פרק מיוחד לכבוד הלילה הארוך ביותר וחגי האור שאנו בעיצומם או לקראתם. בו שיחה עם דליה פז על המשמעות הפנימית שמעניקה האנתרופוסופיה לתקופה הזאת של השנה. מהי פעילות ההכנה שאפשר לבצע לקראתם, ועם איזו התכווננות ניתן להכנס אליהם כדי לפסוע במסע של לידת ילד הרוח

שיחה מיוחדת במינה עם המתרגם ותלמיד מדע הרוח אלישע אבשלום, שמשתף אותנו בחוויה חוץ גופית אותה חווה בעת ארוע רפואי שעבר. אותו ארוע, וההבנות אליהן הגיע במהלכו ולאחריו, גרמו לאלישע לתפוס מחדש את מערכת היחסים בין האדם לאלוהות, כפי שנרמז בכותרת הפרק. 

הכעס הוא תחושה אנושית שמלווה אותנו ממש מהחודשים הראשונים של חיינו. האם ניתן למצוא בו משמעות רוחנית? בפרק הזה נלמד על הכעס, מתי הוא מופיע, איך אפשר להתמודד איתו וכיצד אנו יכולים לצמוח בעזרתו. נדבר על כעס חם וכעס קר, על כעס אצילי ועל הקשר בין כעס לגבולות. האורחת הפעם: דפנה דריאל, יועצת ביוגרפית, עוסקת בתהליכי ייעוד ומטפלת זוגית בשיטת אימגו, כותבת מדור הזוגיות במגזין אדם עולם. להרצאה נוספת של דפנה על הכעס הכנסו לקישור https://lp.vp4.me/pwhi

מיכל טל-יה היא אדם של כובעים רבים: פסיכולוגית רוחנית, מטפלת בקול ובתנועה, זמרת, מחוללת תפילה, פעילת שלום. דרכה הרוחנית עוברת באנתרופוסופיה, בחסידות, ובקרוב אפילו תוסמך לרבנות. בשיחה מרתקת אנחנו חולפים דרך תחנות בחייה ונוגעים בשאלות של מהות החיפוש הרוחני, הדומה והשונה בין היהדות והאנתרופוסופיה, האופן המיוחד שמציעה החסידות להיות בקשר עם האלוהות, והגישה המיוחדת שלה בקליניקה הטיפולית. לדף הפייסבוק של מיכל https://www.facebook.com/michal.talya/ לשמיעת הדיסק של מיכל – דרשתי...

נורית רוזנגרטן מייסדת מכללת כלים שלובים היא תלמידה נצחית שאספה, וממשיכה לאסוף, לארגז הכלים שלה ידע ופרקטיקות מטווח רחב של גישות טיפוליות ותראפויטיות. את כל זה היא משלבת במכללת כלים שלובים לפסיכותראפיה אנתרופוסופית ומעניקה לתלמידיה ביד רחבה.  בשיחה עמה צללנו לתוך שאלות מהות הקשורות לטיפול הנפשי, בין היתר שאלנו מהן תופעות הדיכאון והחרדה ואיך הם קשורים לחציית האנושות את הסף? מהי "תשישות חמלה" ומדוע מטפלים צריכים להזין את עצמם כל הזמן? מהי המחווה המיכאלית ומהי המחווה הרפאלית ומה ההבדל ביניהם?...

הגר דרור מליניאק, מייסדת בית ספר "לבונה" לפסיכותראפיה אנתרופוסופית, מספרת על התחנות בחייה שהובילו אותה למקום שבו היא יוצרת סינגריה בין הפסיכואנליזה לבין האנתרופוסופיה. נעמיק לתוך התפיסה הטיפולית האנתרופוסופית ונכיר את תוכניות הלימודים שנפתחות בשנה הבאה. 

פרק הפתיחה בסדרה של פרקים העוסקת בפסיכותראפיה אנתרופוסופית.  בשיחה הראשונה ארחנו את טלי סלע, מייסדת תוכנית לימודים לפסיכותראפיה בהשראת האנתרופוסופיה במרכז "גופנפש".  החלק הראשון של השיחה מוקדש לרודולף שטיינר כפילוסוף - עברנו על עיקרי משנתו הפילוסופית כפי שבאה לידי ביטוי ב"פילוסופיה של החירות" ובספרים נוספים, הסברנו מה ההבדל הגדול בינו לבין הפילוסופיה של קאנט, ושאלנו למה רודולף שטיינר לא קיבל את ההכרה שלה הוא ראוי כפילוסוף.  בחלק השני שי השיחה מנינו תרומות אפשריות של האנתרופוסופיה לעולם...

הדרכה מיוחדת לאור מצב הלחימה ונפילות הטילים על ערי ישראל. איך מתווכים לילדים בגילאים השונים את הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים?בהשתתפות מירי מתתיה ותמי רוזנטל שכן-טוב

מדוע כסף הוא המרכיב הרוחני בכלכלה?מה הבעיה במערכת המוניטרית הנוכחית וכיצד היא הורסת את המרקם האנושי?איך יוצרים כלכלה שמשרתת אנשים ולא הורסת ומנצלת את הסביבה?ואיך נראית בנקאות אנתרופוסופית?שיחה עם אריה בן דוד, אמן, מורה לאנתרופוסופיה ויזם הפועל למען כלכלה שמשחררת את האדם

חלק ב' של השיחה על בריאות וחינוך מביא אותנו אל שני נושאי הליבה של ספרו של ד"ר מירון ברק "ילדים חסרי מנוח": הפרעות קשב וריכוז, והפרעות חרדה. עוד עסקנו בקורונה (איך לא), ביתרונות של ספורט אתגרי לילדים, בפתיחות הקיימת היום כלפי רפואה אינטגרטיבית גם אצל רופאים קונבנציונאליים, במאפייני הרופא האנתרופוסוף ובמצב הרפואה האנתרופוסופית בישראל.לרכישת הספר https://bit.ly/3pWo6ga

עם צאת ספרו של מירון ברק "ילדים חסרי מנוח", נפגשנו לפרק כפול שמציג את חינוך ולדורף כחינוך שאחת ממטרותיו העיקריות היא לטפח בריאות גופנית באדם. בין הנושאים שבהם דנו: מהן ההשלכות הבריאותיות של חינוך אינטלקטואלי טרם זמנו?איך אפשר לזהות האם הילד בשל לעלות לכיתה א'?מהן האינדיקציות לחוסן נפשי ואיך מטפחים אותו אצל ילדים?למה חשוב לא לשלוח את הילד לפעוטון בגיל 3 חודשים?ולמה ממש לא כדאי להוריד לילדים את החום?

הפעם הפרק שלנו לוקח כיוון אחר מהאנתרופוסופיה ושואל מה היה לגנדהי לומר על המצב הנוכחי במדינה ובעולם. בפרק מתארח ד"ר שמעון לב, חוקר גנדהי הבולט בישראל, ואותו מארח נועם שרון, אשר תרגם את ספר היסוד של גנדהי, "שלטון עצמי", לעברית. הפרק כולל הקראת קטעים מתוך הספר, ודיון עליהם בהקשר אקטואלי. בין הנושאים המטופלים:רפואה, שסעים חברתיים, טכנולוגיה ומהירות, מחאה והתנגדות בלתי אלימה. 

 השילוש החברתי הוא ההצעה שיש לאנתרופוסופיה לסדר חברתי חדש שיתקן את העוולות שמובנות בתוך העולם החברתי הנוכחי שלנו. המשבר המנהיגותי, הפוליטי והכלכלי שבו נמצאת מדינת ישראל הוא זמן נהדר להעמיק לתוך רעיון השילוש ולשאול האם וכיצד הוא רלוונטי למדינה, לקהילות ולארגונים.אורח הפרק הוא יובל אלעד, מייסד תנועת השילוש החברתי בישראל ומזכיר קיבוץ הרדוף.

לפי האנתרופוסופיה, מיכאל הוא המלאך המשמעותי ביותר של זמננו, "רוח הזמן" אשר משפיע בעקיפין על הדרך הרוחנית שבה מתפתחת האנושות בתקופתנו. בשיחה עם יובל נאור, מורה ותיק לאנתרופוסופיה, נלמד על מאפייני המלאך, תפקידו בקוסמוס, נשאל כיצד האדם יכול לפתח אליו קשר אישי ומהי המשמעות של חג מיכאל, החג האנתרופוסופי שחל ב-.29.9עוד בפרק: על ג'ורג' קוטל הדרקון, בן דמותו הארצי של מיכאל, המלצות לטיולים בישראל בעקבות ג'ורג' הקדוש ופרק נוסף בסדרת השיחות עם ד"ר מיכאל גורבונוס, והפעם: השיטה האירופאית ליישור שיניים. 

המשך השיחה עם גלי אדר, חוקרת קארמה ויועצת ביוגרפית. הפעם השיחה שלנו תתמקד בגיל 49 והחופש של האדם, בקשרי חוב, ובקארמה של גילאים מאוחרים ובמיוחד של הסבתאות, או הסבאות – תחום שבו גלי פורצת דרך.בהמשך הפרק - ראיון קצר עם ד"ר גורבונוס על אורתודנטיה מניעתית, ועדכון על גיליון חדש של מגזין אדם עולם, בנושא אנתרופוסופיה ויהדות. 

גלי אדר היא יועצת ביוגראפית וחוקרת קארמה. בשיחה אנחנו נעבור על המושגים הבסיסיים בתפיסת הקארמה לפי האנתרופוסופיה, נראה כיצד חוקי הקארמה באים לידי ביטוי בחיי האדם, כיצד אפשר באמצעותן להבין את נסיבות החיים שלנו, ונלמד מקרה בוחן על מטופל שהגיע להבנות משמעותיות לגבי חייו דרך הבנה של קורותיו בהתגשמויות קודמות. אחרי השיחה עם גלי, שיחה קצרה עם ד"ר מיכאל גורבונוס, רופא שיניים המיישר שיניים בשיטה תפקודית, ללא גשר או רסן. 

שיחה עם המחנך איל בלוך על הערכות המורים להוראה במציאות קורונית. מהי מסגרת החשיבה הדרושה וכיצד ניתן לעשות חינוך ולדורף דרך מסכים?עוד בפרק: סימונה מצליח חנוך על שני הגיליונות הבאים של אדם עולם, ודפנה דריאל חונכת פינה חדשה: איך הכרתי את האנתרופוסופיה.

בפרק השני והאחרון בסדרה על החקלאות הביודינמית שוחחנו על נקודות מרכזיות בהתפתחות התחום מאז "הקורס החקלאי" שניתן בשנת 1924. דיברנו על ארגון דמטר, על החקלאות האורגנית, על התנועה האקולוגית, על מכוני מחקר, על התפתחות החקלאות בעולם וגם בישראל. כמו כן ביקרנו במשק חביביאן, שעובר הסבה מאורגני לביודינמי, ושמענו ממנו על התהליך.

בחלק הראשון של השיחה על החקלאות הביודינמית מספר לירון ישראלי על "הקורס הביודינמי" שנתן ד"ר רודולף שטיינר בשנת 1924, ומהווה את הבסיס לחקלאות הביודינמית. נשמע מהם עקרונות הגישה האנתרופוסופית לחקלאות, נשאל האם מדובר בקסמים או במדע, וכיצד חקלאות ביודינמית יכולה להציל את העולם. 

לפי האנתרופוסופיה, האדם והעולם הם ישויות שהתפתחותן שלובות זו בזו באופן מוחלט. איך זה משתלב עם המחשבה שהאדם הוא אורח חדש על כדור הארץ? ומה קדם לכדור הארץ? מה יהיה אחריו? מה המקום של האדם בקוסמוס ולאן הוא שואף להתפתח? בהשראת גיליון עתיד של אדם עולם, קבלו את הפרק השביעי מתוך הפודקאסט חידת האדם: שיחה עם אלישע אבשלום על האבולוציה של האדם והעולם.

איל בלוך הוא פסל חברתי, יזם חינוכי ופילוסוף מעשי. פעילותו החינוכית משתרעת בין בית ספר אדם בירושלים, לאולימפיאדות שלום לילדים באזורי סכסוך, החוג לחינוך ולדורף והמרכז לחינוך לקיימות בדוד ילין, הפורום הארצי, יזמות כלכלית-חברתית בקניה, וזה רק על קצה המזלג. בשיחה עם נועם שרון הוא מדבר על ארבעת התחומים המרכזיים שבהם אנו משועבדים (פחד המוות, המזון שאנו אוכלים, השיטה הכלכלית והטכנולוגיה) ומציע דרכים מעשיות לשחרור מהכבלים הללו, הן בחיים הפרטיים והן בחינוך הילדים.

חן עתיד הוא מורה לאנתרופוסופיה ששבר את האינטרנט עם הרצאה על הקורונה שזכתה ליותר מ-120 אלף צפיות. בשיחה עם נועם שרון הוא מדבר על העתיד הצפוי לאנושות בצל המאבק שמתקיים על חופש המחשבה