חוקרי המכון - ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר גליה לינדנשטראוס והשגריר ארקדי מיל-מן - בשיחה על הדרך למתקפת הפתע, הסיבות להצלחת המורדים, הקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ והמשמעויות וההשלכות עבור משטר אסד, טורקיה, רוסיה, איראן והציר בהובלתה וישראל.

English follows Hebrew גרמניה היא אחת המדינות החשובות באירופה, וגם אחת הידידותיות ביותר כלפי ישראל ביבשת. עם זאת, לאחרונה נכנסה המדינה למשבר שהוביל להתפרקות הקואליציה בברלין, כמו גם להודעת הקנצלר על רצונו לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בפברואר. לפי הסקרים, גרמניה עומדת בפני מהפך פוליטי, וזאת באמצע תקופה מתוחה ביותר בתוך המדינה ובסביבתה. ברקע האירועים האחרונים, הזמין חוקר אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, את ד"ר פטר לינטל - חוקר במכון המחקר הגרמני SWP המומחה ליחסים בין גרמניה לישראל, לדיון...

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בהקמת ״יחידת סהם״ ע״י משטרת חמאס. ננסה להבין מה תפקידה של היחידה במצוד אחר משתפי פעולה עם ישראל ובחלוקת הסיוע ההומניטארי בתוך עזה. כיצד הצליחה חמאס לצוד את משתפי הפעולה ולחסלם ברפיח, חאן יונס, נוציראת, דיר אל-בלח ובעיר עזה? כמו כן, נבחן מה הטעויות שישראל עשתה בניסיון ליצור חלופת בעזה לחמאס ומדוע נכשלה.

ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון, מסביר מדוע לדעתו איראן בוחרת להשהות את תגובתה על התקיפה הישראלית באיראן בחודש שעבר, ומנתח לעומק את מרכיבי תפיסת הביטחון של המשטר האיראני, כפי שגובשו מאז המהפכה האסלאמית ועד היום: הסתמכות על מיליציות "שלוחים", פיתוח טילים וכטב"מים, טרור והתעצמות גרעינית. לאחר מכן, צימט בוחן את השלכות המלחמה על מרכיבי תפיסת הביטחון האיראנית וסדרי העדיפויות של המשטר. מהם הספקות שהתעוררו במשטר בנוגע להפעלת השלוחים, בעקבות ה-7.10, התלכדות הזירות והלחימה עד לימים שקדמו להפסקת האש...

שלוחים, טילים וגרעין: לקראת שינוי אפשרי בתפיסת הביטחון של איראן? ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון, מסביר מדוע לדעתו איראן בוחרת להשהות את תגובתה על התקיפה הישראלית באיראן בחודש שעבר, ומנתח לעומק את מרכיבי תפיסת הביטחון של המשטר האיראני, כפי שגובשו מאז המהפכה האסלאמית ועד היום: הסתמכות על מיליציות "שלוחים", פיתוח טילים וכטב"מים, טרור והתעצמות גרעינית. לאחר מכן, צימט בוחן את השלכות המלחמה על מרכיבי תפיסת הביטחון האיראנית וסדרי העדיפויות של המשטר. מהם הספקות שהתעוררו במשטר בנוגע להפעלת השלוחים,...

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בהקמת ״יחידת סהם״ ע״י משטרת חמאס. ננסה להבין מה תפקידה של היחידה במצוד אחר משתפי פעולה עם ישראל ובחלוקת הסיוע ההומניטארי בתוך עזה. כיצד הצליחה חמאס לצוד את משתפי הפעולה ולחסלם ברפיח, חאן יונס, נוציראת, דיר אל-בלח ובעיר עזה? כמו כן, נבחן מה הטעויות שישראל עשתה בניסיון ליצור חלופת בעזה לחמאס ומדוע נכשלה.

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בלבנון בנוגע להסכם הפסקת האש עם ישראל, שקובע באופן נחרץ: "חזבאללה הובס ונכנע". פרלוב מנסה להסביר מה גרם לציבור הלבנוני להפנות גב באופן מוחלט לחזבאללה וכן להפנות את חיצי הביקורת והזעם כלפי האוכלוסייה השיעית והארגון ולא כלפי ישראל.

בעקבות החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, מסבירה חוקרת המכון ד"ר עו"ד תמי קנר את המשמעויות להחלטה התקדימית הזו, ומוסיפה: כיצד ההחלטה עלולה להשפיע בעתיד על קצינים בכירים ואישים נוספים המעורבים במלחמה? מהם העיוותים בהחלטת בית הדין ובדרך שבה היא מציגה את החשדות נגד נתניהו וגלנט? מה יכלה ישראל לעשות כדי לנסות ולמנוע את ההחלטה הזו? וגם: על האופן בו הזירה המשפטית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמלחמה.

ארדואן - בין חמאס, ישראל וטראמפ חוקרי טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל, סוקרים את השלכות המלחמה על יחסי טורקיה-ישראל, את הפסקת הקשרים המסחריים ואת ההתבטאויות הקשות של ארדואן נגד ישראל בחודשים האחרונים, ומנתחים את הרקע להקצנה של ארדואן, וההקשרים הפנימיים והבינלאומיים המשפיעים על שיקוליו והחלטותיו. בנוסף, הם מסבירים את ההידרדרות הנמשכת ביחסי טורקיה-ישראל. מה עמדת טורקיה בקשר לשהותה של הנהגת חמאס בשטחה והאם הדיווחים על מעברה לשם, במקום קטר, נכונים? כיצד מתייחסים בטורקיה לכניסתו...

טראמפ החל את המאבק בטיקטוק הסינית במהלך כהונתו הראשונה, ובשנים האחרונות האמריקנים יצאו לקרב נגד פלטפורמת ההשפעה "המסוכנת בעולם". אלא שלאחר הבחירות האחרונות בארה"ב השתנתה, כנראה, דעתו של הנשיא המיועד, והעולם כולו תוהה מי ירסן את היכולת של הסינים לייצר מציאות מהונדסת ואלטרנטיבית, שלפי עדויות שונות מעודדת אנטישמיות ומגבירה את השנאה ואת הקיטוב. חוקרת המכון אופיר דיין עם סקירה מעודכנת על הרשת שמטלטלת את הדמוקרטיות בעולם. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

בפרק החדש של "מגרש הרוסים", חוקרי תחום רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי דנים באתגר שניצב בפני פוטין אחרי שבארה"ב נבחר המועמד המועדף עליו - החותר להפסקת אש באוקראינה. ועוד - מדוע היוזמות של רוסיה במאמצי תיווך במזרח בתיכון צריכות להטריד את ירושלים?

חוקרי טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל, סוקרים את השלכות המלחמה על יחסי טורקיה-ישראל, את הפסקת הקשרים המסחריים ואת ההתבטאויות הקשות של ארדואן נגד ישראל בחודשים האחרונים, ומנתחים את הרקע להקצנה של ארדואן, וההקשרים הפנימיים והבינלאומיים המשפיעים על שיקוליו והחלטותיו. בנוסף, הם מסבירים את ההידרדרות הנמשכת ביחסי טורקיה-ישראל. מה עמדת טורקיה בקשר לשהותה של הנהגת חמאס בשטחה והאם הדיווחים על מעברה לשם, במקום קטר, נכונים? כיצד מתייחסים בטורקיה לכניסתו של טראמפ לבית הלבן? האם זה...

יחסי ישראל-מצרים: "התקופה הקשה ביותר מאז הסכמי השלום" | ריאיון עם שגרירת ישראל במצרים לשעבר חוקרת המכון הבכירה אמירה אורון, עד לאחרונה שגרירת ישראל במצרים, בשיחה על יחסי ירושלים-קהיר מאז ה-7 באוקטובר, ובפרט על מעורבותה של מצרים במאמצי התיווך במשא ומתן בין ישראל לחמאס ונקודות המחלוקת והמתיחות - במיוחד בעניין מעבר רפיח וציר פילדלפי. מהן השלכות המלחמה על מצרים ומדוע היא מושפעת ממנה כל-כך? מה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה במו״מ? באיזה הסדר עתידי ברצועת עזה תתמוך מצרים? וכיצד נתפסים בעיני...

חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן וגליה לביא מציגים את המשמעויות של ניצחון טראמפ עבור רוסיה וסין וההתבטאויות בנושא עד כה. מה היה מצב היחסים בין ארה״ב לשתיים בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ? לאילו תרחישים הן יכולות להיערך בהקשר של המלחמה באוקראינה, התחרות הבין-מעצמתית וסוגיות נוספות המשפיעות על יחסי שלוש המדינות? והאם ניתן לצפות להרחבת שיתוף הפעולה ביניהן על רקע חזרתו של טראמפ לשלטון?

חוקרת המכון הבכירה אמירה אורון, עד לאחרונה שגרירת ישראל במצרים, בשיחה על יחסי ירושלים-קהיר מאז ה-7 באוקטובר, ובפרט על מעורבותה של מצרים במאמצי התיווך במשא ומתן בין ישראל לחמאס ונקודות המחלוקת והמתיחות - במיוחד בעניין מעבר רפיח וציר פילדלפי. מהן השלכות המלחמה על מצרים ומדוע היא מושפעת ממנה כל-כך? מה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה במו״מ? באיזה הסדר עתידי ברצועת עזה תתמוך מצרים? וכיצד נתפסים בעיני המשטר המצרי היחסים עם ישראל כיום, בעקבות העליות והמורדות שידעו בשנים האחרונות?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את האופן שבו מסכל משטר האייתולות על תוצאות הבחירות בארה"ב. מדוע איראן ייחלה לניצחונה של קמלה האריס? מה פשר הדאגה האיראנית מכניסתו הצפויה של טראמפ לבית הלבן בינואר 2025? ואיך השתנתה התנהלות המשטר האיראני בעקבות תוצאות הבחירות?

טראמפ חוזר לבית הלבן: אולפן מומחים מיוחד בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית וניצחונו של דונלד טראמפ, התכנסו חוקרי ארצות הברית במכון - אלדד שביט, צ'ק פרייליך ואבישי בן ששון-גורדיס - כדי לדון במשמעויות ובהשלכות של התוצאות על הזירה הבינלאומית, על הזירה האזורית ועל ישראל, הנכנסת לשנתה השנייה של מלחמת "חרבות ברזל". פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן הזירה העיראקית: שלוחי איראן שמאתגרים את ישראל בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן...

בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית וניצחונו של דונלד טראמפ, התכנסו חוקרי ארצות הברית במכון - אלדד שביט, צ'ק פרייליך ואבישי בן ששון-גורדיס - כדי לדון במשמעויות ובהשלכות של התוצאות על הזירה הבינלאומית, על הזירה האזורית ועל ישראל, הנכנסת לשנתה השנייה של מלחמת "חרבות ברזל". פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן

בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן אף מאיימות להצטרף לתגובת איראן על התקיפה האווירית שביצעה ישראל. בפרק זה של פודקאסטרטגי המנחה ירון שניידר, המומחה לזירה העיראקית, עובר לכיסא המרואיין ודן במליציות השיעיות שמאיימות על ישראל ממזרח. לאיזה צורך הוקמו וכיצד השתלבו המיליציות בעיראק בציר השיעי בהובלת איראן? מה מאפיין את יחסי המיליציות עם השלטון הנוכחי בבגדאד ומדוע ראש הממשלה והצבא מהססים או אף נמנעים מלפעול נגד המיליציות האלה, נוכח התקיפות המכוונות נגד ישראל?...

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעזה, וכן בסעודיה, עם יוודע דבר חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר. החלק הראשון עוסק בשיח העזתי שנע בין תומכי חמאס המנסים בכל הכוח לייצר סביב אופן מותו של סינוואר נירטיב של גבורה (״לא הסתתר במנהרה אלא נלחם מעל הקרקע עד רגעיו האחרונים״) אל מול הנרטיב שמטיל עליו את האחריות לקטסטרופה בעזה – להרוגים, לעקורים ולרעב. החלק השני של השיח העזתי שמוצג בפינה עוסק בוויכוח הפנימי בין אלו הסבורים כי על חמאס ואחרוני ״לוחמי ההתנגדות״ להיכנע, למסור את...

התקיפה באיראן, תגובת המשטר והמשמעויות להמשך הלחימה ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני? ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי...

בשבעה באוקטובר ההרתעה הישראלית התערערה, ובמשך השנה האחרונה כוחות הביטחון פעלו כדי להשיבה. שנה אחרי האסון, האם ישראל חזרה למעמד שירחיק את אויביה לשנים קדימה? הפרשנים אבי בניהו וסמדר פרי וחוקר המכון השגריר ארקדי מיל-מן על מעמדה התודעתי החדש של ישראל במזרח התיכון אחרי חיסול נסראללה והנייה והתקיפה המוצלחת באיראן. וגם: איך משמרים הרתעה במאה ה-21? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקרי המכון, קובי מיכאל ועפר גוטרמן, מציגים את דעותיהם לגבי המשך המהלכים הצבאיים והמדיניים שישראל תידרש לבצע כדי להשיג את מטרות המלחמה - שחרור החטופים, חיסול תשתיות חמאס הצבאיות וסיום שלטונו ברצועת עזה, אחרי חיסול סינוואר והפשיטה מחדש על ג׳באליה בצפון הרצועה. האם יש להמשיך את המהלך הצבאי או לחתור כעת למהלך מדיני? מי צריך להיות מעורב ישירות בשליטה בעזה, כחלופה לחמאס, עם מיטוט שלטונו: ישראל, הרש״פ או גורם אחר? וגם: מה ההשלכות של החקיקה נגד אונר״א בישראל ומה צריך לבוא במקום הסוכנות הזאת ברצועת הזה?

ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני? ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?