דף נלווה בבא בתרא קטו רבי יוחנן מצטט אמירה של רבי יהודה בנו של רבי שמעון שאם יורשת את בנה. עם זאת, רבי יוחנן דוחה אמירה זו מכיוון שהיא סותרת את משנתינו הקובעת בבירור כי אם אינה יורשת את בנה. רבי יהודה השיב שהוא אינו יודע מיהו מחבר המשנה ולכן אינו מוטרד מהסתירה. הגמרא מסבירה תחילה מדוע לא ניתן להסביר את המשנה לפי רבי זכריה בן הקצב ואז ממשיכה להסביר שיש במשנה סתירה פנימית לגבי הדרשה של המילה 'מטות'. עם זאת, הם מיישבים את הסתירה. המשנה דנה בסדר הירושה - בכל שלב, אם האדם שאמור לרשת אינו בחיים, הירושה עוברת לצאצאיו לפני שעוברים לבא בתור. היתה מחלוקת גדולה בין הצדוקים לחכמים במקרה מסויים. אם לנפטר היה בן ובת, והבן כבר אינו בחיים במיתת הנפטר, אך יש לו בת (נכדתו של הנפטר), החכמים פסקו שבתו של הבן (נכדתו של הנפטר) קודמת לבתו של הנפטר בירושת אביהם. הצדוקים סברו שהבת והנכדה מתחלקות בירושה 50/50. רבן יוחנן בן זכאי התווכח איתם וניצחם וקבעו את ההלכה על פי הבנת החכמים.