דייוויד באדיל הוא מן הקומיקאים הבריטים האהובים עלי. ולא רק עלי, כמובן. אפשר בקלות להכתיר אותו כאחד מיקירי הפזורה האנגלופילית, שיש לה לא מעט חברים גם בארץ, אבל לא רק בזכות ההומור. באדיל הוא גם סופר, יוצר של תוכניות רדיו וטלוויזיה משובחות, ומחברו של רב המכר שראה אור לאחרונה גם בעברית ״לא סופרים את היהודים״. הוא גם מגיש, ביחד עם הברונית וארסי, פודקאסט מעניין בשם A Muslim and a Jew Go There, כי כמו בספר, וכמו בסטנד אפ שלו, הוא בעד לדבר על הכול. אז דיברנו – באנגלית, כמובן, אף שדייוויד למד עברית בבית הספר היסודי –  דיברנו על מה שהוביל אותולכתוב את ״לא סופרים את היהודים״, ואז, כמתבקש מפודקאסט שעוסק במוות ואבל, דיברנו גם על הוריו, ובעיקר על אימא שלו שהוא הקדיש לה תוכנית ומוריסטית נפלאה בשם My Family – Not the Sitcom (שאגב, הפכה ממש בימים אלה לספר) ובה הוא דיבר על הכול, כולל השירים הארוטיים שאמו נהגה לכתוב למאהב שלה והדמנציה של אביו, וכל הרגעים המצחיקים, המביכים, המוזרים והקשים – כי מבחינתו של באדיל, אידיאליזציה של המתים מוחקת אותם שוב, והוא לא רוצה למחוק, הוא רוצה לזכור באמת.    ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפיר. Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠