אם אחים חילקו את ירושתם ובעל חוב של אביהם תופס את הקרקע של אחד מהם כפירעון לחוב, האם יכול אותו אח לדרוש חצי מהקרקע של האח השני? מובאות שלוש דעות - רב אומר שהירושה מתחלקת מחדש, כי כאשר אחים מחלקים ירושה, הם נחשבים כיורשים, כלומר הם חולקים במשותף בחובות אביהם. שמואל סובר שהאח שרכושו נתפס מפסיד ואינו יכול לדרוש דבר מהאח השני, כי אחים המחלקים רכוש נחשבים כלקוחות, כאילו קנו את חלקם מהשני ללא אחריות. רב אסי שהאח השני חייב לתת רבע מחלקו לאחר (לפי עמדת סומכוס שממון המוטל בספק חולקים), אך הוא יכול להחליט אם לתת זאת בקרקע או במזומן, כלומר, ידו על העליונה, כי רב אסי מסופק האם אחים נחשבים כיורשים או כלקוחות. אם שלושה דיינים מעריכים קרקע בסכומים שונים, לפי איזה דיין אנו פוסקים? תנא קמא סובר שאנו הולכים אחר העמדה האמצעית. רבי אליעזר ברבי צדוק הולך אחר הממוצע בין שני הסכומים הנמוכים. אחרים סוברים שמחשבים את ההפרש בין ההערכה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר, מחלקים אותו לשלוש ומוסיפים סכום זה להערכה הנמוכה ביותר. הגמרא מסבירה את ההיגיון של כל אחת מעמדות אלה. תנא קמא סובר שאיננו מניחים שכל הדיינים טעו ולכן מניחים שהדעה האמצעית היא הנכונה. שתי הדעות האחרות סוברות שכולם טעו אך חולקות לגבי האם ההערכה הגבוהה ביותר נלקחת בחשבון בחישוב הטעות. שתי עמדות אלה נותנות משקל כבד יותר לשתי ההערכות הנמוכות. אם אדם מכר חצי שדהו לאחר, המוכר יכול לתת לקונה קרקע כחושה ולשמור לעצמו את הקרקע הטובה יותר, אך המוכר חייב לתת לקונה קרקע ששווה מחצית מכל השדה.