אילן והגננים פרק 50 החגיגי. טוב הוא לא ממש חגיגי אבל חגיגה היא להקדיש עוד פרק לזקן השבט, לאיש שלאורו אנו הולכים, לדובר הכי טוב של העצים, וזהו עודד יפה שמגיע לגבורות בימים אלה. האיש שהוא אפילו לא אגרונום הוא אחד המומחים המובילים בישראל בגידול צמחים ובעיקר עצים. האיש שאין לא אפילו תואר אגרונום מרצה באוניברסיטאות ומנהל את מעברת שלף, מעבדה מובילה לגידול צמחים, הפועלת בקיבוץ גבעת ברנר. השיחה רצה לכל מיני כיוונים. צמחי ג'ונגל שצומחים אצלנו בבית, חקלאות מסורתית רבת קומות של תאילנדים ואתיופים והחיבה ...

אילן והגננים – הסכת גינון וסביבה פרק 49 אנחנו מתקרבים לפרקי היובל ובשניהם אני מארח חיה מוזרה בשם עודד יפה שהוא אפילו לא אגרונום אבל הוא מרצה מבוקש במוסדות שמכשירים אגרונומי ואדריכלי נוף. מכל מרואייני לאורך הפרקים הקודמים הוא זכה להכי הרבה המלצות לראיון מצד רבים. עודד יפה, שבקרוב יגיע לגבורות הוא חייה מזן הולך ונעלם. הוא נולד במושבה ירקונה שליד הוד השרון לתוך הטבע והפרדסים, מומחה לחקלאות מדברית ובעצם לכל סוגי הגינון ובוודאי לתולדות הגינון בישראל. הוא חוקר קרקע, יועץ, מקים חלקות איקלום, מאתר מז...

אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה. צביקה קנוניץ, אדריכל נוף שמתמחה בגנים סביב מוסדות לפגועי נפש ולא מפסיק לחקור וללמוד. צביקה יכול להסביר לכם בקלות מה עושים לכם גנים פורחים ומוריקים, איזה צבע בגן אתם הכי אוהבים (ירוק) ולמה קשה לקבוע איזה צבע היפנים אוהבים. שנים של עבודה עשו את צביקה שילוב של אדריכל נוף, גנן וגם מטפל בפגועי נפש לצד עובדים סוציאלים ופסיכיאטרים. אתם אוהבים ריח של דשא קצור? צביקה יסביר לכם למה. והוא גם יספר למה אסור שיהיו בגני המוסדות האלה פסלים אבסטרקטים ולמה לא רצוי שיהיו קקטוס...

אילן הגננים, הסכת גינון וסביבה, פרק 47, "איתי ערן משקה מגרשי כדורגל". כל גנן חובב יהיה חייב לטפל במערכת ההשקייה שלו אם הוא רוצה ואם לאו. מעולם לא למדתי באורח מסודר איך להניח צינורות, איך לחבר טפטפות או ממטרות ואיך לחבר מחשבי השקייה. החיים לימדו אותי איך לפתור בעיות אבל אני ממש לא בטוח שאני נוקט בדרכים נכונות ומתחזק את מערכת ההשקייה בגינה שלי על פי הספר. כדי לסלק ספיקות ולגבש תובנות, ולמנוע כישלונות, הגעתי אל איתי ערן, שהוא מנהל מחלקת הספורט של "נטפים" תאגיד ההשקייה העולמי שהוקם בק...

משתלת סלונר היא מפעל משפחתי שמייצר לא רק צמחים אלא גם אגרונומים, חוקרי צמחים ומהנדסי נוף. ככה זה כשהאבא והאמא שניהם אגרונומים שמתמחים בגננות ובמשתלות. אחרי ששמעתי את תהילתם מבוגרים שלהם שצמחו במשתלה והמשיכו במשתלות אחרות, החלטתי לצאת לסלונר, גם כי אני אוהב משתלות ועוד יותר אני אוהב את אנשי הצמחים. המרואיין שלנו בפרק 46 של אילן והגננים הוא ד"ר אביה סלונר, הבן של בריאן וציפי והאח של לירון וינאי. אביה אגב, שגדל במשתלה, מדבר תאית שוטפת, אבל זו התאית של מחוז אסן בצפון מזרח תאילנד שממנו...

אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה, פרק 45: "כלי הגינה החביבה". איכשהו כשאנחנו מביטים בתמונות או סרטוני גינון מחו"ל הם נראים כמו כלי מאגדות, כלים שאיתם ברור שהגינה תשגשג ותפרח. בטח נאים יותר מהכלים שבהם אנחנו מתחזקים את הגינה שלנו. מהם הכלים הבסיסיים בגינה, מה עולה כסף ומה יחסוך בסופו של דבר כסף וזמן, והאם אפשר לשבת בצל, לשתות בירה בזמן שמכסחת הדשא תעשה לנו את העבודה? על אלה ועוד שוחחנו עם עמית שמר, איכר בן איכרים מן הצפון, ומנכ"ל חברת ש. ונציה שמתמחה בגלי עבודה לגינון ולחקלאות.

סחלבופוביה אילן והגננים פרק 43 והראשון בסדרה של שני פרקים אודות הסחלבים. וכשמדובר באורכידיאות אי אפשר להישאר שווה נפש בעיקר כשרוב מי שאני פוגש מכריזים במין יאוש שעם הסחלבים אין להם דיבור. שני האורחים שלי הם תמי שרון ואיציק בן יאיר שהקימו את משתלת "סחלבים בשרון" ברשפון, ולימים נדדו למושב כרמי יוסף בשפלה. לקראת הפגישה למדתי כרגיל את הנושא ובעיקר התעניינתי ב"סחלבופוביה", כן יש דבר כזה וגם כתבו עליו.

פרק 42 של "אילן והגננים", פודקסט גינון וסביבה והפעם יצאתי לשכונת שפירא בדרום תל אביב, כדי לפגוש את "מלכת הייחורים והזבל" מירב רוזנברג שנתקעה בבית בימי הקורונה ובחלון הזמן שנוצר לה לפתע היא שקעה בגידולים וייחורים וטיפוח עציצים עד שמצאה את עצמה מוקפת בצמחים.מהתחביב הזה שההתמכרה לו יותר ויותר נולדה גם כוכבת רשת שמעלה עצות, רעיונות וחוויות של גידול צמחים. אם נשתמש בהגדרה המרחיבה לבוסתן, זו שבין היתר מעמידה במרכז את חוויית הישיבה תחת הגפן המטפורית, אז מירב יושבת תחת המונסטרה והפילדנדרום או ה...

."אילן והגננים" פרק 21 והפעם עם טלי גרוסמן, גננית חובבת ואושיית רשת ״הגינה היא מגרש המשחקים שלי וככה היא צריכה להיות צבעונית, מעוררת השראה, מסקרנת מגוונת.״ טלי מטפחת את הגינה שלה כמו שאני אוהב. מגרש משחקים שבו מותר לנסות כל מה שעולה על הדעת. גינה שהטיפוח שלה אף פעם לא מסתיים, כי תמיד יש משהו חדש לגלות. טלי מטפחת גינה כבר 32 שנה בביתה בכפר סבא.שוחחנו על רשתות חברתיות וגינון, על קומפוסט, צמחים עונתיים או רב שנתיים והשילוב ביניהם, ולמדתי לאהוב ביגוניות. דיבנו גם על הקשר שבין צורת הגי...

מעשה בילד שילדותו ונעוריו עברו עליו כשהוא שותה מים מן המעיין, קוטף פירות מן העץ וחורשים מול עיניו את האדמה עם חמור בין הטראסות של הרי ירושלים. הוא אוכל גפן, תאנה, שקד ורימון  שהוא קוטף ואלה טעמי ילדותו בלב שמורת סטף. אבא שלו גידי הוא יערן שעבד ועובד בקרן הקיימת. משפחתו נמנתה עם שתי המשפחות היחידות של עובדי קק"ל שהורשו להתגורר בשמורת הטבע כדי לטפל בשמורה ובבוסתן ההצלה של פירות ארץ ישראל המקראיים. הפרויקט, שהחל בשנות ה–80, נועד לשמר ולשחזר את החקלאות המסורתית, וכלל מאות עצי פרי מזני מורשת...

צריך להיות נחוש ובעל דימיון כדי ליצור מול העיניים עולם חלומות מוגן בתוך בקבוק או צנצנת. עולם מיניאטורי של חיים עצמאיים שמקיימים את עצמם. גינה קטנטונת שבה אתה הבורא ואתה השומר ואתה המפקח וגם החולם. כדי ליצור טרריום מושלם צריך הרבה ידע וניסיון והרבה סבלנות.  יש מי ששיחק להם מזלם והעולם שבראו מתקיים לו באורח עצמאי לגמרי ויש אחרים שנדונים לאכזבות אבל גם לנחישות בליווי הטרריום שהם יצרו.   מעשה באחד, דייויד לטימר שהקים טרריום בשנת 1960, פתח אותו פעם אחת כדי להוסיף קצת מים ומאז העולם שייצר חתום...

אילן והגננים פרק 39 ושוב אנחנו ביער מאכל. את ענת סימון פגשנו בביתה ברחוב הכי גבוה בגן יבנה. בחצר ביתה של ענת עדיין  ממוקם מגדל שמירה שנבנה בשנת 1929 כשגן יבנה הוקמה והוא, כמו הנוף שסביב מזכיר ימים אחרים, ימים של שלווה יחסית עוד לפני שבאה עלינו הפורענות האחרונה. כשענת ובן זוגה הגיעו לשם אחרי שהחליפו כמה מקומות מגורים, לרבים היה קשה להבין מה הם מחפשים שם. "אנשים לא הבינו למה אנחנו צריכים את הדבר הזה, אבל אנחנו כבר היינו מאוהבים". פגישה מרגשת עם ענת סימון "בהרמוניה עם הטבע" ביער שבראה בתוך ארבע...

בפרק השני של השיחה עם רן נחום אגרונום פנינו לעצות מעשיות כמו בחירת צמחים. אנחנו אומנם חשבנו שהלימון עומד בראש רשימת הצמחים הנחשקים, אבל מתברר שזוהי טעות. שוחחנו על הזנים הכמעט ילידים של ארץ ישראל כמו התמר, התאנה, החרוב או הרימון וגם הענבים, אלה שהיו כאן עוד לפני שההדרים עשו עלייה. וגם דיברנו על השקייה ומים לעצים (בעייה קשה) ומה עושים כדי שהפריחות של המנגו לא יפלו בחמסינים של האביב. פרק 38 של "אילן והגננים", פודקסט גינון וסביבה.  

אילן והגננים פרק 37 והפעם רן נחום, מושבניק, אוהב צמחים מילדות ואגרונום חוקר. דיברנו על הרכבות ועל הרכבי אדמה ופריחות ותזונת העץ ואוורור שורשים ועל החיים. שיחה מהנה, מועילה ומזינה לכל אוהב עצים וצמחים.

כמעט כל גינה שהוא רואה מעוררת אותו לחשוב ולתהות איך היא היתה יכולה להיות אחרת. משה שקלונובסקי הוא הנדסאי נוף שאף פעם לא מרוצה. כמו רבים מהעוסקים בענף הגינון הוא החל עוד כילד. ההורים שלו קנו לו את הספר על גננות של ולטר פרנקל שהיה מחלוצי הגננות בישראל ואפילו כתב ספר על הידרופוניקה. פרנקל היה אחד מגיבורי פרק מיוחד ששידרנו בדיוק לפני שנה, בחודש פברואר 2023. כשמשה בגר הוא המשיך כמובן בגננות אבל לא היה שבע רצון, משהו היה חסר לו ומה שהיה חסר לו הוא העקרונות לבניית גינה ולעיצוב גינה. הוא מצא חוברות...

כל היער הזה הוקם רק לפני שלוש שנים בכפר סירקין שליד פתח תקווה והפך להיות יער מלא צמחים והרפתקאות תוך שלוש שנים. ליאורה צביקלר ברגר, מורה ומתכננת פרמקלצ'ר הקימה את הפלא הזה בשתי ידיה וכפי שהיא אומרת, היער כבר הגיע לשלב שבו הוא מתחזק את עצמו ונחוצה התערבות מינימלית שלה בהתפתחותו. יצאנו אל היער, פסענו בשביליו, הרחנו את פרחיו וטעמנו מפריו. ישבנו ליד הבריכה וכך נולד הפרק הנוכחי של "אילן והגננים".  

אילן והגננים פרק 34 והשני בסדרת הפרקים אודות החלקאות ללא עדירה הNO DIG או ה"NO TAIL״, ומכל מקום, השיטה שבה הבעייה היחידה היא התחושה שאתה מתבטל ולא הופך לקרקע את הנשמה כמו שחינכו אותך. מאז שהפסקתי לאסוף עלים מתחת לעצים בגינה שלי יש לי יותר זמן פנוי שאותו אני מנצל להתבוננות. ברווח שבין הפרק הקודם לפרק הנוכחי כבר הספקתי לבנות שתי "מיטות" מקרשי בניין שסיפק לי ג'עבר הבונה שהקים ברחוב שלנו כמה בניינים, להניח קרטונים על פי ההוראות ולפזר עליהם קומפוסט משובח. יצאתי אל מתן הגנן והבאתי מנו שלש של ירקות...

יכול להיות שגדלנו תחת האתוס של "בזיעת אפיך תאכל לחם" ויכול להיות שאנחנו מרגישים שאנחנו חייבים לעדור את האדמה ולהזיע. אבל מתברר שאפשר להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות אם לא נחפור באדמה ונניח לאוכלוסיה הזעירה שבתוכה להתפתח בשקט וליצור אדמה דשנה והרבה יותר טובה. הרעיון הזה הוא בערך בן 100 שנים והוא מלווה בהוכחות ניצחות על התועלת שבשיטת האדמה הלא עדירה – NO DIG. המדריך לגננות עצלנית ויעילה עם שי סופר

רונית בנד, צורפת לפי הכשרתה ואוטודידקטית לפי תכונותיה, אהבה צמחים עוד מילדותה וספרו של אברהם שטיינמן אודות צמחים אקזוטיים ליווה אותה מגיל  10 בקיבוץ להבות הבשן. אז כבר אירגנו לה הוריה חממה לבקשתה. ובספר הזה רונית מאוד אהבה דווקא את פרק הבגוניות . עם השנים רונית העמיקה את ידיעתה בצמחים המופלאים האלה, והצטרפה גם לאגודות של מגדלי בגוניות בעולם. אז הדברים היו הרבה יותר מסובכים כי לא היה אינטרנט. השנים חלפו ורונית הרחיבה את מיגוון הצמחים שלה והמשיכה בנסיונות לגדל ולטפח את הצמח המפונק הזה. כן, צריך...

חקלאות ביו דינאמית נשמעת אפילו היום כשמשהו קצת הזוי. איך אפשר להתייחס ברצינות לאנשים שקוברים קרני פרה ממולאות בדשן אורגני בקצה השדה? או למי שנוטעים גפנים רק בלילות של ירח מלא? אבל שככל שלומדים את עקרונותיה של החקלאות הביו דינאמית מתברר שאנחנו כבר עמוק מאוד בתוכה. מי היה מצפה מאגרונומים שידברו על "גידול אדמה"? מניין הרעיון שאדמה בריאה ומלאה אורגניזמים תניב צמחים בריאים? וכיצד צמחה בארצות הברית קבוצת חקלאים שמתמחים בגידול עשב? רודולף שטיינר חשב על הרעיונות האלה כבר לפני יותר מ-100 שנה, עת הקים...

פרק 30 ופרק שלישי בסדרת ראיונות על עצים עם האגרונום יוסי בן שחר. כשסיימתי את הקלטת שני הראיונות הראשונים יוסי עצר לרגע ואמר: "אבל לא דיברנו על גיזום וגיזום זה הכי חשוב". הגיזום מלווה את העץ עוד משחר ימיו, עוד כשהוא במשתלה, עץ בריא הוא עץ שנגזם נכון ובזמן, עץ שלא יזכה לגיזום ועיצוב נדון להיות עץ נכה וקצר ימים. זה נכון שברוב המקרים אנחנו נזקקים לעזרתו של גוזם מקצועי, אבל כגננים חובבים חייב להיות לנו הידע לגבי הדרישות מן הגוזם ולהיות מסוגלים להבין מה הוא מבצע. בכלל, אחת הבעיות עם גוזמים בפרט...

פרק שני בסדרה של שלושה פרקים עם האגרונום יוסי בן שחר. הימים קשים, קרה לנו אסון נורא, ועלינו למצוא כל דרך לשרוד פיזית ונפשית. את הפרק הזה הייתי אמור להעלות עוד לפני שבעה באוקטובר ועד אתה היססתי אם להעלות אותו. אלא שצו השעה הוא שרידות ונורמליות, וטיפול בצמחים ואפילו שיחה על עצים אולי ירגיעו מעט.  דיברנו בין היתר על מגיפת העצים עם הפומפונים. חשבתי שהאופנה הזאת כבר נעלמה ולצערי התברר  שמשום מה אנשים אוהבים את הרעיון, אפילו בעצי זית, וכמובן שמדובר בהתעללות ובגיזומי יתר. הפרק הראשון עסק בקנייה...

אנו מתחילים  סדרה בת שלושה פרקים שמוקדשים לעצים. המרואיין שלי הוא האגרונום יוסי בן שחר, מנהל המחלקה להנדסת הצומח במשרד החקלאות ומי שבמסגרת תפקידו פוגש את רוב העצים בארץ ומקיים קשרים עם מאות גננים, אדריכלי נוף ואחראים על גינון ברשויות המקומיות.  אז יוסי, שעדיין מתרגש כשהוא רואה עלה, גם מתוסכל לא מעט על מה שקורה פה לצמחים ובעיקר לעצים שהם תחום התמחותו. השיחות שקיימנו מבוססות על סדרת הרצאות שיוסי העביר בזום לגננים, מתכננים וסתם פריקים של גינון כמוני וכמוכם. הפרק ראשון עוסק כמעט כולו בעניין פעוט...