צדי צרפתי חוזר לסיפור ילדותו המורכב, להורים שנפרדו כשרק נולד. לאמא הביולוגית שבאה לבקר אותו בגן, למערכת היחסים עם אביו ועם אשתו טובה שהפכה לדמות מרכזית בחייו ואיתה היה הולך לסרטי קולנוע, לתקופת הלימודים שהייתה עבורו לא פשוטה, לגזיר העיתון ששמר בכיס והביא אותו לאודישן הראשון בחייו לסרט קולנוע, נזכר כיצד נלחם על התפקיד השני שלו בתיאטרון ב"נפש הטובה מסצ'ואן" כשהוא רק בן 14 ומגלה למה התיאטרון הרפרטוארי כמעט מעולם לא עשה לו חיים קלים כבמאי. למה עד היום הוא חייב ל"כוכב נולד"" את התודה על שעזרה לו לאהוב ולקבל את עצמו ואיך זה שגם היום כשהוא בן 83 הוא עדיין לא מבין את כל האהבה כשהוא מקבל ברחוב ולמה היום הוא טיפה יותר בטוב עם הילד הפנימי שבו.