הדף היום מוקדש ע"י אודרי לוונט לכבוד בר המצווה של משה, נכדה של ג'רי גולדשטיין גדליה השבת. בהסבר מדוע התחייבות האב לבנו "אתן לך חלק עם כל בניך שעתידים להיוולד" אינה תקפה, זה מושווה למי שאומר "קנה כחמור". אם אדם אומר לחברו "קנה אתה וחמור", האם הקניין תקף? רב נחמן סובר שהאדם קונה חצי, רב המנונא סובר שזה לגמרי לא תקף ורב ששת סובר שהאדם קונה את כל החפץ. רב ששת מביא ראיה מדין תרומה להוכיח את עמדתו. אולם, ראיה זו נדחית. רב אויא מביא ראיה לשיטת רב ששת ממקרה של אדם שקידש חמש נשים, כששתיים מהן לא יכלו להתקדש לו בדרך זו כי היו אחיות (קידושין שלא נמסרו לביאה). מכיוון שהקידושין תקפים לחלק, זה יכול להיות מושווה למקרה של "אתה והחמור". אולם, גם זה נדחה כי המקרה הובן לא נכון על ידי רב אויא ולמעשה, האיש כבר הוציא את האחיות במעשה הקידושין כשאמר "מי שראויה לביאה תהיה מקודשת". לכן, המקרה אינו דומה כלל למקרה אתה והחמור. אם אדם אומר, אתן את נכסי לאשתי ולבני, האם היא מקבלת 50% או חלק שווה עם כל הבנים? רב יוסף פסק שהיא מקבלת חצי והוכיח זאת מפסוק על לחם הפנים שחולק בין אהרן ובניו, כאשר אהרן קיבל חצי. אביי דוחה את ההשוואה ופוסק שהיא מקבלת חלק שווה כמו כל אח. מקשים על אביי לאור פסיקות שבהן שמואל ור' יוחנן העניקו לאישה חצי, ופסיקה של רבי בעניין חלוקת מיסים. אולם, פסיקת רבי נדחית כקושי על אביי כי היא דומה יותר למקרה של אהרן ובניו מאשר למקרה של האישה ובניה. קושי מועלה נגד פסיקת רב יוסף מדיני חלוקת מנחה גדולה לשני כלים. אולם, ההשוואה למנחה נדחית גם כן. ההלכה נפסקה כרב יוסף במקרה זה ובשני מקרים קודמים שלמדנו בבבא בתרא (בבא בתרא י"ב ע"ב ובבא בתרא קי"ד ע"א). אם אדם שולח משי למשפחתו, כיצד זה מתחלק בין בנים, בנות וכלות? אם לאדם יש בן אחד ובת אחת והבטיח את רכושו ל"בניו", האם ניסוח זה כולל גם את הבת? אם לאדם יש בן אחד ונכד והוא מבטיח את רכושו ל"בניו" האם זה כולל את הנכד? כאשר הנכסים עדיין לא חולקו והילדים הגדולים (או האישה) משקיעים את הנכסים, האם הרווחים מתחלקים באופן שווה בין כל האחים או רק בין אלה שהשקיעו? במה זה תלוי?