מאת צבי קוליץ. יצירתם של שמוליק עצמון ומוטי סנדק.    סיפור על צוואה שנמצאה באחת החורבות בגטו וורשה, מוסתרת ותחובה בתוך בקבוק קטן. את הצוואה כתב, בשעות האחרונות של הגטו, יהודי בשם יוסל רקובר.  יוסל, שאיבד את אשתו וששת ילדיו, מתאר בצוואתו את מצב הגטו בשעותיו האחרונות וחושף את תחושותיו לגבי המוות הקרב. הצוואה נכתבה לבני אדם אך יש בה גם פניה כואבת לאלוהים – פניה מתריסה ואוהבת כאחד.  את הסיפור כתב צבי קוליץ בארגנטינה ב1946. לאחר מספר שנים הוא נחשב בטעות לתיעוד היסטורי ורק בשנות ה-90 האמת התגלתה.  לסיפורו של הסיפור באתר יד ושם: https://www.yadvashem.org/he/articles/general/rakover-prayer.html   שיחק: שמוליק עצמון, מאת: צבי קוליץ, תרגום מיידיש: עדה פלדור, עיבוד: שמוליק עצמון ומוטי סנדק, בימוי: מוטי סנדק, מוסיקה: אבי בנימין, נגן: תומר עמיקם, הקלטה: אליצור ראובני, הקלטת מוסיקה: ליאם תורג'מן, ההפקה ביוזמת המכון לקידום תיאטרון יהודי. הוקלט לפני קהל בתאטרון הבימה. ערך והפיק: איל שינדלר כאן במה - הפקה של כאן הסכתים ותיאטרון הנפש