לא פשוט להיות מורה במדינת ישראל, עם כל התשוקה והשליחות להשפיע על חיי ילדים ונוער, זה עיסוק שמזמן אתגרים רבים וממילא שחיקה.תחילת שנת הלימודים תשפ״ה על כל אתגריה, התחשק לי לתת כח לעובדי ההוראה פה להתניע את השנה הזו הכי טוב שיש, ילדי עם ישראל צריכים כח וגם כולנו!ולשם כך הזמנתי לראיון אשה מדהימה שכל העשיה שלה היא כזו: לאמן מנהלות ומורות לגישה של השפעה ולאפשר להן להשאר מחוברות לתשוקה ולשליחות שבתפקיד וגם למלא את התפקיד שלהן על הצד הטוב ביותר-חני שצ׳רנסקי היקרה!היא מורה קרוב ל20 שנה, מצוות ההנהלה...

לא תכננתי את הפרק הזהלא כתבתי לי נקודותפשוט באתי ככה כמו שאני (אפילו עם קצת הרבה עיפות של יום ראשון)כי זה בדיוק הפרק הזהפחות אנחנופחות שליטהפחות אשליית ניהול המציאותפחות חומריותר רוחמשהו אחרדיוק קטן שעושה שינוי גדול.האמת?מרגישה שזה לא פרק שלילא לוקחת עליו אחריות,זה פרק של השם;)דיבור שעולה בי, דיברתי עליו לאחרונה עם עוקבותי המופלאות, חשבתי שאניח ואברח ואז הן ביקשו פרק שלם על הנושא, אז נעניתי לעולם.אז אפשר לקרוא לפרק הזה שיחה על אמונה מעשית,אפשר לקרוא לו שיחה על קפיצה קטנה בתודעה שמשנה את חווית...

אנחנו לא מחכים שיגיעו ימי בין המצרים, וגם השנה הזו, תשפ״ד, כשפתאום אנחנו מבינים פי אלף מהם חורבן גלות ושנאה, עדיין לא פשוט להכנס לתוך אבלות בזמן תחום, עם הלכות אבלות, צום והימנעות מעונג ותנועה שמשמחת.וזה טבעי, כבד עלינו באמצע הקיץ עם כל המגבלות, הנפש רוצה להימשך לטוב, שמחה ותקווה, אז אולי גם אתם סופרים לפעמים סוג של ספירה לאחור סביב תשעה באב?תשעה באב,שנים חיפשתי דרך להתחבר יותר, להבין משמעות של אבלות, צום וקושי, להבין בשביל מה לשהות בחורבן אם אפשר ונעים יותר להיות בטוב, בתקווה, בציפיה לגאולה...

מה עושים כשילדה בת שבע עשרה אומרת לאמא שלה שהיא לא רוצה להתחתן בגלל מה שהיא רואה בזוגיות שלה ושל אבא?רגע מטלטל של תלמידה מהממת בקורס הביא את הפרק הזה עם בשורה משחררת (כרגיל).כי החלום שלי הוא לאפשר לכל הורה להניח בנחת בצד ערימות של בהלה, דאגה, פחד, אשמה ובושה שמתנקזים במקום שבו נפגשים רגעי ההורות והזוגיות שלנו.רגע,זה פחות פרק של הנחיית הורים;)יותר פרק שהוא הבנה על -  מה הלב של כולנו צריך כדי לבנות זוגיות מלאת חיבור ואושר ואיך מתרחשת ההשפעה הכי עמוקה שלנו על חיי הזוגיות של הדור הבא.וכן,מחכות פה...

כמו ביקום מקביל, בתוך תרבות החומר, בתוך עולם כל כך מרוחק מתורה - מתהלכות אינספור נשים שהחלום שלהן קצת שונה מכל חלום חומרי נשי אחר: חלום על ״בית של תורה״ וזר לא יבין את התשוקה הזו…אבל,לפעמים החלום ושברו משמשים בערבוביה והציפיות פוגשות פערים…ואז, הרצון להשפיע, לעזור, להניע את היקרים לחיים של תורה וקדושה - הופכים לעיסה דביקה של מאמץ, מאבק, כאב ואכזבות…הפרק הזה הוא נקודת מבט חדשה ומרחיבת לב במיוחד בשבילך -אם את כאובה ואולי גם קצת מבוהלת ש״לא זכית״ שכל מה שחלמת אכן יקרה בביתך,אם את תוהה לפעמים מה...

פתאום זה התבקש, ששיח על חיים ללא מאמץ ילך לשיחה על יום השבת…היום הזה שבמבט חומרי ושטחי נראה כל כך מתאמץ אבל בהצצה לחוויה העמוקה יוצר שהוא מביא חנו כיהודים אפשר להתחיל לקלוט כמה הוא שומר ומעודד אוצנו להתמיד בדרך חיים של תנועה פנימית וחיצונית ללא מאמץ.זה לא פרק על הלכות שבתגם לא הדרכה עם טכניקות של התארגנות לשבת בנחת;)זה פרק שכולו שיחה על מה שכולנו רוצים להרגיש ביום השבת:על מצות וחווית ׳עונג שבת׳ ועונג בכלל בחיים שדווקא ביום הזה היא כל כך חמקמקה לנו לפעמים, כי מתברר שדווקא זמן יום השבת עשוי...

אי אפשר לדבר על נשיות וזוגיות בלי שנדבר על החוויה הכי נחשקת הכי מדוברת הכי חשובה של כולנו…הפרק הזה הוא שיחה כנה וגילוי מרתק על הדבר הזה שאנחנו קוראים לו -  אהבה.אהבה היא חווית החיים המופלאה הזו שלמרות כל ההשקעה שלנו בחיים כדי לחוות אותה, למרות כל הנזקקות שלנו אליה, למרות המרדף חסר הפשרות אחריה, למרות כל הדיבורים השירים החלומות הקורסים ההדרכות  - היא עדיין חמקמקה כל כך, שברירית ונפיצה כל כך!מה קורה לאהבה שלנו??האם נגזר עלינו לחיות בחוויה של מרדף אחרי חווית החיים הכל כך בסיסית, קיומית ואפילו...

האם את חיה באיזון מושלם ומשקיעה כמו שהיית רוצה בו זמנית בכל תחומי החיים?רוב הסיכויים שלא;)מניחה שגם לך יש תחום אחד לפחות בחיים שיותר קשה לך להשקיע בו… שהוא קצת מוזנח… ו - שלא נח לך עם זה.ו - טבעי שכך יקרה, הכי נורמלי! לא פשוט להחזיק הכל בחיים, לא פשוט בביצוע ולא פשוט מנטלית.רגע, איך זה קשור למנטלי? זה לא רק ענין של ביצוע, הספקים, ניהול זמן?אז זהו שלא, זה בדיוק הסיפור שאני רוצה לספר לך בפרק הזה.כי שאלת האיזונים וטיפוח כל תחומי החיים - זו שאלה שכל מאמן ישאל אותך, כולם מסבירים לך כמה חשוב לאזן...

פוריםםםםכולה 24 שעות וכמה ציפיות יש לנו ממנו!! (וביננו? זה גם לפחות שבוע של הכנות מקדימות עמוסות רעש, לחץ וביצועים שנופלים בדרך כלל על אימהות חח) יום אחד שנכנסים אליו ים של דברים והכי מאתגר לי אישית כל שנה? הרצון הטוב והמורכב הזה להחזיק חומר ורוח ביחד. אנחנו יודעות שהוא יום גדול לתפילה, מהדהד לנו ש״כל הפושט יד נותנים לו״ (לגמרי במשמעות של תפילה מול הבורא) אבל איך מחברים בין יום של עשיה לרגע של נוכחית לתפילה? ופרקטית - עושים את זה ביום דחוס שכזה?אז אמנם פורים כבר היה ואיכשהו הפרק הזה עולה לכאן...

פעם ראשונה פרק יומולדת בפודקאסט ״אישה ללא מאמץ״ (מתי שהוא על לוח השנה נולדתי חח). בתחילה, הפרק הזה הביא אותי לחפש ״רעיון מושלם״ לפודקאסט יומולדת אבל כשלחוצים לעשות מושלם ומיוחד - אצלי בכל אופן המח נסתם… אז הרפיתי והחלטתי שזו הזדמנות לתרגל פשטות ו - פשוט לחלוק פה הצצה ליומן שלי ואיך שם אני חוגגת בשקט לעצמי את חגיגת יום הולדת קצת אחרת ומבטיחה - הכי משמחת וממלאה שיש: לאסוף ללב אוצרות של שנת חיים אחת ולעבור עם תכנון משמח לשנת חיים נוספת שקיבלתי במתנה תודה להשם. אם תחשבו על זה - כל שנה מביאה...

אם את רוצה להיות מאמנת מנטאלית עוד השנה ולחיות חיים של השפעה והצלחה ללא מאמץ, כאן כל הפרטים על תכנית הכשרת המאמנות המנטליות שלנו: https://shoshizelikovith.ravpage.co.il/Relationship_Trainer_Course_5 והפרק הזה? הוא פרק ספיישל לרגעי כאב עמוקים, חשוכים ומטלטלים… זה בכלל פרק לעם שמרגיש בגלות ארוכה ורוצה לפגוש באומץ את השיעור שהופך את החושך לאור וניצחון. זה פרק על פרידה, על שחרור קסום, אולי גם על גוף נשי שהוא רק משל, על רגעים בהם הכל תקוע ומשהו מבקש מאיתנו לקבל את שיעור המתנה ולחיות חיים של...

זה קרה בערך בשבוע השישי של המלחמה, אחרי כמה שבועות במלחמה הזו שבהם פעלתי כמו על טורבו, עם אנרגיה מטורפת, בערה פנימית וחיבור מאד גדול לעשיה, לפעולה, לנתינה בקצב משוגע… פתאום הכל נעצר והרגשתי נשאבת לחוויה של ״אין לי כח!!״. במשך כמה ימים ממש הסתובבתי בתחושה של ״די אין לי כח לשום דבר ולאף אחד״ הרגשתי שזהו, עייפתי, איבדתי סבלנות למצב, לכאב וגם - לאנשים ולעולם, כשעצרתי לשאול מה שחק אותי כל כך פתאום - גיליתי סיפור שמתרחש מתחת לפני השטח ופשוט זולל ממני אנרגיה. קלטתי שיש פה סיפור שלא מתיש רק אותי אלא...

ככל שאנחנו מרגישים יותר חסרי אונים ואבודים במלחמה הזו (ובכלל בהיסטוריה) - כך אנחנו יותר מתחברים ומוצאים חיבור ישיר לנקודה היהודית שלנו - לתפילה. זה מרגיש שיכולת התפילה הלאומית שלנו מקבלת במלחמה הזו קפיצת מדרגה מטורפת ודווקא בגלל זה עלה בי רצון אישי להקדיש יותר תשומת לב לברור ולהבנה של הדבר הזה אצלי, ללימוד על תפילה. כי אם זה הנשק הכי שווה שלנו - אני רוצה וגם מחוייבת לבדוק את היחסים שלי איתה (ועם השם!) ללמד להיות יותר אלופה ומדוייקת שם:) ביקשתי מאלחנן האיש שלי (הוא האחראי על הספרים והמקורות...

מה עושים כשמרגישים עייפות, כבדות וחוסר חשק (בכל מרחב בחיים)? איך מטפלים בעצמינו ברגעי נפילה מנטאלית כשנראה שהאנרגיה נגמרה ותחושה של כמעט דיכאון, קיפאון או יאוש משתלטים על כל פינה בנפש? הפרק הזה, עם תכנית אימון מחבקת - מוקדש לכל מי שנאבק ברגעי נפילה ומחפש את הדרך לסיים איתם מהר יותר ולחוות אותם פחות. מתברר שהמאבק והמאמץ שלנו לקום בכח הם לא חכמים והם מגיעים רק בגלל הבהלה שלנו מעצמינו שם. כל מאבק ברגעי עייפות הנפש - רק מגביר את הסיכוי לעוד ועוד שחיקה ולעוד נפילה עמוקה יותר. אבל, אם נבין...

בימים מורכבים אלו של אי-וודאות, מתח ולחצים, הזוגיות של רבים מאיתנו מוצאת את עצמה במבחן לא פשוט. משבר ומצבי חרום לפעמים חושפים פערים וקשיים בקשר, ומעמידים אותנו בפני אתגרים חדשים. אבל מצד שני, כל זה גם מהווה הזדמנות לחיזוק הזוגיות ובניית חוסן נשי וזוגי - אם נדאג לתת לעצמינו ידע לעשות את זה.   בפרק הזה ״לחזור הביתה בשלום״ אני משתפת ב-10 עקרונות מעשיים שעוזרים ממש לצאת מחוזקים מהתקופה הזו. דיברנו על איך דווקא משבר מוציא מאיתנו זהות וכוחות שלא הכרנו? במה להתמקד שמייצר מקסימום השפעה על הסביבה...

דווקא בגלל שהמציאות בזמן חרום מפגישה עם חוסר וודאות - אנחנו הופכות את המצב להזדמנות לתרגל להיות בשלווה ובנוכחות לרגע הזה בתוך חוסר וודאות. זו מיומנות כל כך שימושית ועוצמתית שתשרת אותנו תמיד גם בשגרה בעזרת ה׳ ותהפוך אותנו לנשים שיודעות להתמקד בהווה ולהיות במיטבן גם אם אין וודאות לגבי העתיד הקרוב והרחוק. בזמן מלחמה וחרום יש כל כך הרבה שאלות - למה, מתי, איך, לאן..? הראש לא מפסיק לשאול ולהרבה שאלות כמובן אין תשובות ואפילו לא קצה חוט.. בשביל לתרגל על זה משהו מעניין הזמנתי לשידור מיוחד את...

אנחנו רק מעט זמן אחרי אירועי הקטל בדרום של שמחת תורה תשפ״ד שבחיים לא נשכח … מלחמת חרבות ברזל עדיין פה, ועם ישראל עוד מכווץ בכאב מטורף ובהרבה הרבה פחד. אבל אנחנו יודעות שיותר משזו מלחמה על הגוף שלנו זו מלחמה על התודעה, על הנפש. אז חוץ מלעשות מה שצריך כדי להישמר וליצור לנו ביטחון פיזי - יש לנו משימה לבנות לנו עוצמות וכוחות דווקא עכשיו! בשביל זה צריך רגע לדעת ליצור מרחב מוגן בלב! מרחב מוגן לנפש! מרחב כזה שמסנן מכל מה שרואים ושומעים וסופגים - רק מה שבונה בנו מגדלים של אור, שהופך אותנו לגדולות...

את בטוחה שאת מרגישה מוכנה לשנה החדשה? את מוכנה בכלל להפוך לאשה שמשפיעה ללא מאמץ, שממגנטת וגם - יותר בטוחה, שלווה, שמחה ואוהבת את החיים?  מעולה! כי בפרק הזה אנחנו הולכות לתת מקום דווקא לכל מה שאת כבר לא מוכנה יותר לחוות בחיים שלך ולגלות איך כנות ובהירות עם עצמך משפיעים ללא מאמץ על המציאות! אנחנו הולכות לתרגל פה ממש צעד צעד - ביטוי חד, קשוב ללב ומדויק מאד שפותח שערים לשנה של חיים נשיים מלאי השפעה, חיבור וריפוי.   וגם הפתעה בסיום - הולכת להראות לך איך לחבר את הכל לכל מה שמתרחש בגוף הנשי...

למרות כל החלומות שלנו לשינוי בכל שנה מחדש, רובינו לא מנסחים לעצמינו בבהירות מטרות, יעדים והישגים... למה זה קורה?  יש מצב שאנחנו מפחדים מזה? ברור:) ו - זה קורה מכל מיני סיבות מעניינות… אבל, בפרק הזה נשים על השלחן פחד מסוים ומוצדק ממש: הרבה מהאנשים שאני פוגשת בתהליכים ובתוכניות שלנו חוששים שאם ינסחו מטרות ויגדירו יעדים - הם יהפכו להיות לאנשים הישגיים שלא רואים בעיניים ודורסים או הורסים תחומי חיים אחרים בדרך כי המטרה תיקח את כל הפוקוס והאנרגיה לתחום אחד בחיים שלהם.   הפחד הגיוני, לפעמים...

לפעמים אנחנו כל כך רוצים לעבור תהליך אימון או טיפול איכותי אבל מתמהמהים עם זה כי מחפשים את התהליך שבוודאות יהיה הכי מדויק עבורינו… והזמן עובר ‪ והחיים מלווים בתסכול, כאב או תקיעות שלא פתרנו אבל תהליך מושלם עדיין לא נמצא‬… הפרק הזה נולד בדיוק בשביל החיפוש המוכר הזה, בנקודת זמן אישית שלי מול סיום תהליך אימון מספק שחוויתי. כהרגלי, עצרתי להודות וגם להתבונן ולאסוף תובנות על מה שהפך את התהליך לחוויה כזו, אבל מה שבחרתי להתמקד בו הפעם היה אחר: בחרתי לשאול: ״מה אני הבאתי לתהליך הזה ולעוד...

אם כל מה שחלמת שיקרה ויהיה בחופשת הקיץ שלך (או בכל חופשה שחלמת לחוות בחיים) - אכן  קורה ומתגשם - אז, עזבי הפרק הזה לא בשבילך… ואם גם בכלל בחיים זה נראה כך, כל המשאלות שלך תמיד מתגשמות, המציאות היא ממש כמו בחלומות עם בן הזוג עם הילדים הכל…. דלגי על הפרק הזה:) אבל, אם את כאובה על חוסר שבולט פתאום דווקא בחופשה, חלום שהיה חשוב לך ששוב לא מתגשם, כאב שצף בגלל עוד ״אין״ שקופץ בחייך ו - נמאס לך להלחם במצב, ו - את מוכנה לעשות איתי משהו חדש מרפא עם הכאב והאכזבה שמטלטלים אותך שם - אז רוצה לקחת אותך...

מה עוד אפשר לחדש על אהבה? כמה אפשר לדבר? לא שמענו כבר הכל? עם כל הידע שיש לנו  לא היינו אמורים להרגיש בתרבות שלנו בהישג מקסימלי של כל הדורות עם היכולת שלנו לחוות אהבה במערכות היחסים שלנו? למה עדיין צריך לדבר עליה כל כך הרבה ולמה היא כל כך חמקמקה? ו - מה הקשר של כל זה לצמד המילים הכי נטחן - ״אהבת חינם״?   מה הסיפור שלנו עם אהבה??   איזה כיף! זה בדיוק מה שנראה ביחד בפרק הזה!   היום הולכות לחקור את הסיפור הפנימי שלנו על אהבה ולגלות איך הסיפור הזה משפיע על כמה באמת נרגיש שהחיים הזוגיים...

אנחנו חייבות ידע מדויק שמלמד אותנו מה צריך לעשות/להיות כדי להשיג מה שאנחנו רוצות עם יקיריינו, אבל - בסוף כל הידע הזה מוביל אותנו לרגעי אמת בהם יותר מידי פעמים אנחנו לא מצליחות ליישם את כל מה שהבנו שיגשים לנו חלומות… אז מה יעזור לנו אם נלמד איך לבצע אם אנחנו לא מצליחות לעשות את הצעד הזה בין מי שאנחנו עכשיו לבין מי שהבנו שכדאי לנו להיות. ומה באמת יוצר לנו את התקיעות? במה באמת צריך להתמקד כדי לעשות שינוי בתפקוד שלנו בחיים? הכנתי לכן פרק מהלב עם שיתוף אישי ואפילו קצת חשוף ומצחיק מרגע בחיים...