אנו מתחילים  סדרה בת שלושה פרקים שמוקדשים לעצים. המרואיין שלי הוא האגרונום יוסי בן שחר, מנהל המחלקה להנדסת הצומח במשרד החקלאות ומי שבמסגרת תפקידו פוגש את רוב העצים בארץ ומקיים קשרים עם מאות גננים, אדריכלי נוף ואחראים על גינון ברשויות המקומיות.  אז יוסי, שעדיין מתרגש כשהוא רואה עלה, גם מתוסכל לא מעט על מה שקורה פה לצמחים ובעיקר לעצים שהם תחום התמחותו. השיחות שקיימנו מבוססות על סדרת הרצאות שיוסי העביר בזום לגננים, מתכננים וסתם פריקים של גינון כמוני וכמוכם. הפרק ראשון עוסק כמעט כולו בעניין פעוט...

הימים עוברים, השנים חולפות, השמש מכה והמים זורמים, ולאן כל זה מוביל כשעץ פרי צורך מאות ליטרים של מים מדי חודש? לעמית פונפן מקיבוץ צבעון יש תשובה - לחוזר אל זני בעל מסורתיים של פירות שגדלו כאן לפני 2000 שנה.   "ילקוט הרועים" מתמחה בהקמה ותחזוקה של בוסתני מאכל, מטעים אורגניים ושיקום חורש טבעי. במשתלה שמים דגש על איכות וקיימות לפני מהירות. הבוסתן המסורתי שופע פרי, תבלין, בושם וירק. ועם זאת, עצמאי למדי מן התלות בהשקיה סדירה ותשומות רבות נוספות.    בוסתנים ארץ ישראלים – זו ההתמחות של פומפן, אבל...

אל ענייני ההיביסקוסים לא הייתי מגיע לולא קבוצת הפייסבוק "צלמי כל ההיביסקוסים התאחדו". פתאום גיליתי קבוצה של גולשים שהחיים שלהם הוא לצלם פרחי היביסקוס. התמונות מרהיבות והמגוון משכר. בהמשך מצאתי שבמושב כפר ורבורג מתקיימת לה חוות היביסקוסים ייחודית עם מיגוון של כ-700 זנים. היביסקוסים הרי לא חסרים בעיר. אפשר ללכת ברחוב ולפגוש בפרחים האדומים בגדרות החיות של הבתים. ועוד מילדותנו נהגנו לקטוף את הפרח ולטעום את הצוף המתוק שבו. אלא שאולי בגלל זמינותו, ההיביסקוס נתפס אצל רבים מאיתנו כצמח קצת פשוט, אבל...

עציצים, אדניות או גידול הידרופוני הם תמיד אתגר אם רוצים להצליח. זהו תחום ההתמחות של דור זלמנסון, איכר בן איכרים מהשרון שמייעץ וגם מפתח דשנים למנותקי קרקע. אז דיברנו על פרדסים מתניידים ועל אוכמניות שיוצאות לחורף בצפון וחוזרות באביב לשרון. אבל בעיקר, התבשרתי שענף האוכמניות בישראל מתרחב והיום ניתן להשיג גם אוכמניות שיכולות לשרוד בשמש היוקדת של יולי-אוגוסט. וגם דיברנו על מצעי שתילה ועל עוד טיפים שיעשו טוב לצמחים שגדלים במצעים מנותקים.

בשנת 1878 צפה החוקר הגרמני קרל ליצ'ה בטקס איום ונורא כשביקר באי מדגסקר.  מול עיניו התקבצה עדה של אנשים שחורי עור, שרים, מתופפים ומבצעים פולחנים משונים. במרעה היה עץ ענק ולידו נערה; הם חוללו סביבה והכריחו אותה לטפס על העץ. ליצ'ה סיפר שהעץ נראה כמו אננס ענק עם קנוקנות שעירות סביב בריכה של נוזלי עיכול. העץ נראה כמת אבל כשהנערה טיפסה עליו, חזרו אליו חיים. הוא עטף אותה, ענפיו נצמדו אליה והקנוקנות נכרכו סביבה כמו נחשים. הצמח פלט צחוק נורא וחיסל את הנערה. הסיפור הנורא נכנס לעיתונים למרות שהחוקר...

ירון רז הוא נצר לשושלת מפוארת של אוהבי טורפים שהמייסד הרשמי שלה הוא לא אחר מאשר צ'רלס דרווין, אבי תורת האוולוציה, שגם כתב עליהם ספר והנחיל מורשת מפוארת לממשיכיו. אחד האדוקים שבהם הוא ירון רז שהעניק לנו ראיון בן שני פרקים אודות הצמחים הטורפים. כן, הם פופולארים היום יותר מאי פעם; לא, הם לא אוכלים ילדים ולא אוכלים בני אדם, מקסימום איזה עכבר קטן. הפרק הראשון הוקדש לרקע, סיפורים ומיתוסים. הפרק השני יוקדש לעצות מעשיות למתחילים שרוצים להתנסות באיזה טורף בבית.     תודה לירון רז על התצלומים. כולם...

גינה שמשלבת פרחים וצמחי בר היא גינה קצת אחרת. יש בה חשיבה אחרת על עונות השנה והיא קרובה יותר אל הטבע. זו חוויה אחרת והתנסות אחרת אבל נראה שיותר ויותר גננים רוצים לגדל בגינה חצבים וחבצלות החוף וגם מרווה משולשת. צמחי בר – זוהי ההתמחות של משתלת "זרעים מציון" ולמשתלה הזאת ולרעיונות שהיא מקדמת מוקדש פרק 22 של "אילן והגננים", פודקסט הגינון והסביבה. שוחחנו עם ציון סימנטוב ועם בתו הילה וגם למדנו איך כל זה קשור לכביש 6.  

."אילן והגננים" פרק 21 והפעם עם טלי גרוסמן, גננית חובבת ואושיית רשת   ״הגינה היא מגרש המשחקים שלי וככה היא צריכה להיות צבעונית, מעוררת השראה, מסקרנת מגוונת.״  טלי מטפחת את הגינה שלה כמו שאני אוהב. מגרש משחקים שבו מותר לנסות כל מה שעולה על הדעת. גינה שהטיפוח שלה אף פעם לא מסתיים, כי תמיד יש משהו חדש לגלות. טלי מטפחת גינה כבר 32 שנה בביתה בכפר סבא. שוחחנו על רשתות חברתיות וגינון, על קומפוסט, צמחים עונתיים או רב שנתיים והשילוב ביניהם, ולמדתי לאהוב ביגוניות. דיבנו גם על הקשר שבין צורת הגינה...

את פרק 20 של אילן והגננים החלטתי להקדיש למשתלות, להסיר את הפרגוד מאחורי העולם הזה שאנחנו פוגשים רק מהצד של הלקוחות. במיוחד עניין אותי עולמן של המשתלות הייצרניות וזו היתה סיבה להגיע אל המשתלה שאני הכי אוהב, היא משתלת "בוטניקה" בכפר רות. "בוטניקה" היא משתלה יצרנית יחסית לא גדולה שלא דומה לשום משתלה אחרת. "האוזניים שלך יתעייפו לפני שאני אפסיק לדבר״, הזהיר אותי אורי ארז, מנהל הגידול הראשי של המשתלה המיוחדת הזאת. ארז קיים את הבטחתנו והסיפורים והתובנות נערמו עלי כמו ערימה רעננה של עלי גזם פרחוניים....

פרק 19 של אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה והפעם לנושא שלא היינו מהרהרים בו בכלל לולא האדריכלית זוהר שוורצברג. זוהר  טיילה עם משפחתה בתאילנד והתאהבה באוכל התאילנדי. ומן האוכל נוצר אצלה החיבור לחומרי הגלם, ומחומרי הגלם למי שמגדלים אותו בישראל, ולגילוי הגינות הסודיות של התאילנדים בישראל.   התאילנדים שעובדים בארץ בחקלאות מגיעים ממחוז איסן שבצפון מזרח תאילנד ויש להם נטייה טבעית לחקלאות ביתית.  את הגינות הסודיות שלהם הם מקימים בעיקר בשרון, שם הם עובדים במשקים חקלאיים. זוהר גילתה שאין מדובר בגינות...

נמרוד רוזברג יצא ליערות לתור אחר פטריות, "הידרדר" לגידול עצמי של פטריות וכשההתמכרות גברה הוא החל גם לקיים סדנאות לגידול פטריות, בין היתר, כדי לממן את התחביב. שוחחנו על עולמן המופלא של הפטריות ועל האפשרות שהוא בסך הכל עוד נבג של פטריות ערמומיות שמשתמשות בו כדי להפיץ את עצמן. עולם הפטריות של נמרוד. 

חנוך בורגר הוא אגרונום שמדבר עם עצים כבר כמעט 40 שנה. ובכל פעם הוא מבין יותר. הוא היה שותף לפרוייקטים כמו מנהרות הכרמל, וכביש 6 ועסק הרבה בשיקום יערות לאחר שריפות. הוא בכלל שקל לטפל באנשים. "כולם חושבים שאנחנו מתעסקים בצמחים ועצים", הוא אומר. "אבל הקטע שאני נהנה ממנו הוא האנשים. אתה לא יכול לעשות שום דבר ללא מגע אנושי."   אחרי שהוא נפצע בצבא, הוא גילה את אהבת הצמחים והאסתטיקה, וככה צלל אל העולם המסתורי של הצמחים.   פגישה מרגשת עם חנוך בורגר, בעלים של חברה ליעוץ אגרונומי, שמתארח בפרק 17 של...

כשבני ליפשיץ היה ילד נתנו לו אוכל משעמם. זה דירבן אותו ללמוד בישול ולהגיע לבשל לצידו של המאסטר, אייל שני. אבל דווקא בזכות אייל שני הוא חקר גם את חומרי הגלם וככה הוא מצא את עצמו מגדל ירקות למסעדות ומתעניין באדמה. "אחרי 10 דקות עם אייל אתה מבין דברים שלא תוכל להבין בצורה אחרת וגם לא תוכל להסביר, וזה בדיוק סוד האנשים שהוא מחפש". ראיון עם מגדל אינטואיטיבי של ירקות.  

הפרק הזה מוקדש לארבעה ענקים: היחפן הזורע, האצן הגנן ושני האחים המוכשרים ואוהבי הגינון שהלכו מפה בטרם עת.  אחד מהם כתב ספר שלם על גננות שתורגם גם לעברית. והאחר צייר את הלוגו של "אילן והגננים". כבוד לארבעת המופלאים.   

גידולי מים קיימים כנראה כבר אלפי שנים וכבר לפני למעלה מ-400 שנים החלו לחקור אותם. כל חסה שישית שאנחנו אוכלים מגיעה מגידולי מים ובכל זאת, כשזה מגיע לגידול הביתי, גידולי המים מדשדשים למרות שמדי פעם נשמעות לגביהם נבואות אופטימיות ויש תחושה ש... הנה זה קורה. מה שבטוח, מעולם לא היו בפנינו כל כך הרבה אפשרויות לגידול מים ביתי כפי שאנו פוגשים היום. אז אולי זה באמת קורה. 

איתמר ויסמן הוא ביוכימאי שנמאס לו לגור בפרדס חנה, אבל לבלות את היום באזור תל אביב. הוא רצה לפגוש יותר את ילדיו ובכלל, להתערות יותר בקהילה המיוחדת של המקום. זה לקח קצת זמן והרבה תובנות, אבל היום איתמר הוא במקום אחר לגמרי. הוא הקים את קהילת שפע הטבע ואוכל כל יום מלפפונים ועגבניות מהגינה. איך מקימים גינה בת קיימא ונהנים מכל רגע. איתמר הוא אורח פרק 13 של "אילן והגננים.  

אין ברירה, צריך להתרגל לאכזבות ואת זה אני אומר באופן אישי. הצנוניות שלי נבטו וגם הכוסברה, אבל הגזר לא הראה סימנים של נביטה. צריך להודות שלגידול ירקות נחוצה מיומנות ועוד יותר, נחישות. אחרי ששוחחתי עם היוצרות המוכשרות של הספר "ירקות והעיר הגדולה", חזרתי אל מתן הגנן שמגדל ירקות וגם אוכל אותם כבר 30 שנה, כדי לדוג עוד תובנות ולצבור עוד אופטימיות.

 הספר הכי רענן לחורף הוא מדריך לגידול ירקות בעיר של נטע פלקוביץ ועידית נרקיס כ"ץ. נפגשתי עם השתיים לשיחה על ירקות החורף ויצאתי אל הגינה מעודד. 

לאגרונום איציק פוסלסקי יש עבודה חלומית: הוא עוסק בטיפוח זני פלפלים, ומתברר שהפלפל לא נח על שמריו וכל הזמן מתחדש בזנים חדשים. איציק מלווה את הפלפלים כבר שלושה עשורים והוא מעניק מניסיונו למגלים הביתיים.  מתברר שכבר במאה ה-19 היה אחד שקראו לו סקוביל שייצר את סולם החריפות של הפלפים. על אלה ועוד בפרק 10 של אילן והגננים 

אייל מליון חושב שבכל אחד מאיתנו יש איזה חקלאי סמוי. כל מה שצריך הוא לעורר בגנן החובב את אותו החקלאי שיגדל צמחים במרפסת שלו. כל השאר – עניינים כמו שמש או צל, או רוח, הם כבר עניינים טכניים.  בפרק דיברנו על גינון במיכלים, שהם אדניות ועציצים, וכל כלי קיבול מתאים. וגם למדנו למה הוא מגדל במיה בחוף השנהב.

אפרת הילדסהיים הגיעה באמצע שנות ה-90 לברלין וגילתה ברחuבות גינות של ירקות. זה הוביל למחקר שהגיע עד איכרים אנגליים במאה ה-17 שבכלל לא ידעו שהם כאלה, נמשך בברקלי והגיע גם לניו יורק. וכן, יש גם פצצות זרעים בשירות גינוני הגרילה.  

"גידול קנאביס הוא תחביב אדיר — הוא מאפשר להתחבר לטבע, לראות איך זרע זעיר הופך תוך שלושה חודשים לצמח קנאביס גאה מלא בפרחים שמנמנים ועסיסיים ולעשן את הפרחים האלה. זה משהו שהוא הרבה מעבר לחיסכון כספי, זו חוויה רוחנית, חיבור למשהו אמיתי שאפשר לגעת בו בידיים, חוויה אורגנית בעלת קצב טבעי, חוויה שאנחנו כבר לא חווים בעולמנו המהיר, שכולו מסכי מחשב. הבחירה לגדל קנאביס היא בחירה ליהנות מצמח איכותי, נקי, אורגני בעל טעם וארומה טבעיים ועשירים במיוחד".

האגרונום שוקי קנוניץ, מבלה עם עצי הדר כבר יותר מ-40 שנה וכבר ראה את כל ההדרים, הישנים והחדשים. לקראת הסתיו, פגשנו אותו לשיחת הדרים.  מי המציא את זן "מיכל" והעניק אותו בחינם לפרדסנים? איך מרכיבים ואיך נוטעים? על אלה ועוד דיברנו בפרק.

בגיל 80 אברהם מזרחי הפך את אהבת הסוקולנטים למקצוע. פגשתי את אברהם ובתו ורדית במשתלת צבר ודיברנו על עבי העלים. לא, אין כללי אצבע לגידול סוקולנטים בשמש או רק בחצי שמש, וגם אין כללי אצבע למידת ההשקיה. צריך להכיר את הסוקולנט. לפעמים, לטובתו, עדיף לתת לו לגדול בשקט.

נמרוד עורף גדל קיבוץ בדרום רמת הגולן ואלה נופי ילדותו, במיפגש הראשון עם נופי העיר הוא לא מצא מספיק ירוק וכך הוא הכריז על "מהפיכת המרפסות". מי שיהיה אחר כך כוכב סרטוני הגינון הלך באבן גבירול בתל אביב, ראה את  המרפסות הקטנות ושיגע אותו שבאף אחת לא היתה צמחייה. "לא הבנתי איך זה יכול להיות ואז נפתחו לי פעם ראשונה העיניים".