הפסיכואנליזה צמחה משיתוף פעולה בין זיגמונד פרויד וחברו, נוירולוג בשם ג'וזף ברויאר. לברויאר הייתה מטופלת בשם ברתה פפנהיים שסבלה ממה שכונה אז 'היסטריה נשית.' אחד התסמינים של ברתה היה סירובה לשתות מים מכוס: את הנוזלים שהייתה צריכה יכלה לקבל רק מאכילת פרות עשירים במים, כמו מלון. במהלך שיחה ביניהם, היא סיפרה לו על אירוע טראומתי שגרם לה להתרחק מכוסות מים. זו הייתה שיחה רגשית וחושפנית מאד, אך בסיומה היא הושיטה את ידה – ולגמה מכוס שהייתה על השולחן. כשסיפר על כך ברויאר לחברו פרויד, הם הבינו שבמקרים מסוימים השיחה עם המטופל בפני עצמה עשויה להוות טיפול יעיל עבור בעיה נפשית. זהו הרעיון שבסיס הפסיכואנליזה