג של המדוכאים והמודרים ("טורקיה השנייה"). לאורך שנותיו הראשונות בשלטון הוא ביקש לתת הזדמנות למי שעד אותה עת הודרו ממרכזי הכוח הפוליטי בטורקיה, אך בהדרגה הפך להיות מנהיג אוטוריטרי שהיום כבר נדמה שאי אפשר ״להוריד מהעץ״. למרות שארדואן פועל להשתיק את המבקרים שלו, הביקורת מוצאת את דרכה לתחום האמנות והתרבות. ושם, דווקא בנטפליקס, אפשר לראות סדרות טורקיות עם ביקורת על הנשיא, ואמנים שעדין מנסים לייצר מקור לתקווה לעם...
Published 11/19/23
איך פוליטיקה מגזרית ואתנית יכולות לדרדר את כל המדינה למלחמת אזרחים וקריסה? מהן הסיבות למלחמות האזרחים בלבנון, ואיך ישראל והפליטים הפלסטינים, קשורים לכל זה? פרופ׳ אורן ברק וד״ר עבד כנאענה ישבו איתנו לשיחה מרתקת על העבר, ההווה והעתיד של שכנתינו מצפון, ואפילו שיתפו אותנו במחשבותיהם על נקודות הדמיון בין המערכת הפוליטית הישראלית והלבנונית ועל הלקחים שישראל יכולה ללמוד מקריסתה של לבנון.
.
מאמר של ד״ר עבד כנאענה על הנושא: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/HkwwxbGju
.
מאמר של...
Published 11/11/23
מה הסיפור של המלחמה בתימן? ולמה לא מדברים עליה בתקשורת המערבית, או הישראלית? למה אנחנו צריכים להתחיל לדבר על ג'נוסייד (רצח עם) בתימן? ד"ר שמוליק לדרמן סיפר לנו איך הפכה תימן לאסון ההומניטרי הגדול בעולם, על המעורבות הסעודית והאמריקאית, ועל הבנאליות של הרוע גרסת חצי האי ערב.
.
מאמרים של ד״ר לדרמן באתר של הפורום לחשיבה אזורית: https://cutt.ly/PwznlwVt
הפורום לחשיבה אזורית: https://www.regthink.org/
.
אילמ״א: https://www.meisai.org.il/
.
מכון ון ליר:...
Published 09/26/23
כשקייטי ווקסברגר ניגשה לראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת קולומביה ואמרה לו שהיא רוצה לחקור את מדינות המפרץ, הוא ענה לה שבמחלקה ללימודי המזרח התיכון לא חוקרים את האזור הזה, ושאם היא רוצה היא יכולה לפנות ללימודי כלכלה או מדעי המדינה. המקרה הזה הוביל אותה למסע מחקרי על האזור עוד הרבה לפני "הסכמי אברהם", היא התחקתה אחר הפיתוח הכלכלי באזור המפרץ ונחשפה לשיח הביקורתי המקומי. איך הפיתוח הכלכלי המואץ שינה את החברה המקומית? איך המבנה הפוליטי משפיע על התרבות באיחוד האמירויות? והאם יש מקום...
Published 09/17/23