Description
רבי יוחנן ציטט דעתו של רבי שמעון בר יוחאי האומר שאם אדם מת ללא בנים, זהו סימן לחרון אפו של ה'. רבי יוחנן עצמו ורבי יהושע בן לוי חולקים האם זה מי שמת ולא השאיר אחריו בן או לא השאיר תלמיד שהוא סימן לכך שאדם אינו באמת ירא שמיים. מי החזיק באיזו עמדה? על בסיס מה ניתן להסיק זאת? מצוטטים שלושה מאמרים של רבי פנחס בן חמא - הראשון מתייחס לכך שחשוב שאבות ישאירו בנים זכרים שילכו בדרכיהם.
רמי בר חמא שאל כמה שאלות בנוגע למקרים של ירושה כאשר אין בנים, בנות, או אב. האם זה הולך לסבא או לדוד (מצד אביו)? אם שני היורשים שנשארו הם הסבא והאח של המנוח, מי קודם למי? שאלותיו נובעות מהשורה האחרונה במשנה, "האב קודם לכל יוצאי ירכו." האם הכוונה לכל צאצאיו או רק לילדיו, אך לא לנכדיו? רבא חשב שהתשובות לשאלותיו היו ברורות - הסבא קודם לכל צאצאיו.
מה עוד כוללת המילה "נכסים"?
מובאים סיפורים על נשים בשעת מיתתן שהבטיחו את רכושן לאדם אחד ואז שינו את דעתן והבטיחו אותו למישהו אחר. הרבנים דנו מהו הדין - האם אפשר לשנות את הדעת או שברגע שאדם מבטיח נכסיו, דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי ואי אפשר לשנות ולכן ההצהרה הראשונה תקפה? מובא מקרה של אישה...
Published 11/22/24
אביי מקשה על הקושי של רב יוסף עם פירושם של רב יהודה ורב ירמיה למשנה על ידי הצגת מקרים בהם המשנה משתמשת במילה "קרקע" כדי לכלול מטלטלין, ו"כל שהוא" להתייחס לגודל מסוים. משנה אחת היא בפאה ג:ח לגבי הלשון המשמשת לשחרור עבד. השנייה היא בחולין יא:ב בראשית הגז שבה "כל שהוא" מתייחס לכמות מסוימת. אולם,...
Published 11/22/24