Description
הדף היום מוקדש לע"נ פרופ' פול הברפילד, אביה של שולי מישקין, שנפטר השבוע. תנחומים מכל משפחת הדרן.
כיצד חולקו הנחלות כאשר בני ישראל נכנסו לארץ? ישנן שלוש תשובות שונות לשאלה זו, כל אחת מבוססת על פרשנות שונה לפסוקים בבמדבר כו:נג,נה. גישה אחת (רבי יאשיה) היא שחלק שווה ניתן לכל אלה שיצאו ממצרים מעל גיל עשרים. גישה שנייה (רבי יונתן) היא שחלק שווה ניתן לכל הנכנסים לארץ, אך חלקים כאילו הוחזרו למשפחות וחולקו לפי המשפחות שיצאו ממצרים. הגישה השלישית (רבי שמעון בן אלעזר) היא שחלק ניתן לכל אדם שנכנס לארץ וגם לכל אדם שיצא ממצרים.
היו אנשים שונים שלא קיבלו חלקים כמו המרגלים ואלה שהלכו אחרי קורח. חלקם של המרגלים ניתן ליהושע וכלב. בניהם של האנשים מקבוצות אלה ירשו אדמה דרך סביהם, בתנאי שהסבים היו לפחות בני עשרים בזמן יציאת מצרים.
רב פפא מעלה קושי כנגד רבי יונתן מהפסוק בבמדבר כו:נד, "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ". מה הצורך בפסוק זה אם החלוקה הייתה שווה בין הנכנסים לארץ, שהרי ברור שמשפחה גדולה תקבל יותר חלקים?
מה עוד כוללת המילה "נכסים"?
מובאים סיפורים על נשים בשעת מיתתן שהבטיחו את רכושן לאדם אחד ואז שינו את דעתן והבטיחו אותו למישהו אחר. הרבנים דנו מהו הדין - האם אפשר לשנות את הדעת או שברגע שאדם מבטיח נכסיו, דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי ואי אפשר לשנות ולכן ההצהרה הראשונה תקפה? מובא מקרה של אישה...
Published 11/22/24
אביי מקשה על הקושי של רב יוסף עם פירושם של רב יהודה ורב ירמיה למשנה על ידי הצגת מקרים בהם המשנה משתמשת במילה "קרקע" כדי לכלול מטלטלין, ו"כל שהוא" להתייחס לגודל מסוים. משנה אחת היא בפאה ג:ח לגבי הלשון המשמשת לשחרור עבד. השנייה היא בחולין יא:ב בראשית הגז שבה "כל שהוא" מתייחס לכמות מסוימת. אולם,...
Published 11/22/24