לקויות למידה והפרעות קשב יכולות להקשות מאוד על תלמידים במערכת החינוך. עם השנים נקט משרד החינוך בצעדים שונים כדי לסייע לתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב, והתוכנית "מלקויות ללמידה" היא האחרון שבהם. מהן לקויות למידה והפרעות קשב, ואיך מזהים אותן? איזה שינויים היו במערכת החינוך במסגרת "מלקויות ללמידה"? מהי הביקורת המושמעת על יישום התוכנית? יסכה מוניקנדם-גבעון, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/2c9aemej); ניתן גם להאזין לפרק קודם בנושא...

שוק העבודה עבר טלטלה משמעותית בתקופת משבר הקורונה. אחד הרעיונות שצפו ועלו בתקופה שלאחר הקורונה הוא קיצור שבוע העבודה - הפחתת שעות העבודה או הפחתת מספר הימים המוקדשים לעבודה. מהן האפשרויות לקיצור שבוע העבודה? האם אפשר לעבוד פחות ולהגיע לאותה תפוקה? מה השינויים הנדרשים כדי להביא לקיצור שבוע העבודה, וכמה אנחנו קרובים לראות שינוי כזה בישראל? נתן שבע, כלכלן בממ"מ, מפרט על נושאים אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/35uhxw7f). יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם...

המדינה נושאת בעלויות הקבורה של נפטרים בישראל דרך הביטוח הלאומי, שמשלם דמי קבורה. אבל לא בכל מקרה התשלום היה זהה – נכון לתחילת 2022, דמי קבורה בערים הגדולות היו כמעט כפולים מדמי הקבורה במועצות אזוריות. הפער בתעריפים הוביל לרפורמה, שצמצמה את הפערים בדמי הקבורה, ובו בזמן מעודדת קבורה רוויה.  מה גובה דמי הקבורה? למה היה פער בגובה דמי הקבורה בין יישובים שונים? מה הרפורמה המוצעת, ואיך היא אמורה לשנות את אופן הקבורה במדינת ישראל? לירן קוסמן, כלכלן בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת...

בפרק מיוחד לכבוד הבחירות לכנסת ה-25, נדבר על גיל ההצבעה - הגיל שממנו ניתנת לנו הזכות להצביע ביום הבוחר. בישראל ובמדינות רבות בעולם, גיל ההצבעה בבחירות לפרלמנט הוא 18, אבל זה לא תמיד היה ככה- עד לפני כמאה שנים, גיל ההצבעה המקובל היה 21. מה הוביל לשינוי הזה? בכמה מדינות אפשר להצביע מגיל 16? מה הקשר בין הגיל לבין שיעור ההצבעה? ומה הקשר בין מלחמת העצמאות וגיל ההצבעה? רוני הרשקוביץ, חוקר במרכז המחקר והמידע, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא גיל ההצבעה. --- הצבעה נעימה...

המלחמה בין רוסיה ואוקראינה החריפה את משבר האנרגיה בעולם, והובילה לעליית מחירים של דלקים כגון גז טבעי ופחם. כפועל יוצא, מחיר החשמל בישראל עלה לאחרונה, וייתכן ותהיה עלייה נוספת.  איך בכלל נקבע מחיר החשמל ואיך בנוי שוק החשמל בישראל? איך העלייה במחיר הפחם משפיעה על מחיר הגז הטבעי? האם יכול להיות שעליית מחירי האנרגיה טומנת בחובה גם הזדמנות לרווח עבור אזרחי ישראל? נעם בוטוש ונתנאל קופראק, כלכלנים במחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע, עונים על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא,...

כל אדם יכול להפוך להיות דר רחוב, אך היציאה מהמצב הזה היא מאתגרת וקשה, ממגוון סיבות. במקרים כאלה, סיוע של שירותי הרווחה וגופים נוספים של המדינה יכול לתרום לדר הרחוב באופן משמעותי. כמה דרי רחוב יש בישראל, ומה מאפיין אותם? מה הסיוע שניתן להם? מה פתרונות הדיור המוצעים להם ומה הקשיים במימוש העזרה הזו? גדעון זעירא, חוקר בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מחיר כיכר לחם יכול להגיע משקלים בודדים לעשרות שקלים. כחלק מעבודת הממשלה, ניתן למצוא בחנויות לחם במחיר מפוקח, שהוא זול מרוב האפשרויות האחרות. במאי 2022 פורסם שוועדת המחירים המליצה לשנות את הסדרי הפיקוח ולמעשה להסיר את הגבלת המחיר. מה משמעות הפיקוח, ומה משמעות ההמלצה של ועדת המחירים? מי קונה לחם במחיר מפוקח? האם הלחם שתחת פיקוח הוא בריא, ולמה בעצם השאלה הזו לא רלוונטית לפיקוח על מחיר הלחם? חדוה קפלינסקי, כלכלנית חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש...

לסביבה הימית (הים התיכון, ים סוף, הכנרת וים המלח) יש השפעה על היבטים רבים של חיינו - החל ממקור למי שתייה או לפעילות פנאי ותיירות בחוף, ועד סחר ימי, דיג, תחבורה, מגוון ביולוגי, הפקת משאבים ועוד. על כל הפעילויות הללו מאיימת הסכנה של זיהום הסביבה הימית.  מהו האיום הטמון בזיהום הים? איך המדינה נערכת לטיפול בזיהום כזה, ולמה הצעות להסדרת הטיפול בזיהום "ממתינות בנמל" כבר מספר שנים? אסנת אלגום מזרחי, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות...

להיות סטודנט זה לא קל, ולהיות סטודנט עם לקות למידה יכול להיות קשה עוד יותר. מהי לקות למידה, ואיך מאבחנים אותה? איזה שירותים מוצעים לסטודנטים עם לקויות למידה? מה השינוי שהיה אמור לחול בעקבות חוק בנושא שהתקבל בשנת 2008, ולמה עד היום לא הושלם יישום החוק? יסכה מוניקנדם-גבעון, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

התמכרות להימורים היא תופעה נפוצה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, ועל-פי הערכות מספר נפגעי ההימורים גבוה משמעותית ממספר הנפגעים המקבלים טיפול. אין מידע מלא על מספר המסגרות המציעות טיפול ייעודי לנפגעי הימורים, ולא ידוע אם מספרן עונה על הצרכים. מהו מספר נפגעי ההימורים בישראל, מה הטיפול המוצע להם ואילו צעדים ננקטו לאחרונה בתחום? מרב פלג-גבאי, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר רכבים חשמליים על הכביש, ומדובר בצעד משמעותי להפחתת זיהום האוויר. מנגד, עדיין מדובר ברכבים יקרים, שלפריסה שלהם נלווים אתגרים משמעותיים. מה האתגרים האלה? איך מדינות יכולות לסייע למציאת פתרון עבורם? מה הקשר לשינוי האקלים? ומתי כבר נוכל לנסוע לאילת ברכב חשמלי בלי לדאוג שתיגמר הסוללה? רינת בניטה, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוזרת לנו להגיע ליעד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל...

המגזר השלישי כולל מעל ל-12,000 ארגונים - עמותות, חברות לתועלת הציבור ועוד - עם הכנסות של מעל ל-20 מיליארד ש''ח בשנה. מעל שני מיליארד ש"ח מהכסף הזה מגיע מהמדינה. למה בכלל המדינה מממנת ארגוני מגזר שלישי? מה היא מקבלת בתמורה? ואיך הקורונה השפיעה על ארגוני המגזר?לירן קוסמן, כלכלן בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

ענף ההיי-טק מזוהה בתור "הקטר של המשק", ומציע משכורות גבוהות ותנאים מפנקים. למרות זאת, הוא מתקשה לגייס עובדים. מה הסיבות לכך? ואיך היצע העובדים קשור לשאלות של אי שוויון בחברה בישראל? בת חן רוטנברג, כלכלנית בממ"מ, תפרט על נושאים אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

שוק העבודה עבר טלטלה משמעותית בתקופת משבר הקורונה; רבים איבדו את מקום עבודתם ואחרים החלו לחשוב מחדש על הבחירות שלהם וללמוד מקצועות חדשים, או לא לחזור בינתיים למעגל התעסוקה. אילו עוד שינויים התרחשו, איך הכשרות מקצועיות מסייעות לעובדים ולמעסיקים, ומה צופן לנו העתיד? נתן שבע, כלכלן בממ"מ, מפרט על נושאים אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מערכת החינוך היא גדולה ומורכבת, וכך גם התקציב שלה. נטע משה, כלכלנית בממ"מ, מציגה חלק מהמאפיינים הייחודיים של התקציב הזה ומסייעת להבין איך ממומנת אחת המערכות החשובות לעתיד של כולנו. לקריאה נוספת ראו מסמכי ממ"מ שונים בנושא.

מה המקום של המדינה בפיקוח על מסגרות לגיל הרך? מה הכלים בהם המדינה משתמשת לשם כך, ואיזה שינויים משמעותיים היו בנושא בשנים האחרונות? מריה רבינוביץ', חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד, בתחום שמעסיק לא רק מקבלי החלטות אלא גם הורים רבים.  לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא.

במסגרת ציון היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים, מרכז המחקר והמידע מפרסם נתונים רבים השופכים אור על התופעה. ג'רי אלמו קפיטל ועדו אבגר, חוקרים במרכז, מציגים נתונים עדכניים בנושא, בהתמקד בנושא רצח נשים, ומפרטים על סוגיות קשורות בולטות.

בני הנוער בישראל חשופים יותר מאי פעם לרשת האינטרנט ופעילים בה במגוון דרכים. השינוי בדינמיקה חברתית שמגולם בקשרים מקוונים משפיע גם על אלימות- אלימות מקוונת היא איום מיוחד, שדורש טיפול ייחודי והבנה של הדומה והשונה לאלימות מחוץ לרשת. ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון, חוקרת בממ"מ, מסבירה על ההבדלים בין אלימות מקוונת ולא מקוונת, על סוגי האלימות שקטינים נחשפים לה ברשת ומימדי התופעה, ועל הדרכים שהמדינה פועלת כדי להתמודד עם אלימות כזו.  לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא.

בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, נקבעה הזכות לחינוך חינם לתלמידים במוסדות רשמיים. למרות זאת, הורים רבים משלמים מאות ואף אלפי שקלים בשנה לבית הספר. יובל וורגן, ראש צוות בממ"מ, ואסף וינינגר, חוקר בממ"מ, מסבירים על תשלומי הורים וכיצד הם אפשריים במקביל לזכות לחינוך חינם, על האופן בו נקבע גובה התשלום, ובאיזה בתי ספר התשלום השנתי יכול להגיע לסכום חמש ספרתי.   לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא.

כיצד משפיע שינוי האקלים על הביטחון הלאומי? מה השפעת השינויים באקלים על המדינות הסמוכות, למה נמיסת הקרחונים מערערת על הגיאופוליטיקה במזרח התיכון? ויותר מהכל, איך ישראל יכולה להתכונן לעתיד? ד"ר יהודה טרואן, חוקר בממ"מ, עונה על שאלות אלה ומציג דוגמאות מהעולם. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא.

התמכרות היא מחלה קשה, וההתמודדות איתה דורשת טיפול ייחודי. מה היקף התופעה, ולמה לגופים שונים שעוסקים בטיפול בהתמכרויות יש תשובות שונות? מה ההשלכות האפשריות של המחסור בתשובה ברורה, ומהו הפתרון המוצע למצב? פלורה קוך דבידוביץ', חוקרת בממ"מ, עונה לשאלות הללו ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא.

תפקיד המורה כולל מטלות רבות, כגון הוראה, הכנה לשיעור, סיוע פרטני ועוד. מספר שעות העבודה הניתנות למורים, החלוקה שלהן והאופן שאפשר למלא אותן משפיעות על עבודתם בפרט ועל מערכת החינוך בכלל. איך בנויה משרת המורה בישראל, ואיזה מודלים נוספים אפשר לראות במדינות אחרות? אתי וייסבלאי ואלירן זרד, חוקרים בממ"מ, מציגים את הנושא ועונים לשאלות שסביבו. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא.

קרנות הון ריבוניות הן השיטה בה מדינות רבות מנהלות את הרווחים שהן מקבלות ממשאבי טבע. מה מייחד את הקרנות האלה, איפה הן פעילות, ואיך הקרנות האלה קשורות ל"מחלה ההולנדית"? נתנאל קופראק, כלכלן בממ"מ, סוקר את השימוש בקרנות הון ריבוניות בעולם ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא.

עם השנים אנחנו רואים יותר ויותר מצלמות במרחב הציבורי. מצלמות כאלה יכולות לשפר את איכות החיים שלנו, אבל מה הן בעצם "רואות"? איזו טכנולוגיה משמשת להפעלת המצלמות, ואיזה מידע נאסף על מי שמצולם? איך, אם בכלל, אפשר להגן על הפרטיות שלנו תחת צילום מתמיד? רועי גולדשמידט, חוקר בממ"מ, מפרט על סוגיות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא.

אנחנו שומעים רבות על שימוש משטרתי בכוח, אבל מעבר לדיווח בעיתונות, האם המשטרה אוספת על כך מידע? מה התועלת שיכולה לצמוח מאיסוף המידע הזה, ואיך הוא נאסף במדינות אחרות? ד"ר נורית יכימוביץ' כהן, חוקרת במרכז, עונה על שאלות אלה ועוד לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא.