מהי ה-JIP, הג'ואיש יזראלי פרינסס? ומדוע שום דבר לא משביע את רעבונה?  האם הישראליות הורסת את היהדות או שהיהדות הורסת את הישראליות? כיצד משתנה היחס בין ה"אני" למרחב שמופיע בספרות דור הפלמ"ח ביחס לספרות העברית בשנות השישים ולבסוף בדור שנות התשעים, ואיך זה קשור לאובדן נקודת הציון, האמת והמוסר, למצב בו נתונה החברה הישראלית היום?   בפרק 36 ראיינו את פרופ' יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים על שלושת ספריו החדשים: "נתונים בנדידה", "ג'ק ואפון הפלא או למה אני מעריץ את האנגלים וגם החלילן מהמלין או סיפורם של...

מה היחס בין פנטזיה למציאות? כיצד לקרוא את המציאות? האם יש לקרוא אותה באמצעות דמיון? ומה בין כתיבת פנטזיה ובין המקום הנשי השולי והמאוים בחברה?   בפרק 35 ראיינו את הסופרת, המשוררת, המסאית והעיתונאית נורית זרחי. דיברנו איתה על בדידות, אבל, אינטימיות, גבולות, חלומות, יצירה, על מה שברור בעולם ועל מה שלא, על מסתורין, על מאגיות, על התחום של העצמי ועל אובדן נרטיב העל של הציונות ביצירה ובחיים.    תודה רבה לנורית זרחי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות...

בפרק 34 ראיינו חמש סטודנטיות מן הקורס ״שמעו סיפור – הפקת פודקאסט נרטיבי״ של המחלקה לספרות עברית באב״ג את מנחת הקורס ד״ר תמר סתר, ושאלו שאלות על הרומן ״מים אדירים״ של אהרן אפלפלד (2011). השיחה עסקה בשאלות של קדמה מול מסורת, ביחסים בין יהודים לנוצרים בעיר צ׳רנוביץ וסביבתה במחצית הראשונה של המאה העשרים כפי שהם נשקפים ביצירת אפלפלד, ובניסיון להבין מהם המופעים של הומניזם, אנטישמיות ואוטו אנטישמיות ויחסי הגומלין ביניהם ביצירת אפלפלד ובחיינו כיום בישראל שלאחר השבעה באוקטובר.   תודה רבה לגלית...

איך כותבים על ישראל ועל הישראליות מרחוק, מה מגיע קודם– התוכן או הצורה, האם דמויות ספרותיות חייבות לעבור שינוי פנימי, מה פירוש תהליך חניכה ברומן, מה זה אומר באמת להתבגר, מה הבעיה עם בת' מארץ' מ"נשים קטנות" ודמויות שכמותה?   בפרק 33 ראיינו את הסופרת מאיה ערד. דיברנו איתה על מות הסיפור הקצר ומות הספרות בכלל, על הקאנון הספרותי ועל סגירתו בשנות התשעים, על הקולות החדשים שהחלו להשמע בשדה הספרותי מאז, על הכתיבה על ישראל ועל הישראליות מבחוץ ובה בעת הכי מבפנים, על הקשר בין כתיבת ספרות למחקר אקדמי, על...

מה בין עיירה יהודית בתחום המושב מסוף המאה ה-19 לחיינו הסבוכים בישראל כיום? מה בין אישה עגונה שפורסמה מודעה בעניינה בעיתון ״המליץ״ בסוף המאה ה-19 ובין חרם של נשים חרדיות על בני-זוגן כיום? והאם הסופרים והסופרות הישראלים והישראליות כיום מיהרו לנטוש את הספרות הלאומית שנכתבת מנקודת המבט של הצופה לבית ישראל, שלא בצדק?   בפרק 32 ראיינו את הסופר יניב איצקוביץ׳. דיברנו איתו על שאלות של מוסר והאופן שבו הן מתבטאות בספרות שכתב ובספרות הישראלית של תחילת המאה ה-21. דיברנו איתו על סוגים שונים של יהדות ועל...

איך הופכים מילים לחומר, מה מתגלה כשחוזרים לשיר ישן ומתחילים למחוק, מה בין האילוצים שבשירה הקונספטואלית ובין אנושיות ואינטימיות, ואיך מוצאים את הקדם-דגם של השיר? בפרק 31 ראיינו את המשורר אלכס בן ארי. דיברנו איתו על חיים בעולם מתוך חוויה של ידיעה מול עמדה של לא יודע, על טקסט כחומר, כשעיטה בשדה פתוח, כבריכת כדורים, כמרחב ללישה, להשתכשכות, להוויה. דיברנו איתו גם על גרסאות כיסוי מוצלחות שהן למעשה גרסאות גילוי, על שירי מחיקה כקאברים לשיר המקורי, על מקור ומקוריות. עסקנו בשפע האינסופי, המסחרר,...

איך כותבים על רוע צרוף, האם הוא נחווה כיישות או כחסר, האם חווית המציאות שלנו תואמת את המציאות שמופיעה בספרות העברית הריאליסטית, למה פסיכופתיים הם הרבה פחות מעניינים מהומברט הומברט למשל? בפרק 30 ראיינו את הסופרת גַיל הראבן. דיברנו איתה על ספרות שדוברת אמת. על איך כותבים פרוזה כעת ומה קוראים. על האופן בו ניתן לכתוב את המציאות שאנו חווים, על זוועותיה ונפלאותיה ושלל האירועים הלא מסתברים שבה, מבלי שיתפסו כהגזמה זולה או כמלודרמה. על עיוורון מוסרי ועל צידוקים מגוונים ונפתלים בדרך אליו. על המוזרות...

מה בין ספרות בורגנית וספרות שוליים, בין היחס לחיים מתוך שאיפה לצמיחה ושיפור תמידיים מול תפיסתם כפגיעים לגורל גחמני בסגנון הטרגדיה היוונית, ומהי ״גנרלסקאיה פרוזה״ – פרוזה של אלופים?   בפרק 29 ראיינו את הסופרת אלונה קמחי. דיברנו איתה על ספרים שמתחילים כתרגילים ומפתיעים את הכותבת, על האפשרות המטאפורית שמעמידות בפנינו דפורמציות אנושיות. על החוויה של היות חריג, מפלצתי, על התאבדות כאקט של אהבה עצמית, על אחווה נשית, על אוננות נשית בספרות העברית, על הפמיניזם העכשווי, ועל מה זו באמת העצמה נשית ומה...

מה בין הרצון לשנות ליכולת להשתנות, מהם היחסים בין שינוי וחיים, בין סתירות וסדקים לאמת, איך אמנות יכולה להציל, ומהם שני הכללים היחידים לגידול ילדים?    בפרק 28 ראיינו את מרית בן ישראל, סופרת, מסאית ואומנית רב-תחומית. דיברנו על סיפורים שבאים בחלום, על חיישני אידיאולוגיות רגישים ועל האופן בו האידיאולוגיה כורתת איברים כדי שהפרט יתאים. על הילדה היחידה והבודדה מול המערכת, על הרצון להוליד את עצמי מעצמי מול הרצון לא להשאיר אף איבר ואף אדם בחוץ, על מה שאובד בעקבות הדרישה להתמחות בנושא אחד, על ספרות...

מהי המציאות המתוארת בסיפור הקצר ״המלשין״ של דוד שיץ? מהן הנחות המוצא של הסופר שיצרו אותה? האם יצירה ספרותית בעלת תכנים מאיימים יכולה להעניק דווקא חירות אישית? האם אפשר להמנע מפונדמנטליזם דרך קריאה בספרות, ומה מקומם של רגשות קשים שעולים בנו כשאנו קוראות יצירות ספרותיות? כיצד אפשר לרתום אותם להעמקת הפרשנות הספרותית?   בפרק 27 ראיינו חמש סטודנטיות מן הקורס ״שמעו סיפור – הפסקת פודקאסט נראטיבי״ את מנחת הקורס תמר סתר, ושאלו שאלות על סיפור קצר וגנוז. השיחה עסקה בשאלות של מתן עדות בעולם שלאחר השואה,...

מהי יציבות בלתי יציבה, מה היחס שבין הקשרים שלנו לזהות שלנו, מה בין כמות לאיכות במחקר הספרות, כיצד יכולים מחשבים לעזור לנו להגיע למקומות הכי אנושיים, מהו חוקר אקולוגי, מהו האדם, וכיצד הוא קשור לעולם? בפרק 26 ראיינו את ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, ראש המעבדה לספרות חישובית ומרצה בכיר בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. דיברנו איתו על ספרות חישובית ומדעי הרוח הדיגיטליים, על בניית waze ספרותי שיאפשר לנו להמשיך לשוטט ולפרש. על הקו שמחבר בין ספרות חז"ל ובין ספרות חישובית וספרות...

למה לכתוב מסות, איך לכתוב אותן, איך להיות אשה, איך להיות לסבית, איך להיות ביחסים, איך להיות בקהילה, איך להתנגד, איך לכתוב ביקורת, איך הפכנו להיות מה שאנחנו, מיהו ה"אחר" המדבר אלינו בממואר ומי מפחד מעדות? בפרק 25 ראיינו את ארנה קזין, סופרת ומסאית, עיתונאית לשעבר וכיום ראש מסלול כתיבה במחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר. דיברנו איתה על מקומו של הקוויר בעיר, על הפחד להבלע בסימביוזה, על החרדה מטשטוש קווי המתאר של ה'אני', על הניסיון הכן והמאומץ של המסה להבין איך להיות, תהינו ספרותינו לאן?...

האם ניתן לראות בספרות סבך של זיקות גומלין, מארג של השפעות הדדיות שלא ניתן להפרידן זו מזו, ולקבען בתוך גבולות ברורים? מהו מקומו של הכותב במסגרת תפיסה כזאת? למי שייכים הרעיונות שלנו? ומהו בעצם רעיון מקורי? בפרק 24 ראיינו את פרופ' דרור בורשטיין, סופר, משורר, עורך ומרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. דיברנו איתו על חילוניות דתית ועל דתיות ללא רוח, על כתיבה שמתכוונת לשנות, על ספרות כמערך של זיקות גומלין ובתוך כך על שאלות של בעלות וגבול. עוד דיברנו על הבנת מושג המקוריות כחיבור למקור חיצוני...

איך משלבים בין עיסוק בפרשנות תורה, מדע והלכה, ובין שירת חצר מינית, נועזת וחדשנית? מדוע הקשר ההדוק ששרר בין התרבות העברית ובין התרבות הערבית בספרד של ימה״ב נדחק מן התודעה הציבורית של ימינו? ואיך זה היה לעבוד ולהתפרנס בכבוד כמשורר בתקופת ימי הביניים? בפרק 23 ראיינו את פרופ' חביבה ישי, חוקרת ספרות וראשת המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. דיברנו איתה על הניצוץ שהתעורר בה כאשר נפגשה לראשונה עם שירת ימי הביניים בספרד, שהוביל אותה להיות אחת החוקרות הבולטות בתחום, על מעמד השיר ותפיסת...

מה אנחנו יכולות ללמוד מיצירות גנוזות של יוצר או יוצרת? מה כתבה לאה גולדברג לטוביה ריבנר במכתב שרומם את רוחו? ואיך חוקרים שתי יוצרות דומיננטיות ומוכרות, כמו לאה גולדברג ודליה רביקוביץ, בזווית חדשה? בפרק 22 ראיינו את פרופ׳ גדעון טיקוצקי, חוקר ספרות, עורך ומרצה בכיר בחוג ללימודי ספרות באוניברסיטה העברית. דיברנו איתו על הגילויים המחקריים שעולים מתוך חיפוש בארכיון שכולל מכתבים, קטעי עיתונות וטקסטים גנוזים, על הקשר המיוחד בין לאה גולדברג לטוביה ריבנר, שנרקם גם באמצעות חברות לעט מיוחדת ויפה,...

בפרק 21 ראיינו את ד״ר איתן בולוקן, משורר, פילוסוף, חוקר דתות, מתרגם שירה והגות יפנית, ומרצה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת ת״א. מוזמנים ומוזמנות לשמוע קטע קצר מתוך הפרק המלא.

שירת הייקו היא מושג שהפך לרווח בתרבות הישראלית בשנים האחרונות, אבל מה זו בעצם שירת הייקו? כיצד המסורת והתרבות של יפן משתלבות בה? ומהם שלושת הכללים לקורא/ת המתחיל/ה בשירה זו? בפרק 21 ראיינו את ד״ר איתן בולוקן, משורר, פילוסוף, חוקר דתות, מתרגם שירה והגות יפנית, ומרצה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת ת״א. שוחחנו על תפיסת הטבע בתרבות היפנית, על שיבטה טויו, משוררת יפנית שהחלה לכתוב בגיל 92, שאיתן נחשף אליה כשחי ביפן ותירגם אותה לראשונה לעברית. דיברנו גם על הפואטיקה היפנית הייחודית, על המפגש שלה עם...

רוני סומק שהגיע להתארח אצלנו באולפן, סיכם את חווית ההקלטה בצורה כל כך פואטית ומחמיאה, שפשוט לא יכולנו לשמור את כל היופי הזה לעצמנו. 

האם יש דבר כזה "שירה גבוהה" ו"שירה נמוכה"? מהם המרכיבים שהופכים שיר למצוין ולמה כאשר מזמינים אותו לאירועי ספרות בחו"ל הוא מוצג כמשורר מבגדד? בפרק 20 ראיינו את רוני סומק, אחד המשוררים הבולטים ביותר של הספרות הישראלית בארץ ובעולם. שוחחנו איתו על השתלבותו בתרבות הפופולארית ועל כתיבתו עליה, על יחס האקדמיה ליצירתו, על השילוב בין תחושת ההגירה, שנוכחת תמיד, לבין הקול הכל כך ישראלי בשירתו ואפילו רכשנו כמה מושגים חדשים בעולם הכדורגל והכדורסל. תודה רבה לרוני סומק על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס,...

מהן המגמות הבולטות ביותר בספרות הישראלית כיום? כיצד המציאות המטורפת שבה אנו חיים וחיות משפיעה על הספרות, והאם הספרות יכולה להשפיע בחזרה על המציאות שלנו? בפרק 19 ראיינו את בני ציפר, עורך המוסף הספרותי של עיתון ״הארץ״, מבקר ספרות וסופר. שוחחנו איתו על יצירות הספרות שכתב ועל התקבלותן, על שיח הזהויות בישראל ובעולם, על חיבתו לספרות נועזת בעלת מסרים חדים, על חברו הטוב והמנטור הספרותי שלו – יהושע קנז, על הקריטריונים שלו לקבלת חומרים לפרסום במוסף, וגם דיברנו קצת, ממש מעט, על עולם הפוליטיקה...

מה הוביל את שהם סמיט לכתוב על הקשיים והקונפליקטים בחייהן של לאה גולדברג ואסטריד לינדגרן בספרי הילדים שלה? איך לספר לילדים.ות על הדרך שבה הגיעו לעולם, ואיך מסבירים להם.ן שיחסי מין זו גם הנאה בפני עצמה? למה ספרים בעלי טון חינוכי אינם נכונים עבור ילדים.ות? כיצד תרבות הפוליטקלי קורקט פגעה ביצירתה, ואיזה מילים ביקשו ממנה להוציא מספריה במסגרת תרבות זו? ואיזה תלונות היא קיבלה מאמהות הליקופטריות בגן רדיקלי בתל אביב? בפרק 18 ראיינו את שהם סמיט, סופרת לילדים עטורת פרסים, שכתבה ופרסמה עשרות ספרי ילדים,...

מה הוביל את ד״ר לילך נתנאל, חוקרת וסופרת, לכתוב מונוגרפיה על יצירת  זלמן שניאור, הכוכב העולה בשמי הספרות של המאה הקודמת, שכמעט ונשכח במאה שלנו? מה צפוי להתרחש בעולם הספרות בדורות הבאים? ובאיזה אופן ממצאי מחקר הספרות של נתנאל משפיעים על כתיבת הפרוזה שלה? בפרק 17 ראיינו את ד״ר נתנאל, חוקרת ספרות מוכרת וסופרת, שארבעת ספריה זכו בביקורות משבחות ופרסים. שוחחנו על המקרה המוזר של הספרות העברית החדשה בתחילת המאה ה-20, המתאפיינת בדמויות עזות מבט ורגש כמו זלמן שניאור, דוד פוגל וזאב ז׳בוטינסקי. דנו בנושא...

מה גרם לצרויה שלו לכתוב בספרה האחרון, "פליאה", על לוחמת לח״י מרירה בת תשעים, דמות השונה כל כך מהדמויות הנשיות המזוהות עם כתיבתה? כיצד הצליחה לכתוב רב-מכר ("חיי אהבה") לאחר שספגה כמה ביקורות לא-מחמיאות על הרומן הראשון שכתבה ("רקדתי עמדתי")? ואיך נראית קשת הרגשות הרחבה של עבודת הכתיבה, הנעה בין תסכול וייאוש לרגעי התרוממות רוח ששווים את הכל? בפרק 16 ראיינו את צרויה שלו, אחת הסופרות הישראליות המצליחות בארץ ובעולם. שוחחנו איתה על אהבות נכזבות, חופש בחירה, חזרה בתשובה, רליגיוזיות, על נפש פנאטית, על...

איך הכתיבה משמשת ככלי להבנת הפסיכולוגיה האנושית ולבירור סוגיות ישראליות מורכבות?  איך נראית כתיבה גברית בעידן שלפני ואחרי מהפכת מי טו?  ואיך אסי כהן קשור לכל זה? בפרק 15 של "ספרות זה הקול" אירחנו את אסף גברון, סופר, מתרגם, מרצה לכתיבה יצירתית ומוזיקאי.  הוא סיפר לנו על פתרונות מקוריים שמצא במהלך כתיבת ספריו, שעזרו לו לספר את הסיפור שמעניין אותו לספר (למשל: להכניס דמות מרכזית לקומה), על עבודת המחקר המקיפה שמלווה את ספריו שכללה עד כה מעבר להתנחלות, התכתבות בפקסים עם פרופסורים מעזה ועבודה...