מה שלומך? השאלה הכי פשוטה בעולם. (השאלה, לא התשובה) חזרת לעבודה מהצבא? בן/בת הזוג במילואים? "תעשה מה שאתה יכול" מדיניות עבודה מהבית/משרד? "כל אחד יפעיל שיקול דעת על פי אחריותו המקצועית ומצבו האישי" תאורטית: דוגמאות להתחשבות והתעניינות. בפועל: אוסף של מלכודות שעלולות לעשות יותר נזק מתועלת. כי גם שאלה של יום יום או הנחיה שכוונתה מתחשבת, עשויה לעורר עמימות שמובילה לחוסר ודאות שמובילה לתסכול ואפילו חרדה. בראייתי כולם משתדלים. בעיקר המנהלים, בעיקר הבכירים. לא כולם מצליחים. כי השמיכה קצרה, המלאכה מרובה, המשאבים מצומצמים. לפעמים השילוב של נחישות עסקית ורגישות אנושית יוצר כאוס תת קרקעי שניתן למנוע. כי אנשים מסתובבים בתחושה ששאלו מה שלומם אבל בכלל לא הקשיבו לתשובה. או באשמה קבועה שלא נותנים מספיק למרות שנקרעים לכל הכיוונים. או שזורקים עליהם עוד תפקיד ובכלל לא סופרים את המשמעויות עבורם. והתשובה? בהירות בהירות בהירות. למשל: להגדיר מראש אם ישיבת ההנהלה או הפ.ע נועדו לונטילציה ושיתוף או לנטו עבודה. לאלה שחזרו שבורים או מבצעים תפקיד כפול לנסח מה הכי קריטי לביצוע. עם מי שצריך יותר זמן להתאושש או לתת גיבוי בבית להגדיר אחוזי משרה שונים מהרגיל לפרק זמן מוגבל. להסביר למה עבודה מהמשרד חשובה דווקא עכשיו ולהנחות מה גמיש ומה קשיח, מה נתון לבחירה ומה כפוף לאישור מיוחד. הפעם אירחתי את ד"ר דוד ברקוביץ', פסיכולוג ויועץ אירגוני, מתמחה בפיתוח הנהלות ופיתוח מנהלים, מפתח ומלמד את גישת No B******t Leadership. דוד פוגש הרבה מאוד מנהלים ופורס את המסרים שעולים מהשטח ואיך מומלץ להתנהל במצבים שונים כדי לשמור על רציפות עסקית ומורל גבוה. על כל זאת ועוד תשמעו בפרק החדש של הפודקסט R.O.i Positive