ישעיהו פוייר, יליד 1933, פולין. בנם של אליעזר אמסטרדם ובריינלד לבית פוייר. ביתם כלל חווה גדולה אותה ניהלה אימו והעסיקה עובדים רבים. לפני פרוץ המלחמה, בהיותו בן שבע התייתם מאביו. כחצי שנה לאחר מכן, הגרמנים כבשו את האזור והחרימו את החווה בה גרו. על מנת להציל את חייו אימו של ישעיהו שלחה אותו לקרובי משפחה. הסכנה הלכה וגדלה, בני משפחתו יחד עם קבוצה של יהודים, עברו להסתתר ביער וישעיהו הלך בעקבותיהם. החיים היו קשים ביער וישעיהו גייס מיומנויות חזקות של הישרדות. הגרמנים נהגו לפטרל ביערות באופן קבוע בחיפוש אחרי יהודים, התנאים הקשים שביערות יחד עם צייד הגרמנים, גבו את חייהם של רבים מחברי קבוצתו של ישעיהו. בליל קיץ אחד כשישעיהו המתין לחברי הקבוצה נתפס על ידי שלושה חיילים גרמנים. הם עינו אותו מספר ימים, בניסיון לדלות פרטים על שאר חברי הקבוצה ,עד שהתעלף. לא ברור כמה זמן עבר עד שהתעורר, איש לא היה בחדר, פתאום אורו עיניו, תת מקלע , עמד בפינת החדר. המחשבה שיביא רובה ליער , הפיחה בו חיים. ישעיהו הצליח להשתחרר, תפס את הרובה, קפץ מהחלון ורץ חזרה לחבורה גאה בשלל שהביא. יחד עם הפרטיזנים פרצו את החזית הרוסית ושוחררו על ידם. בסיום המלחמה, הועבר עם קבוצת נערים יהודים במסגרת בית יתומים, לצ'כוסלובקיה ומשם ברחבי אירופה עד שעלה ארצה בשנת 1948. למד בישיבת חברון שבירושלים, התגייס לגולני ונלחם במלחמות ישראל. נישא לאשתו דינה ז"ל והביאו לעולם לשני ילדים.