כל מסר הוא סיפור וכל סיפור הוא מסר. לא משנה אם נארז ונשלח להרצאת Ted, פגישת דירקטוריון או שיחת שימוע. למסר יש דרך והוא מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה. יש לנו נקודות עיוורון קבועות שהן בעצם שורת מלכודות בין מי שמוסר למי שקולט. העברה נכונה של מסר היא לוליינות מנטלית והליכה על חבל דק. אז אם "חיים ומוות ביד הלשון" איפה אנחנו נופלים ואיך קולעים בול ולא ליד? שני כוחות לכאורה מנוגדים נדרשים לפעולה בו זמנית. האחד - לשכוח מעצמנו! לזכור שיש צד שני עם צרכים, רצונות, מגבלות ואג'נדה. המסר מיועד להם, לא לנו. השני - לשכוח מהצד השני… להתחבר לכוונה שמניעה אותנו, להתנתק מהפחדים שמגבילים, מה"לא" שאמרו לנו אתמול ולמצוא את המילים והטונים שתואמים את מי שאנחנו. איך נראית הדבשת שלנו מהצד? אינפורמציה עודפת על גבול המשמימה תחת קידוש ה"חשוב לי שיבינו אותי עד הסוף", אלף לילה ולילה של "אני עצמי ואנוכי" כאות לכך שאנחנו ראויים לאמון/השקעה/שיתוף פעולה. אולי אי אפשר להמנע מטעויות, אבל אפשר להשתפר. איך? האזינו לפרק עם דונה גריפית. (רמז: לא להתאמן מול המראה!) דונה גריפית היא מומחית לסטוריטלינג שעובדת עם חברות ענק בכל העולם ומחברת רב המכר Sticking to my story. עבדה עם אלפי יזמים שגייסו כבר למעלה מ1.5 מיליארד דולר.